אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
פרשת מטות מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » פרשת מטות מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק
פרשת מטות  מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

פרשת מטות

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

"אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ"

מה בין מלקוח משה ובין מלקוח יהושוע?

ומה קובע החוק הבין לאומי כיום בהאג?

במלחמת מדין כמתואר בפרשה ניצחו בני ישראל את מדין ושבו שבי שכלל עבדים, בהמות ומקנה. כשהובא השלל, "המלקוח", הורה הקב"ה למשה לחלקו בין תופשי המלחמה היוצאים לצבא ובין כל העדה, חציו לאלו וחציו לאלו,  נוסף על כך, הורה ה' להרים מכס לה' מחלק אנשי המלחמה, אחד מחמש מאות, ולהרים תרומה ממחצית בני ישראל, אחד מחמישים.

ובספר דברים נאמר "כל שללה תבוז לך ואכלת את שלל אויבך" (דברים כ, יד), וכדברי הספרי "יכול תהיה ביזתם אסורה לך? תלמוד לומר: תבוז לך, "ואכלת את שלל אויבך".

לעומת זאת – במלחמת יהושוע על יריחו נאמר "וְהָיְיתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַה'… וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ" [יהושוע ו יז -יח] כלומר, אין שום חלוקה בביזה, ומי שיעז לקחת מן 'החרם' נקרא "עוכר ישראל".

הרמב"ם ביד החזקה פוסק להלכה בזו הלשון

"וכל הממלכות שכובש, הרי אוצרות המלכים למלך. ושאר הביזה שבוזזין, בוזזין ונותנים לפניו, והוא נוטל מחצה בראש. ומחצית הביזה חולקים אותה כל אנשי הצבא ביחד עם העם היושבים על הכלים במחנה לשמרם, חולקין בשווה, שנאמר: "כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדיו יחלקו" [מלכים ומלחמות פ"ד ט].

זאת ועוד להזכיר את המלחמה הראשונה המתוארת בתורה של אברהם אבינו ע"ה כנגד שובי לוט בן אחיו, ובניצחונו את החמשה מלכים הוא לא נוטל מאומה מהם ואף מסרב למלך סדום ליטול חלק משלל המלקוח, לבד מן העובדה שאת בן אחיו הוא גואל. בדומה לזה מצאנו במלחמת היהודים בשושן הבירה כנגד אויביהם הודגש כמה פעמים שהם לא שלחו ידם בביזה. אם כן מתי יש לנהוג בביזה ומתי אין? על פניו נראים הדברים שבזמן מלחמה על פדיון שבויים או על הגנה עצמית, אין כאן המקום להתעסק עם ביזה ומלקוח על אף הזכות העומדת לרשותם לשלול שלל ולבוז בז, ההימנעות מביזה מלמדת על אצילות נפש מצד צבא ההגנה, ושכל רצוננו הוא להגן על חיינו, ולא מתוך מניעים כלכליים. כך נהג אברהם אבינו וכך נהגו היהודים בשושן הבירה בימי אסתר המלכה.

מדוע יהושוע אסר את המלקוח והקדישו כולו לה'? יש לכך כמה הסברים והאחד מהם הוא שמלחמת יהושוע על יריחו הייתה בשבת, ומשום כך נאסר על הצבא לקחת שלל ביום זה.

התבוסה במלחמת העי

כשישראל נוחל תבוסה במלחמת העי, יהושוע נופל על פניו ושואל מדוע באה עליו ועל ישראל המפלה הזאת? והתשובה המתקבלת מה', "חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" ריבוי המילים 'וגם וגם' מלמד על משבר אמון לא רק במלחמת יריחו, אלא גם במלחמת סיחון בימי משה. במלחמת משה נגד סיחון כבר היה מי שמעל באמון ולקח שלל ולא דיווח על כך  למשה. מתברר על פי המדרש שהיה זה אותו עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה. לאחר שנשבר עכן בחקירת יהושוע הודה על האמת וכך אמר "וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי" ומדוע חזר פעמיים על "וכזאת"? מלמד שהודה גם על מלחמת סיחון בימי משה על שלקח מהביזה ללא שידווח על כך, וגם על המלקוח ביריחו [רש"י].

האומנם "חטא ישראל"? כולם באותו חטא? הלא רק עכן חטא! אלא ללמדך מהו כוח הערבות בישראל שאחד שקול כמו כולם. ישראל אחד שמעד ומעל בצווי, מחלל הוא את שם ישראל, וכאילו כל ישראל חטא. ואם כל ישראל חטא, הרי שיש למנהיג לשאת באחריות ולראות במעשה שכזה כאילו קולר תלוי על צווארו, ומשום כך יהושוע גם נופל על פניו.

על אף ההיתר לבזוז, המוסריות כלפי העולם מחייבת וכמעשה אברהם ויהודי שושן הבירה אף אנו כיום.

המשפט הישראלי – כשהסדיר המחוקק הישראלי בחקיקה את הקודקס המקיף ביותר של דינים החלים בצבא, קבע בסעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955 (מכאן ואילך: חש"צ) את העונש על ביזה בלשון זה: "חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו – מאסר עשר שנים". ראוי לציין שהעונש המרבי על עברה זו חמור יותר מן העונש המרבי על עברת גנבה "רגילה" מחייל בתוך הצבא שנקבע בסעיף 84 לחוק זה, שנתיים מאסר.

נמצאנו למדים שהאינטרס המוגן בחוק אינו רק רכוש הפרט – והראיה היא שהעונש המרבי על גנבה מחייל הוא רק חמישית מן העונש על ביזה – אלא האינטרס הרחב יותר, הרצון לשמור על רמתם המוסרית של הכוחות הלוחמים ולמנוע את התפרקות המסגרות הצבאיות. כי אם תותר הביזה, יעשה כל אחד לביתו, ולא יתרכז במשימותיו הצבאיות.

ובמשפט הבינלאומי – איסור הביזה נקבע באמנת האג בדבר החוקים והמנהגים של המלחמה ביבשה, 1907. הדבר נקבע תחילה בסעיף 28 של האמנה, בפרק העוסק באמצעים שמותר לפגוע בהם באויב, ונאמר שם: "אסורה ביזת עיר או מקום, ואפילו נכבשו בהסתערות". בפרק העוסק בשלטון הצבאי על השטח הכבוש של המדינה המנוצחת, נקבע בסעיף 47: "הביזה אסורה בהחלט". [מתוך מאמר מקיף  "המלחמה ושללה – מן המקרא ועד ימינו" של אביעד הכהן, ומיכאל ויגודה].

"וְעָמֹד עַל נַפְשָׁם וְנוֹחַ מֵאֹיְבֵיהֶם וְהָרֹג בְּשֹׂנְאֵיהֶם… וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם" לומר לך שזכותנו הבסיסית להגנת עם ומולדת היא כפי שמתארת מגילת אסתר, לעמוד על נפשנו בהשמדת אויבנו, ולעניין הביזה, משנה אחרונה היא זו שקובעת.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס