אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – סוכה ד' ה' ו' – יום ראשון ב' אב תשפ"א – יום שני ג' אב תשפ"א – יום שלישי ד' אב תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – סוכה ד' ה' ו' – יום ראשון ב' אב תשפ"א – יום שני ג' אב תשפ"א – יום שלישי ד' אב תשפ"א
סיכומי הדף היומי – סוכה ד' ה' ו' – יום ראשון ב' אב תשפ"א – יום שני ג' אב תשפ"א – יום שלישי ד' אב תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ב' אב תשפ"א

מסכת סוכה דף ד'

דף ד' – ע"א

סוכה גבוהה מעשרים אמה שמיעטה בכרים וכסתות – אינו מיעוט אף שביטלם לכל שבעה – אין ביטולו ביטול, שבטלה דעתו אצל כל אדם.

תבן ועפר – אם ביטלם בפיו הרי הם מיעוט. תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם – לחכמים אינם מיעוט, לרבי יוסי בטלים והרי הם מיעוט. תבן סתם ועפר שעתיד לפנותו – אינם מיעוט.

סוכה גבוהה מעשרים אמה והוצין של סכך יורדים לתוכה – אם הצל של ההוצין מרובה מחמתם כשרה.

סוכה גבוהה עשרה טפחים והוצין של סכך יורד לתוכה – אביי סבר לומר שאם חמתם מרובה מצילתם כשרה, ואמר לו רבא שפסולה, שאין אדם דר בדירה סרוחה.

בית שנפחת גגו באמצעיתו וסיכך על גביו,  אם מהסיכוך עד הכותל יש פחות מארבע אמות – כשרה, שהלכה למשה מסיני לראות כאילו הדופן מתעקם, ולהחשיב סכך הפסול – תקרת הבית כאילו היא המשך הדופן.

סוכה בת שלש דפנות הגבוהה מעשרים אמה, שיש בה אצטבא כנגד דופן אמצעי על פני כולה, כיון שעל האצטבא כשרה, שיש לה שלש דפנות, והיא למטה מעשרים – כל הסוכה כשרה. אצטבא מן הצד, שיש לה רק שתי דפנות בגובה פחות מעשרים, אם משפת האצטבא יש פחות מארבע אמות לדופן השלישי כשרה, משום דופן עקומה (לדופן הפסולה מפני שהיא למעלה מעשרים אמה).

אצטבא באמצע סוכה גבוהה – אם יש פחות מארבע אמות ממנה לכל הרוחות כשרה, משום דופן עקומה לא רק מרוח אחת, אלא גם מכל הרוחות.

סוכה פחותה מעשרה טפחים וחקק בה להשלימה לעשרה – אם משפת החקק ולכותל יש פחות משלש טפחים – כשרה, שהלכה למשה מסיני שאומרים דין לבוד.

דף ד' – ע"ב 

'דופן עקומה' אומרים רק כשיש עליו שם דופן,  אבל לא בדופן הפחות מעשר טפחים.

סוכה הגבוהה מעשרים אמה, שיש בה עמוד גבוה עשר טפחים ורחב שבע טפחים ומשהו על שבע טפחים ומשהו – סבר אביי שאומרים 'גוד אסיק מחיצתא' להכשיר מקום העמוד, אך רבא סובר שצריך מחיצות הניכרות.

נעץ ארבעה קונדיסין בארץ או באמצע הגג וסיכך על גבן – רבי יעקב מכשיר אם יש בקונדיסין רוחב טפח לכל צד, שיש שם מחיצה לכל צד (ובתחילה סבר רב הונא שגם ר' יעקב פוסל בזה, והופרך מברייתא), וחכמים פוסלים, שצריך שתי מחיצות כהלכתם ורק שלישית די בטפח. ארבע קונדיסין בשפת הגג – לרב הונא תלוי במחלוקת הנ"ל, ולרב נחמן – ספק בגמרא אם לכולי עלמא כשר שאומרים 'גוד אסיק מחיצתא', או שתלוי במחלוקת הנ"ל.

אם ארבע הקונדיסין עגולים – לרבי יעקב, כל שאילו יחקקו ויש בהם טפח לכאן ולכאן – כשרה, ולחכמים פסולה, עד שיהיו שתי דפנות כהלכתו, ושלישית אפילו טפח.

***************

יום שני ג' אב תשפ"א

מסכת סוכה דף ה'

דף ה' – ע"א

המקור שסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה – שרבי יוסי אמר שמעולם לא ירדה שכינה משמים לארץ, ואף על פי כן מצינו שהקדוש ברוך הוא דיבר אל משה מעל הכפורת שהייתה גבוהה עשרה טפחים, הרי שלמעלה מעשרה נפסק רשות, [כך סברה הגמרא בתחילה. ולמסקנא להלן עמוד ב' המקור הוא מגובה כנפי הכרובים, או מהלכה למשה מסיני].

מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה טפחים, ולא עלו משה ואליהו למעלה מעשרה למרום, שנאמר 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'.

המקור שגובה הכפורת טפח:

א. לומדים ממסגרת השולחן למאן דאמר למטה הייתה,  והייתה חלק מהכלי שדף השולחן מונח עליה, והיא הייתה 'טפח', ולומדים מפחות שבכלים – שתפסת מרובה לא תפסת. ואין למדים מ'זר' שהיה משהו, שאינו כלי אלא תיקון והכשר כלי. ולא מ'ציץ' שהיה גובהו ב' אצבעות, שאינו כלי אלא תכשיט.

ב. לומדים ממסגרת השולחן גם למאן דאמר למעלה הייתה,  ולא מ'זר' ו'ציץ' – שלומדים דבר שהתורה נתנה בו שיעור (כפורת, שנתנה תורה מידת אורכה ורחבה), ממסגרת השולחן שנתנה בו התורה שיעור.

ג. שנאמר 'על פני הכפורת',  ולומדים גזירה שוה מ'פני' יצחק שתהא הכפורת גבוהה כגודל פני אדם, ואין פני אדם פחותים מטפח.

ד. לומדים מ'פני' הכרובים שהם טפח.

דף ה' – ע"ב 

פני הכרובים היו כפני תינוקות , והכרובים שראה יחזקאל במראה הנבואה – אחד כפני קטן ואחד כפני גדול.

כנפי הכרובים היו פרושים בגובה שליש מגובה של בית המקדש,  שגובה בית המקדש היה שלושים אמה וגובה הכרובים היה עשר אמות, ולמדו משם שגם במשכן היה גובה הכרובים שליש הבית – עשרים טפחים (י' טפחים כרובים וי' טפחים ארון), שגובה המשכן היה עשר אמות – ס' טפחים.

סוכה שהסכך תוך עשרה טפחים פסולה, הגם שהסוכה עם הסכך גבוהה עשרה, שלומדים ממשכן שנאמר בו 'והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת' – והיו כנפיהם פרושים עשר טפחים למעלה מראשיהם, שהיה חלל עשר מעל הכפורת, והתורה קראה לפרישת הכנפיים – סכך.

כל האמות שבמשכן – לר' מאיר של ששה טפחים, לרבי יהודה – אמה של בנין ששה טפחים, ושל כלים חמישה טפחים, ולפי דבריו הארון והכפורת היו גבוהים שמונה וחצי טפחים, וכנפי הכרובים שהיו גבוהים עד שליש גובה המשכן היו גבוהים אחד עשרה וחצי טפחים ממעל הכפורת.

לרבי יהודה שיעור סוכה עשר טפחים – הלכה למשה מסיני, שאינו יכול ללמוד מכנפי הכרובים, שלשיטתו היו פרושים בגובה י"א וחצי טפחים.

***************

יום שלישי ד' אב תשפ"א

מסכת סוכה דף ו'

דף ו' – ע"א

שיעורי האיסורים, פרטי דין חציצה בטבילה, והלכות מחיצה (גוד, לבוד, דופן עקומה, שדופן שלישית בסוכה די בטפח, ולרבי יהודה שיעור סוכה עשרה טפחים) – הלכה למשה מסיני הם.

חכמים הסמיכו השיעורים (שהם מהלכה למשה מסיני, כנ"ל) על הפסוק 'ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש' – שהתורה משבחת ארץ ישראל, שצריך לשער בפירותיה איסורים שבתורה:

חיטה – למי שנכנס לבית המנוגע לבוש במלבושיו וכליו וסנדליו על רגליו, שאינם נטמאים אלא אם שהה שם כדי אכילת פרס (חצי ככר) פת חיטים, כשהוא מיסב – כדרך העוסק באכילה שאינו טרוד בדברים אחרים. (אבל אם כליו וסנדליו בידו טמאים מיד).

שעורה – עצם כשעורה מן המת מטמאה במגע ובמשא. (אך אינה מטמאה באהל, עד שתהא שדרה, או גולגולת שלמה, או רוב מנין אברי האדם).

גפן – נזיר האוכל חרצנים וזגים ולולבים ועלים כשיעור רביעית יין [שאם יתן בכוס יין גדוש – תצא רביעית] – חייב מלקות.

תאנה – חיוב הוצאת אוכלים בשבת שיעורו כגרוגרת.

רימון – כלי בעל הבית אינו מקבל טומאה אם יש בו נקב כמוציא רימון, אבל פחות מזה עדיין מקבל טומאה.

זית שמן – שרוב השיעורים הם כשיעור זית.

דבש – שיעור חיוב אכילה ביום הכיפורים הוא ככותבת.

'ורחץ את בשרו במים' – 'בשרו במים' משמע שיגע בשרו במים, ולא יהא דבר חוצץ ביניהם, 'את' – לרבות הטפל לבשרו, והיינו שערו – נימא אחת קשורה ומקפיד עליה – הקשר מהודק ואין מים נכנס שם, ויהא חציצה, שלש נימות קשורות – אין הקשר מהודק, ואין זו חציצה, שתים – ספק.

דף ו'  – ע"ב 

שער המטונף בטיט או קשור אחד אחד – אם רוב שערו כך, ומקפיד עליו – חוצץ, מהלכה למשה מסיני, וגזרו חכמים על רוב שאינו מקפיד, ועל מיעוט המקפיד, שדומים במקצת לרוב המקפיד. אבל על מיעוט שאינו מקפיד לא גזרו, שהרי זו גזירה לגזירה.

שלש דפנות להכשר סוכה – לתנא קמא דברייתא צריך שתי דפנות כהלכתם, והשלישית אפילו טפח. לר' שמעון – שלש כהלכתם ואחת אפילו טפח.

טעם מחלוקת חכמים ורבי שמעון:

א. שנאמר 'בסכת' 'בסכת' 'בסכות', לר' שמעון 'יש אם למקרא' והמקרא בשלשתם הוא 'סוכות' – אחד לגופו, ונשארו ד' סוכות ללמד שצריך ארבע דפנות, והלכה למשה מסיני גרעה דופן הרביעית שדיה בטפח. ולחכמים 'יש אם למסורת' – אחד לגופו, וג' לשלש דפנות, והלכה למשה מסיני גרעה דופן שלישית שדיה בטפח.

ב. לכולי עלמא 'יש אם למקרא', ונחלקו אם צריך אחת מה'סוכות' ללמד ל'סכך'.

ג. לכולי עלמא 'יש אם למסורת', ונמצא שלש דפנות, ונחלקו אם הלכה למשה מסיני באה לגרע דופן אחת שדיה בטפח, או שבאה להוסיף שצריך עוד דופן טפח.

ד. לכולי עלמא 'יש אם למסורת', ונחלקו אם דורשים תחילות, או שנצרך לגוף הדבר.

ה. טעמו של ר' שמעון מהפסוק 'וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר' – ובלא ארבע מחיצות אינה מחסה מזרם, שהרוח מכניסה אותו דרך הדופן הפרוץ.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס