אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ' טבת – כא' טבת – כ"ב טבת – כ"ג טבת
ראשי » הדף והלכה יומית » הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ' טבת – כא' טבת – כ"ב טבת – כ"ג טבת
הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ' טבת – כא' טבת – כ"ב טבת – כ"ג טבת

הלכות לשון הרע הלכה יומית

כ' טבת

לשון הרע: קבלת לשון הרע , דאגה בלב איש
ראינו לעיל שסיפור גנות לצורך פריקת מועקה נפשית של המספר יכול להיחשב כאופן של דיבור שכוונתו לתועלת. סביר שאדם יביע את כעסו ותסכולו שנגרמו לו על ידי פלוני באזני הוריו, בן או בת הזוג, מורו או רבו כדי לקבל מהם עצה או אישור והשתתפות ברגשותיו וחובתו של השומע לספק לו את התמיכה הזו ולהרגיעו מדאגותיו. אולם, גם במצבים כאלו, אסור לשומע לקבל בליבו את הדברים כדברי אמת, היות וככל שהדברים נוגעים אליו הרי המידע הזה הוא רק מכלי שני, לפיכך חשוב שתהיינה ההבנות הבאות בין המעורבים בשיחות מעין אלו.
ההלכה מתירה לאדם לפרוק מעת לעת את רגשותיו ולהביע את תסכוליו באזני מישהו אחר. אולם, ברור שמי שמעורב במחלוקת עד כדי כעס, או רואה עצמו קרבן לעלבונות של אחרים, אינו מסוגל להיות אובייקטיבי.
כל דברי גנות המושמעים בנסיבות שכאלו חייבים להתקבל אך כתיאור רגשותיו של הדובר ולא כדיווח אמיתי ומדויק של המתרחש.
באופן זה, בעל ואישה או ידידים קרובים יכולים לסמוך זה על זה במתן תמיכה רגשית מבלי לעבור על הלכות לשון הרע.

כ"א טבת

לשון הרע: קבלת לשון הרע , בין תלמיד לרבותיו
לשון הרע מפי ילדים שנתקבל כעובדות על ידי הוריהם, גורם לעיתים קרובות לעוול ולאי – צדק רב. תכופות קורה שתלמיד אחד או שניים, בעלי מעמד בכיתתם מחליטים באופן שרירותי להטיל דופי במורה והסיפורים מקבלים מימדים מוגזמים ומתחילים להתפשט סביב סביב. ללא כוונות רעות מקבלים הורים את סיפורי ילדיהם על המתרחש בכיתה ועד מהרה מוצא עצמו המורה בעמדת התגוננות ובמאבק על שמו הטוב.
כפי שיודע כל מבוגר, אי שביעות רצונם של ילדים אינה מעידה על מגרעותיו של המורה כמחנך יש להתחשב בגרסתם של התלמידים על המצב, אך אין לקבל אותה כעובדה. יש לערוך בירור יסודי וזהיר, אשר לא יביך את המורה  בטרם מכריזים על אי כשירותו.
אף על המורה מוטלת החובה שלא להאמין להאשמות שמטיחים תלמידיו זה בזה. גם כאן יש צורך לברר את העניין ובאין ביסוס עובדתי, אסור לפעול על פיהן.

כ"ב טבת

לשון הרע: קבלת לשון הרע , שמועות
יש שמועות שההלכה מתירה לחוש להן, אך לעולם אין לקבל אותן כעובדות ואסור להאמין בלב באמיתותן.
חשוב להכיר בהבדלים ההלכתיים שבין שמועות שאולי יש להן מעט אמינות לבין כאלו שאינן אלא רצח אופי. אם ידוע שלמדובר יש אויבים בקרב הציבור, וסביר מאוד שהם הם המקור לשמועות, אסור בהחלט לקבלן. גם אם אין לו אויבים בעיר שאפשר לומר שהם הוציאו עליו את הקול, על הלעז לעבור בעיר לפחות יום ומחצה מבלי לאבד מעוצמתו לפני שאפשר יהיה להתייחס אליו ברצינות.
כששמועה בכל זאת ממשיכה לעבור במלוא תוקפה, מותר על פי הדין להטיל ספק במעמדו של המדובר, כגון כשהשמועה נוגעת למעמדו של אדם ככהן או כבעל יחוס דומה.
המציאות המצערת היא שלעיתים נדירות ביותר יש בשמועה שמץ שיהיה בו יותר מהפצת לשון הרע גרידא. גם כאשר על פי ההלכה יש איזה איסור שעליו עבר המדובר, אסור לקבל את השמועה כאמת ואין להאמין בה.

כ"ג טבת

לשון הרע: קבלת לשון הרע , היוצא מן הכלל
ראינו לעיל שאסור להאמין אפילו לבן או בת הזוג, או לידיד קרוב ביותר, כשהם מספרים לשון הרע על אחרים. לכל היותר מותר להביא בחשבון את האפשרות שהדברים אולי יכולים להיות אמיתיים. הגמרא מביאה יוצא מן הכלל לכלל זה: כאשר המספר נחשב בעיני השומע כאיש מהימן במיוחד השוקל בפלס את כל דבריו. באדם כזה אפשר לתת אמון ולהניח שהוא מספר את המעשה בדיוק כפי שהתרחש, עד כדי כך שהשומע כאילו היה עד למעשה, והוא יכול לקבל את הדברים ולהאמין להם בתור עובדות. עם זאת היות וההחלטה בדבר מהימנותו של המספר היא החלטה אישית של השומע, אסור לו להעביר הלאה את הדברים ולספרם לאחרים כאילו היה עד להם, אפילו כשמכוון לתועלת.
החפץ חיים גורס שבימינו אין איש שיוכל להיחשב מהימן בדרגה כזו שדבריו יוכלו להתקבל בעובדות, ולפיכך אסור לכל אדם לקבל דברי לשון הרע ורכילות על יסוד סיפורו של מישהו אחר.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס