אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – כתובות ה' ו' ז' – יום שני י"ב תמוז תשפ"ב – יום שלישי י"ג תמוז תשפ"ב – יום רביעי י"ד תמוז תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – כתובות ה' ו' ז' – יום שני י"ב תמוז תשפ"ב – יום שלישי י"ג תמוז תשפ"ב – יום רביעי י"ד תמוז תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – כתובות ה' ו' ז' – יום שני י"ב תמוז תשפ"ב – יום שלישי י"ג תמוז תשפ"ב – יום רביעי י"ד תמוז תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שני י"ב תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף ה'

דף ה' – ע"א

לא יבעל בעילה ראשונה בשבת – משום שיש בה איסור עשיית חבורה, וגם משום חשש שמא בטרדתו ישכח וישחט בן עוף בשבת לצורך סעודת הנישואין.

וכן לא יבעל בעילה ראשונה במוצאי שבת – שמא ישכח וישחט בן עוף בשבת לצורך הסעודה במוצאי שבת, אבל כשחל יום הכיפורים בשני בשבת אין דוחים אותו מחשש שישכח וישחט בשבת לצורך סעודת ערב יום הכיפורים – שדווקא סעודה שעושה לאחרים והיא בלילה מיד טרוד בה, אבל סעודת ערב יוה"כ הסעודה היא רק לעצמו ואינה בלילה אלא למחרת.

אסור לעשות חשבונות בשבת – שנאמר 'ודבר דבר', אבל חשבונות של מצוה מותר, וכן לפסוק צדקה לעניים, ולילך לבתי כנסיות ובתי מדרשות לפקח עסקי רבים ועניני פיקוח נפש, ולילך לארמונות מלכים ושלטונים לפקח על עסקי רבים, ולשדך תינוקות, ותינוק ללמדו ספר ואומנות, שכל אלו מצוה הם.

בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי – שנאמרה בו ברכה לדגים, ומי שאינו מקפיד על ברכה מותר לבעול ברביעי, ואין חוששים שמא לא ימצא בתולים ויתקרר כעסו בזמן מועט זה.

אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בשישי –א.שנאמרה בו ברכה לאדם, ועדיף מיום חמישי שנאמרה בו ברכה לדגים ולא לאדם.ב. שקדו על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה ג' ימים, יום החופה ויום הביאה ויום השבת, ואילו היה נבעלת בחמישי למחרת משכים לאומנתו והולך לו. והחילוק בין הטעמים – באדם בטל, וכשחל יום טוב בערב שבת, שלטעם השני יבעל בחמישי, שהרי אינו משכים למחרת לאומנתו, אבל לפי טעם הראשון יבעל בשישי.

גדול מעשה צדיקים והיינו בית המקדש שנאמר בו 'מקדש ה' כוננו ידיך' – שתי ידיים, ממעשה שמים וארץ שנאמר בהם 'אף ידי יסדה ארץ' – רק יד אחת, והגם שנאמר 'ויבשת ידיו יצרו' הרי הכתיב הוא 'ידו', ו'יצרו' היינו אצבעותיו.

'השמים מספרים כבוד א-ל ומעשה ידיו מגיד הרקיע' – הרקיע מעיד על מעשה הצדיקים, שמתפללים על הגשמים ויורד מטר.

דף ה' – ע"ב

'ויתד תהיה לך על אזנך' דרשו 'על אוזנך' – לכן אצבעותיו של אדם משופות כיתדות שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעותיו באזניו.

האוזן כולה קשה והאליה רכה – שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף האליה לתוכה.

אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים – מפני שהם רכות ודקות להכוות קודם שאר אברים.

שני לשונות בספק האם מותר לבעול בתחילה בשבת:

א. דם בתולים בלוע בדופני הרחם ויוצא על ידי חבורה, ואסור, או הוא מופקד שם ואינו חובל, ולצד השני – האם לדם הוא צריך ופתח נעשה ממילא, או צריך לפתח ואסור משום בנין, ואף לצד הראשון שמא הלכה כרבי יהודה שדבר שאין מתכוין אסור, ואפילו אם הלכה כמותו שמא מקלקל הוא לענין הפתח שבתולה חשובה מבעולה ומותר .

ב. אם נאמר שהדם בלוע והרי הוא חובל שמא להנאת עצמו צריך ואינו מתכוין להוצאת הדם, ותלוי אם הלכה כרבי יהודה שדבר שאינו מתכוין אסור או כרבי שמעון המתיר, ואפילו אם הלכה כרבי יהודה שמא מקלקל הוא, והלכה כרבי יהודה שמקלקל בחבורה מותר, או שבזה הלכה כרבי שמעון שמחייב במקלקל בחבורה.

***************

יום שלישי י"ג תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף ו'

דף ו' – ע"א

בישיבתו של רב אמרו שרב התיר לבעול בתחילה בשבת ושמואל אוסר, ובנהרדעא (-מקומו של שמואל) אמרו ששמואל מתיר ורב אוסר, וסימנך – אלו מקילים לעצמם ואלו מקילים לעצמם.

אסור לסתום נקב של גיגית שכר בבלאי בגדים ביום טוב – משום איסור סחיטה, ואף לרבי שמעון שאינו מתכוין מותר – שפסיק רישא הוא.

רב פסק כרבי יהודה שדבר שאינו מתכוין אסור, ומה שאמרו בישיבתו שהתיר לבעול בתחילה בשבת: ללשון שהדם מופקד ולא בלוע – אין בזה משום חובל, וגם משום בונה אין שמקלקל הוא אצל הפתח. ללשון שהדם בלוע יוצא בחבורה – מקלקל בחבורה הוא.

עד מתי תולים דם היוצא בבעילות בדם בתולים: בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות – לבית שמאי ארבעה לילות, לבית הלל כל זמן שלא חייתה המכה ונפסק הדם. הגיע זמנה לראות ונשאת – לבית שמאי רק לילה הראשון, לבית הלל ד' לילות מליל חמישי עד מוצאי שבת.

דף ו' – ע"ב

אם בעל לפני שבת מותר לבעול בשבת – שבפירצה דחוקה מותר להיכנס בה בשבת אף שמשיר צרורות.

חתן פטור מקריאת שמע מלילה הראשון עד מוצאי שבת אם לא עשה מעשה, ובליל שבת – לאביי פטור גם אם אסור לבעול בתחילה בשבת, משום שטרוד ומצטער שעדיין לא בעל, לרבא משום טרדה אינו פטור, ורק לשיטה שמותר לבעול בתחילה בשבת פטור מקריאת שמע גם בליל שבת.

נחלקו תנאים כשלא בעל עד שבת אם פטור מקריאת שמע בליל שבת, לרבא – נחלקו האם מותר לבעול בשבת וממילא פטור משום שעסוק במצוה, או שאסור ואינו עוסק במצוה. לאביי – לכו"ע אסור לבעול בשבת, ונחלקו האם מה שטרוד במצוה שעדיין לא בעל פוטרו מקריאת שמע או לא.

אבל חייב בכל המצוות האמורות בתורה – שהטרוד בצערו חייב במצוות, אבל פטור מתפילין – שנאמר בהן 'פאר' ואבל מעולל בעפר קרנו וראשו, ואין זה פאר לתפילין.

לרבי שמעון המתיר שאינו מתכוין – מותר לבעול בתחילה בשבת אפילו אם נאמר שהדם מחובר, ואינו בכלל פסיק רישא משום שרוב בקיאים להטות לצדדים ולא להוציא דם, ואף על פי כן פטור החתן מקריאת שמע שקודם לכך טרוד שמא לא יהא בקיא בשעת מעשה.

אף שבקיאים בהטייה צריך שושבינים ומפה – שמא לא יטה ויראה ויאבד (שאם יטה אין חשש – שהרי יכולה לטעון שעדיין בתולה היא).

הפותח מכה בשבת – אם מתכוין לעשות לה פה ליפות ולהיות לה פתח ליום מחר להוציא ליחה ולהכניס אויר חייב משום בונה, ואם להוציא ממנה ליחה של עכשיו ואינו חושש אם תחזור ותסתום מיד פטור, ומותר אפילו לכתחילה אף ששאר מלאכה שאינה צריכה אסורה – במקום צער התירו. ואין בהוצאת הליחה משום חובל – שמופקדת היא ועקורה לגמרי מהבשר ועומדת לצאת, מה שאין כן דם בתולים אף אם הוא מופקד אינו עקור לגמרי.

***************

יום רביעי י"ד תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף ז'

דף ז' – ע"א

רבי אמי התיר לבעול בתחילה בשבת, ואמר שיתפסו לה מטלטלים למשכון עד שיכתוב לה כתובה.

רב פפא התיר לבעול בתחילה ביום טוב – שמתוך שהותרה חבורה לצורך הותרה גם שלא לצורך, אך מוגמר אסור לעשותו ולא אומרים מתוך שנאמר 'אך אשר יאכל לכל נפש' – דווקא דבר שהוא צורך כל נפש מותר, ומוגמר אינו אלא למפונקים.

נזדמן לו צבי מותר לשחטו ביום טוב – הגם שאינו שוה לכל נפש מכל מקום הוא צורך כל נפש.

לשון 'הוראה' שייך גם כשפסק לאיסור, כמו שתנן שהלל הורה להילני המלכה לנהוג נזירות לחומרא, וכן תניא שחוט השדרה שנפסק ברובו טריפה לדברי רבי, ולרבי יעקב אפילו ניקב, והורה רבי כרבי יעקב.

נחלקו אמוראים להלכה אם מותר לבעול בתחילה בשבת, והסיקו בגמרא להלכה שמותר.

מברכים ברכת חתנים לבחור שבעה ימים, בין נשא בתולה בין נשא אלמנה (וכן אלמן שנשא בתולה), אבל באלמן שנשא אלמנה מברכים רק יום אחד.

שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל בנשואי אלמנה – שיהא שמח עמה שלושה ימים, ללשון ראשון – אף באלמן שנשא אלמנה, שברכה יום אחד אבל שמחה שלושה ימים. וללשון שני – היינו בבחור שנשא אלמנה, שברכה שבעה ימים ושמחה שלושה.

דף ז' – ע"ב

המקור שברכת חתנים בעשרה: לרב נחמן אמר הונא בר נתן – שכשנשא בועז את רות נאמר 'ויקח עשרה אנשים מזקני ישראל', לרבי אבהו – שנאמר 'במקהלות ברכו אלוקים ה' ממקור ישראל' – על ברכת מקור צריך קהל והיינו עשרה, ורב נחמן דורש פסוק זה שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה על הים, ולרבי אבהו מה שבועז לקח עשרה היינו כדי לפרסם הדין שרק עמוני אסור בקהל ולא עמונית, שאילו לברכה לא היו צריכים להיות זקנים.

שמואל פרסם בפני עשרה שהמזכה מתנה על ידי אחר לעובר קנה, והלכתא המזכה לעובר לא קנה.

מברכים ברכת חתנים בבית חתנים – כשנכנסת לחופת נישואין, לרבי יהודה בארץ יהודה היו מברכים אף בבית האירוסין, מפני מתייחד עמה וכלה בלי ברכה אסורה לבעלה כנדה.

נוסח ברכת אירוסין שבבית האירוסין: 'ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציוונו על העריות, ואסר לנו את הארוסות, והתיר לנו את הנשואות על ידי חופה וקידושין' (והגם שאיסור ארוסה הוא מדרבנן שאסרו יחוד עם פנויה אפשר לברך 'וציוונו' כשם שמברכים על נר חנוכה).

נחלקו אם ברכת אירוסין יש בה חתימה, שיש שמדמים לברכת הפירות והמצוות שאין חותמים בהם כיון שאין בהם הפסק ענין אחר, ויש שמדמים לקידוש כיון שבלשון קדושה היא, וחותמים 'בא"י מקדש ישראל על ידי חופה וקידושין'.

מברכים ברכת חתנים בעשרה כל שבעה אם באו פנים חדשות בכל יום שלא היו אתמול.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס