אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – נדרים נ"ב נ"ג נ"ד – יום שישי כ״ב כסלו תשפ"ג – שבת קודש כ״ג כסלו תשפ"ג – יום ראשון כ״ד כסלו תשפ"ג
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – נדרים נ"ב נ"ג נ"ד – יום שישי כ״ב כסלו תשפ"ג – שבת קודש כ״ג כסלו תשפ"ג – יום ראשון כ״ד כסלו תשפ"ג
סיכומי הדף היומי – נדרים נ"ב נ"ג נ"ד – יום שישי כ״ב כסלו תשפ"ג – שבת קודש כ״ג כסלו תשפ"ג – יום ראשון כ״ד כסלו תשפ"ג

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שישי כ״ב כסלו תשפ"ג

מסכת נדרים דף נ״ב

דף נ"ב – ע"א

משנה . הנודר מן החלב – לת"ק מותר בקום (מים היוצאים מהחלב), שבמקומו קרו לחלב חלב ולקום קום, לרבי יוסי אסור – שבמקומו קראו לקום 'קום דחלב'.

הנודר מן הקום – לתנא דמתניתין מותר בחלב, ולפי הר"ן לרבי יוסי דברייתא אסור, כיון שבמקומו קראו לקום 'קום דחלב' הרי חלב וקום דבר אחד.

הנודר מן הגבינה – אסור גם בגבינה טפילה (שאינה מלוחה), אף שרוב גבינות מלוחות.

הנודר מן הבשר – לת"ק מותר ברוטב ובקיפה (-דק דק של בשר, שבלשון בני אדם אינו נקרא בשר), ולרבי יהודה אסור. אמר 'בשר זה עלי' – גם לת"ק אסור בכל שנתן בו בשר זה טעם. [אף שדבר שיש לו מתירים אפילו באלף אינו בטל, היינו רק מין במינו אבל שלא במינו בנותן טעם, והיינו רק בדבר האסור עכשיו ויש לו היתר לאחר זמן, אבל דבר שיש לו אופן היתר גם עכשיו גם שלא במינו אינו בטל].

הנודר מן היין – מותר בתבשיל שיש בו טעם יין, 'קונם יין שאני טועם' [לגירסת הר"ן. ולגירסא שלפנינו דווקא אם אמר 'יין זה'] ונפל לתבשיל – אם יש בו בנותן טעם אסור.

דף נ"ב – ע"ב

משנה . הנודר מן הענבים – מותר ביין, מן הזיתים – מותר בשמן. אמר על ענבים או זיתים מסויימים 'קונם אלו' – אסור בהם וביוצא מהן. ואיבעיא בשאמר 'קונם ענבים או זיתים שאיני טועם' – אם אסור גם ביוצא מהן כיון שהוסיף 'שאיני טועם'. [ומספק אסור. ואם אסר עצמו בלשון שבועה – מחלוקת הראשונים].

***************

שבת קודש כ״ג כסלו תשפ"ג

מסכת נדרים דף נ״ג

דף נ"ג – ע"א

משנה . הנודר מן התמרים – לת"ק נדר רק מהם ומותר בדבש היוצא מהם, וכן אם נדר מסתווניות אסור בהם ומותר בחומץ שלהם, אף שאין הדרך לאכלם אלא החומץ שלהם. [ואינו דומה לנודר מחלב שאסור בקום אם קוראים אותו קומא דחלבא – לרשב"א: קום לא נשתנה צורתו. לר"ן – נקרא קומא דחלבא משום שעדיין תורת חלב עליו, מה שאין כן דבש תמרים אין עליו תורת תמרים ונקרא כך להפריש בינו לדבש אחר].

לרבי שמעון בן אלעזר – דבר שדרכו לאכול אותו ואת היוצא ממנו, כגון תמרים ודבש תמרים – אסור בשניהם, ואם אין דרכו לאכול אותו רק היוצא ממנו, כגון חומץ סתווניות – אסור רק ביוצא ממנו ולא בו. לרבי יהודה בן בתירא – בין דרכו לאכול אותו ואת היוצא ממנו, ובין אין דרכו לאכול רק היוצא ממנו אסור בשניהם. [הלכה כת"ק].

משנה . הנודר מן היין – מותר ביין תפוחים, שיש לו שם לויי ואינו נקרא יין סתם.

הנודר מן השמן – בארץ ישראל מותר בשמן שומשמים ואסור בשמן זית, שאין מסתפקים אלא משמן זית, ובבבל מותר בשמן זית ואסור בשמן שומשמים, שאין מסתפקים אלא משמן שומשמים. ובמקומות שמסתפקים מזה ומזה – אסור בשניהם, ואפילו אם מסתפקים ממין אחד יותר ממין השני, שמא נתכוון למין המיעוט.

הנודר מן הכרישין – מותר בקפלוטות שאינם בכלל כרישין.

הנודר מן הירק – אסור בירקות הגינה ומותר בירקות השדה, שסתם ירק היינו ירק גינה, וירק השדה יש לו שם לויי שנקרא ירק השדה. ובשביעית שאין זורעים ירק הגינה לא נתכוון אלא לירק השדה שעולה מאליו. לרבי חנינא בן גמליאל – במקום שמביאים מחוץ לארץ אסור גם בירק הגינה.

הבאת ירק מחוץ לארץ לארץ ישראל – לת"ק אסור, שמא יביא עמהם גוש עפר המטמא משום ספק מת, לרבי חנניה בן גמליאל – מותר.

דף נ"ג – ע"ב

משנה . הנודר מן הכרוב – אסור באיספרגוס, שמין כרוב הוא, נדר מן האיספרגוס מותר בכרוב.

הנודר מן הגריסים – אסור בתבשיל עב של גריסים, שנקרא 'מקפה של גריסים', ולרבי יוסי מותר, שבמקומו קרו למקפה מקפה ולגריסים גריסים. הנודר מן המקפה – מותר בגריסים, ואסור ב'שום', שנקרא מקפה, לרבי יוסי מותר בשום. הנודר מן השום מותר במקפה.

הנודר מעדשים – אסור באשישים (עדשים מטוגנים בדבש), ולרבי יוסי מותר. מן האשישים – מותר בעדשים.

'חיטה חיטים שאני טועם' – אסור בהם בין קמח בין פת. 'חיטה שאני טועם' – אסור בפת כיון שנעשה גוף אחד נקרא 'חיטה', אך מותר לכוס כיון שכוסס כמה חיטים יחד. 'חיטים שאני טועם' – מותר בפת ואסור לכוס חיטים.

'גריס גריסים שאני טועם' – אסור בהם בין חיים בין מבושלים. 'גריס שאני טועם' – אסור במבושלים ומותר בחיים. 'גריסים שאני טועם' – אסור בחיים ומותר במבושלים.

הדרן עלך הנודר מן המבושל

***************

יום ראשון כ״ד כסלו תשפ"ג

מסכת נדרים דף נ״ד

פרק שביעי – הנודר מן הירק

דף נ"ד – ע"א

משנה . הנודר מן הירק – מותר בדלועים, שאינו ירק אלא פרי אדמה. [וי"א משום שסתם ירק היינו הנאכל חי כמות שהוא, ומותר בכל המתבשל אע"פ שלפעמים נאכל חי].

הנודר מירקי קדירה – אסור בפרי אדמה הבא להכשיר המאכל כמו שום ובצל, ומותר בדלועים. [ולפי היש אומרים אסור בכל הנאכל בין חי ובין מבושל, אבל דלועים אינם נאכלים חיים כלל].

הנודר מירק המתבשל בקדירה – לת"ק מותר בדלועים, שכשאומר לשליח קח לי ירק המתבשל בקדירה ולא מצא אלא דלועים, נמלך במשלח האם לקנותם, הרי שאינם בכלל, ולרבי עקיבא אסור, כיון שנמלך עליהם השליח ולא על קיטנית הרי הם בכלל ירק המתבשל בקדירה. [ולפי היש אומרים 'המתבשל בקדירה' משמעו אף כאלו שאינם נאכלים אלא מבושלים. והלכה כרבי עקיבא].

לרבי עקיבא שדלועים בכלל ירק המבשל בקדירה, כיון שאין משתמע שהם בכלל רק מריבוי לשונו – אינו אסור בהם אלא מספק, ולכן אם אכלם אינו לוקה.

בעל הבית שאמר לשליח תן בשר לאורחיםונתן להם כבד, או אמר תן להם כבד ונתן להם בשר – השליח מעל, שאין הכבד בכלל בשר. ואף לרבי עקיבא שכל דבר שנמלך עליו שליח הוא בכלל – שהיה לו להימלך.

השליח שעשה שליחותו והוציא הקדש לחולין – בעה"ב מעל. [ואין אומרים 'אין שליח לדבר עבירה' – שלומדים חטא חטא מתרומה שיש שליחות במעילה]. לא עשה שליחותו – שליח מעל ולא בעה"ב.

דף נ"ד – ע"ב

הנודר מן הבשר – אסור בכל מיני בשר, לת"ק הסובר כרבי עקיבא – אסור גם בראש, ברגלים, בקנה, בכבד, בקרביים, בלב, בעופות ובדגים. אך מותר בחגבים. לרשב"ג מותר בכל אלו, כיון שהשליח נמלך עליהם, והוא התנא החולק על רבי עקיבא. [והלכה כרבי עקיבא שאסור בכל אלו, ודווקא במקום שנמלך עליהם שליח, ולרמב"ם בעופות אסור גם במקומות שאין נמלך עליהם שליח].

לרשב"ג: הקונה קרבייםבדמי בשר – אינו בן אדם.

הקיז דם או יש לו כאב בעינו בתחילת החולי ואסר עליו בשר – מותר בדגים אף לרבי עקיבא, שלא נתכוין לאסור כיון שבכל אופן לא יאכלם שקשים לו (אמנם בסוף החולי הם טובים), אך בבשר עוף אסור אף המקיז דם הגם שקשה לו – שבשלוק הרבה אינו מזיק. [וכן אסור בבשר מליח אף שקשה להקזה – שבשר ממש הוא ובכלל נדרו, מה שאין כן דגים אינם בכלל בשר רק משום ששליח נמלך עליהם. הקיז דם מותר בדגים רק אם נדר לבו ביום – אבל נדר לכמה ימים אסור. ובכאב העינים – לרשב"א מותר בכל אופן, שאינו יודע מתי יתרפא שצריך לאסור עליו דגים משום ימים אלו, ולר"ן מותר רק אם נדר כפי הימים שמוכח שיצטרך להימנע מהם משום כאב העיניים].

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס