אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – בבא קמא ח' ט' – יום שישי כ״ו חשון תשפ"ד – שבת קודש כ״ז חשון תשפ"ד
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – בבא קמא ח' ט' – יום שישי כ״ו חשון תשפ"ד – שבת קודש כ״ז חשון תשפ"ד
סיכומי הדף היומי – בבא קמא ח' ט' – יום שישי כ״ו חשון תשפ"ד – שבת קודש כ״ז חשון תשפ"ד

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שישי כ״ו חשון תשפ"ד

מסכת בבא קמא דף ח׳

שומת עידית/מי שיש לו חוב היזק והלוואה וכתובה/שיטת עולא בבעל חוב/לקח עידית באחרונה/לוקח שמכר בינונית/בעל חוב של מוכר שטרף מלוקח

דף ח' – ע"א

שומת עידית – לרבי ישמעאל שגובה מן המזיק לפי עידית הניזק שמין כפי קרקעות הניזק, ולרבי עקיבא לשיטת רב אבא שמין כפי עידית המזיק, ולפי תירוץ ראשון בש"ס לתנא בברייתא בשל עולם הן שמין ולתירוץ שני נחלקו הברייתות אם בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין.

מי שהיה עליו נזקין ובעל חוב וכתובת אשה ואין לו אלא עידית כולם גובים מן העידית, בינונית כולם גובים בינונית, זיבורית כולם גובים זיבורית, עידית ובינונית וזיבורית נזקין בעידית בעל חוב בבינונית וכתובת אשה בזיבורית, עידית ובינונית נזקין בעידית בעל חוב וכתובת אשה בבינונית, עידית וזיבורית נזקין בעידית ובעל חוב וכתובת אשה בזיבורית, בינונית וזיבורית נזקין מבינונית ובעל חוב למ"ד ששמין בשל עולם שמין מבינונית ולמ"ד בשלו הן שמין אם היה לו עידית בשעת ההלוואה א"כ נשתעבד לו הבינונית ואפילו אם מכר העידית אחר כך גובה מבינונית אע"ג שבשעת הגבייה הוי הבינונית עידית שלו, ואם לא היה לו עידית בשעת ההלוואה לא נשתעבד לו הבינונית וגובה מזיבורית.

לעולא דבר תורה בעל חוב גובה מזיבורית אפילו אם יש לו עידית ובינונית, שנאמר 'בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוצא אליך את העבוט החוצה' ודרכו של לוה להוציא פחות שבכלים, וחכמים תקנו שגובה מבינונית כדי שלא תנעל דלת בפני לוים.

מי שהיה עליו נזקין ובעל חוב וכתובת אשה והיה לו עידית בינונית וזיבורית ומכרם לשלשה בני אדם ביום אחד נכנסו הלקוחות תחת הבעלים וכל אחד גובה כדינו, מכרם זה אחר זה כולם גובים מן האחרון אפילו הוא זיבורית, שהראשונים יכולים לומר הנחתי לך מקום לגבות ממנו שאין נפרעים מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, אין לו גובים מלפניו אין לו גובים מלפני פניו (באו לגבות בבת אחת כל הקודם בשטר גובה מן האחרון תחילה אם נזקין קדמו גובה מן האחרון אפילו הוא עידית, ואם בעל חוב וכתובה אחריו גובים מהעידית ואפילו עידי עידית, לתירוץ ראשון אין נזיקין גובה ממשועבדים אלא אם עמד בדין לתירוץ שני מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר).

מי שהיה עליו נזקין ובעל חוב וכתובת אשה והיה עליו ניזק ובעל חוב וכתובת אשה ומכר כל שדותיו ללוקח אחד ביום אחד הלוקח נכנס תחת הבעלים וכל אחד גובה כדינו, מכרם זה אחר זה אם לקח זיבורית באחרונה יכול לומר להם הנחתי הזיבורית אצל המוכר לגבות ממנו ושעבודכם חל עליו, לקח עידית באחרונה יכול לדחות הניזקין אצל בינונית שאם לא יקבל יכול לחזור הזיבורית למוכר, אם מת המוכר אין כולם יכולים לגבות מהעידית שיכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים במה שתקנו שאין גובים מנכסים משועבדים במקום שיש בני חורין, וכל אחד גובה כדינו.

דף ח' – ע"ב

לוקח שלקח עידית באחרונה ומכר בינונית וזיבורית נזיקין ובעל חוב וכתובת אשה גובים מהעידית כיון שהשיעבוד חל עליה כשקנה הבינונית והזיבורית מדין אין גובים ממשועבדים במקום שיש בני חורין ואין ללוקח קרקע אחר שיכול לדחותם, מכר עידית ושייר בינונית וזיבורית לאביי כולם גובים עידית מלוקח שני כיון שלקח שעבודם, לרבא הראשון מכר לשני כל זכויותיו וכיון שאילו היו אצל הלוקח ראשון היה יכול לדחותם לגבות כדינם מדין אי אפשי בתקנת חכמים גם השני יכול לדחותם בכך.

ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון ושמעון מכר הבינונית ללוי ולא הניח אצלו עוד בינונית, רצה המלוה גובה מעידית מראובן שאומר לו אתה הבעל דין שלי שלקחת כל שעבודי מבעל חובי, רצה גובה מלוקח שני כיון שזכותו בבינונית.

ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא בעל חוב של ראובן וטרפו משמעון יכול ראובן להיות בעל דינו כנגדו בבית דין, אם יש לו שום תביעה עליו כגון אם טוען פרעתיך, משום שמה שאתה מוציא משמעון יחזור עלי, וי"א שהוא הדין אם מכרו שלא באחריות משום שאם יוציאנו משמעון יהיה עליו תרעומות.

***************

שבת קודש כ״ז חשון תשפ"ד

מסכת בבא קמא דף ט׳

יצאו עוררים לשדה בלי אחריות/שיטת רב הונא ואסי/האחים שחלקו/הידור מצוה/מסר לחש"ו והזיק/חומרות בד' אבות

דף ט' – ע"א

הקונה שדה בלי באחריות ויצאו עליה עוררים (יצאו עליה אנסין אינו יכול לחזור אפילו לקח באחריות)עד שלא החזיק בה ותיקן גבולות השדה יכול לחזור בו לאחר שהחזיק בה אינו יכול לחזור בה (לרש"י לאחר שקנאו קנין גמור אינו יכול לחזור, לתוספות יכול לחזור כל זמן שלא הלך על מצריה לראותה ולא נתן כסף), וי"א אפילו אם קנה באחריות שאומר לו המוכר כשיכתבו לך בית דין שטר טירפא שבדין נטלו ממך אשלם לך.

רב הונא ורב אסי תירצו סתירת הפסוקים 'מיטב שדהו' 'וכסף ישיב' שיכול לשלם או עם מיטב בקרקע או עם כסף, ואם אין לו לומדים מריבוי פסוק 'ישיב' שיכול לשלם גם עם סובין (לרש"י לאחר שקנאו קנין גמור אינו יכול לחזור, לתוספות יכול לחזור כל זמן שלא הלך על מצריה לראותה ולא נתן כסף).

שני אחים שחלקו ירושת אביהם אחד נטל קרקע ואחד כספים ובעל חוב אביהם גבה הקרקע ללישנא קמא חוזר ונוטל חצי הכספים מאחיו, וללישנא בתרא אומר לו לכן לקחתי כספים שאם יגנבו לא אשתלם ממך ולכן לקחת קרקע שאם יגבה ממנו בעל חוב לא אשלם לך.

שני אחים שחלקו בקרקע אביהם וגבה בעל חוב קרקע של אחד מהם (שהיה אפותיקי שאל"כ אינו יכול לקחת רק חלקו של אחד), לרב בטלה מחלוקת שהאחים שחלקו יורשים הם, לשמואל איבד חלקו שהאחים שחלקו כלקוחות שלקחו שלא באחריות, לרב אסי יחזיר לו או רביע בקרקע או רביע במעות שמסתפק אם כיורשים הם או כלקוחות, וממון המוטל בספק חולקים.

דף ט' – ע"ב

להידור מצוה אין צריך לבזבז שליש ביתו.

להידור מצוה כגון אם מצא שני ספרי תורה לקנות ואחד הדור מחבירו יוסיף שליש דמים ויקח את ההדור (לתוספות אתרוג שליש בגודל), ואיבעיא אם הוא שליש שבתוך הדמים כגון אם הקטן נמכר בששה יוסיף שני דינרים או שליש מעל הדמים שיחלוק הדמים לשנים ויוסיף חלק שלישי, למערבא בשם רבי זירא עד אותו שליש שמוסיף משום הידור מצוה אינו נפרע לו בחייו, ומה שיוסיף בהידור מצוה יותר על שליש יפרע לו הקב"ה בחייו.

משנה . מסר שור ובור לחרש שוטה וקטן והזיקו חייב – לריש לקיש היינו שור קשור ובור מכוסה כיון שדרך השור לנתק הקשר מעצמו וכיסוי של בור דרכו שנופל מאליו נמצא שלא שמרו כראוי ולכן חייב אפילו אם החרש התיר השור וגילה הבור (לתוספות משום שדרך החרש שוטה וקטן להתירו ולהסירו), אבל מסר לו גחלת פטור שהדרך שנחלש מאליו ולא היה צריך לחשוב שהחרש ילבה אותו, לרבי יוחנן חייב רק אם מסר לו שור מותר ובור מגולה מפני שהשור והבור הזיקו בלי החרש, ופטור אפילו מסר לו שלהבת שהחרש הוא שנטלה והוליכה לגדיש ושרפה ולא מחמת אשו (לתוספות משום שסובר שדרך חרש שוטה וקטן לשמור).

יש אופן שאם הכשיר מקצת הנזק חייב על כל ההיזק ויתבאר בדף י'.

אינו חייב אלא אם הזיק נכסים של ישראל הדיוט ולא של הקדש ושל הפקר, שור הניזק שנכנס לרשות המזיק והזיקו המזיק פטור, ורשות הניזק והמזיק פעמים חייב ופעמים פטור ויתבאר בדף י"ג-י"ד.

חומר בשור מבור שהשור משלם כופר ושלשים של עבד ואם הרג אדם ונגמר דינו אסור בהנאה ודרכו לילך ולהזיק וחייב על הכלים לשיטת חכמים שבבור פטור על כלים וחייב על שור פסולי המוקדשים שנפדה. חומר בור מבשור, שתחילת עשייתו לנזק ומועד מתחילתו.

חומר שור מאש שמשלם כופר ושלשים של עבד ואם נגמר דינו אסור בהנאה, וחייב אם מסרו לחרש שוטה וקטן, חומר באש משור שמועדת מתחילתה.

חומר באש מבור, שדרכה לילך ולהזיק, ומועדת לאכול בין דבר הראוי לה כגון עצים ובין דבר שאין ראוי לה כגון כלים וליחכה נירו וסכסכה אבניו, חומר בור מאש שתחילת עשייתו לנזק מסרו לחרש שוטה וקטן חייב וחייב על טמון (שק מלא תבואה שנפל בבור משמע מרש"י שחייב לתוספות הוא בכלל פטור כלים).

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס