בעניין ארוחה חלבית בשבת

מתוך שו"ת במסלה נעלה

 

שאלה: בעניין מה שנהגו ק"ק יהודי אתיופיה לאכול מאכל חלבי בשבת הנקרא 'פתאפת' אם הדבר ראוי שאין אוכלים בשר והרי אין עונג אלא בבשר ויין ונמצא שיש מיעוט במצוות עונג שבת.

תשובה: אקדים ואומר, מנהג זה קדום שנהגו בו ק"ק יהודי אתיופיה לאכול מאכל חלבי הנקרא 'פתאפת' בשבת לאחר הקידוש בבוקר, וטעם חשוב יש בו, דאז באתיופיה נזהרו בחומרת השבת ושמירתה שלא לבוא חלילה למכשול בחימום בשבת במאכלים שדרכם לחמם כמו בשר. בליל שבת המנהג לאכול בשר הואיל והמאכל נשמר חם מערב שבת אך בשבת בבוקר לא ראוי לאכול אותו כך בשונה במאכל חלבי שכך דרכו ומטעם זה נהגו דאז באתיופיה.

לגופם של דברים, מרן השו"ע (ס' רנ ס"ב) כתב: ירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכולתו. ע"כ.

וכתבו האחרונים ומהם המשנ"ב (סק"ב) מביא דברי הלבוש, כל החיוב לאכול בשר בשבת הוא משום 'עונג שבת', ונמצא בארוחה חלבית פחות יש עונג וכבוד השבת.

אולם מבואר במשנ"ב במק"א (רמ"ב סק"א) לגבי אכילת דגים בשבת שהכל הוא לפי האדם, וז"ל שם: הא דאמרו דצריך לענגו בדגים גדולים וראשי שומן ותבשיל של תרדין שזה היה מאכל חשוב בזמניהם וכן בכל מקום ומקום לפי מנהגו יענגוהו במאכלים ומשקים החשובים להם עונג. עכ"ד.

ומבואר שם מש"כ השו"ע ירבה בבשר ויין שמן הסתם רוב בנ"א עיקר עינוגם בזה.

ונמצא לפי זה שאם יש עונג טפי לאדם לאכול סעודה חלבית מאשר סעודה בשרי – קדוש יאמר לו ומקיים מצוות עונג שבת שהכל הוא לפי האדם, ושבת לעונג נתן ולא לצער.

הראשון לציון הגר"י יוסף כתב בספרו ילקוט יוסף (רמב ה"ב): אף על פי שאין חיוב מצד ההלכה לאכול בשר בשבת, שהרי אין חיוב שמחה בשבת, מכל מקום מי שיכול לקנות בשר לשבת, טוב והגון שיעשה כן. וירבה בבשר ויין ובתבשילין כפי יכלתו, ובכל מקום ומקום יענגוהו במאכלים ובמשקים החשובים להם עונג. ע"כ. ועיין עוד בשו"ת משנה הלכות (ח"ג ס' לא).

היוצא מכל האמור

סוף דבר, מה שנהגו לאכול מאכל חלבי בשבת הנקרא 'פתאפת' מקיימים בזה מצוות עונג שבת, כי הכל הוא לפי האדם והשבת ניתנה לעונג ולא לצער. ומ"מ לפחות באחת הסעודות ראוי לאכול 'בשר' שיש בו חשיבות כפי שנוהגים ק"ק יהודי אתיופיה.