לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי ב׳ כסליו תשפ"ד

מסכת בבא קמא דף י״ג

וכחש בעמיתו/שור שדחף לבור/קרבן שלמים ותודה שהזיק/נכסים המיוחדים/חצר השותפים

דף י"ג – ע"א

ומעלה מעל בהשם וכחש בעמיתו, שמשמע שיש קדשים שהם ממון בעלים, לרבי יוסי הגלילי היינו קדשים קלים, לבן עזאי היינו שלמים הגם שטעונה סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק וקל וחומר בכור בחוץ לארץ שאינו עומד להקרבה, ולא מעשר בהמה הגם שהוא קרב שלמים שנאמר 'לא יגאל' והיינו שאינו נמכר שאינו שלו, לאבא יוסי בן דוסתאי לא אמר בן עזאי אלא בבכור.

 במשנה תנן אם הזיק ממון שאין בהם מעילה חייב לרבא אינו לרבות שחייב אם הזיק שלמים של חבירו אלא פירוש המשנה הוא שחייב על נכסי הדיוט ולא של הקדש.

שור שדחף שור לבור אם המזיק תם בעל השור משלם רביע ואם הוא מועד משלם חצי נזק, לחכמים בעל הבור פטור, לרבי נתן כל מה שאין מבעל השור גובה מבעל הבור.

שור קרבן שלמים של המזיק (לשיטת רבי יוסי הגלילי שממונו הוא) שהזיק אינו גבוה מבשר של חלק הבעלים כנגד אימורים שהוא חלק גבוה לשיטת חכמים שחולקים על רבי נתן ולא אומרים שבשור אחד אומרים שאם אין לשלם מזה משלם מהשני, וי"א שגם לרבי נתן דווקא כשמצא שור בבור גובה הכל ממנו משום שאומר אני מצאתי שורי מת בבורך, אבל הכא הלא האימורים הזיק ביחד עם הבשר.

דף י"ג – ע"ב

קרבן תודה שהזיקה הניזק אוכל הבשר והמזיק חייב להביא לחמי תודה.

אין מזיק חייב אלא אם כן הזיק נכסי ישראל.

במשנה תנן שאינו חייב אלא אם כן הזיק נכסים מיוחדים – לרב יהודה למעט שני שוורים של שני בני אדם שהיו רודפים אחר שור של אדם אחד ששניהם פטורים, לברייתא למעט שאם שור הפקר נגח וזכה בו אחר שאין הניזק יכול להוציאו ממנו, לרבינא למעי נגח ואחר כך הקדיש או הפקיר, שצריך שיהא לו בעל אחד משעת נגיחה עד שעת העמדה בדין.

שור הניזק שנכנס לרשות מזיק והזיקו שור של מזיק פטור שאומר המזיק לניזק למה נכנס שורך לרשותי.

חצר השותפים חייבים השותפים זה לזה על נזקי קרן שלא גרע מרשות הרבים, ובנזקי שן ורגל – לרב חסדא חייבים שהוא בכלל ובער בשדה אחר, אע"פ שאינה מיוחדת לניזק כיון שאינו רשות הרבים, לרב אלעזר פטורים שאינו בכלל ובער בשדה אחר כיון שאינו מיוחדת לניזק (ועיין דף י"ד).

שומר חנם או שואל או שומר שכר ושוכר שנגח שור השומר לשור משאיל חייב נזק שלם אפילו אם שור המזיק הוא שור תם, ואם נגח שור של המפקיד לשור בעלמא או לשורו של השומר אם קיבל השומר עליו שמירת גופו ולא שמירת נזקיו המפקיד חייב בשור תם חצי נזק ובשור המועד נזק שלם, ואם קיבל עליו השומר שמירת נזקיו השומר חייב, ואם נפרצה בלילה או שפרצוה ליסטים ויצאה והזיקה פטור שהוא אונס.

***************

 בבא קמא דף י״ד – ט״ז

רשות הניזק/רשות שניהם/פונדק/יתומים בנזקי אביהם/אונאה/קנס

דף י"ד – ע"א

הזיק המזיק ברשות הניזק – לרבי טרפון אפילו בשור תם חייב נזק שלם ולחכמים תם משלם חצי נזק, ברשות המזיק פטור, רשות של שניהם לשוורים וגם לפירות חייב קרן תם חצי נזק ומועד נזק שלם ושן ורגל פטור, רשות שניהם לשוורים ורשות פירות רק לאחד הוא שדה אחר כלפי אותו שאין השדה מיוחד לו לפירות וחייב על של ורגל.

רשות שניהם לפירות ולא לשוורים – לאביי כיוון שאינה מיוחדת לשוורים הוא שדה אחר וחייב על שן ורגל, לרבי זירא כיון שאינה מיוחדת לאחד לפירות אינו בכלל שדה אחר ופטור (חצר השותפים אך מיוחד לאחד לפירות ולשניהם לא לשוורים לכו"ע חייב על שן ורגל).

חצר הפונדק שהזיק זה את זה בשן ורגל הואיל ואינו מיוחד לבני רשות הרבים אלא לאותם הדרים שם הוי בכלל שדה אחר וחייב.

דף י"ד – ע"ב

משנה . פרה שהזיקה טלית וטלית שהזיקה פרה אין אומרים שיטול את הפרה שהזיקה טלית או שיטול הטלית שהזיק פרה אלא שמין הניזקין בכסף וישלמו.

מי שחייב בחיוב נזקין ומת אין גובים מנכסי יתומים אלא אם הניח אביהם קרקע, ולא ממטלטלים שאפשר שהיתומים קנו אותם לאחר מיתת אביהם, ואם תפס הניזק מטלטלים מאביהם כשהיה בחיים לא מוציאים ממנו.

קרקע עבדים ושטרות אין להם אונאה, שאפילו מכרם ביותר משתות מדמיהם אין המוכר חייב להחזיר (עד חצי).

דיני קנסות אין דנים אותו אלא בית דין מומחים ולא בית דין של הדיוטות.

מודה בקנס ואחר כך באו עדים נחלקו אם חייב קנס.

אין מחייבים המזיק אלא על פי עדים שהם בני חורין ישראלים.

נשים בכלל פרשת נזיקין בין אם הן מזיקים או ניזוקו.

 **************

 

דין אשה בעונש ודינים/חצי נזק קנס או ממון/סכנה בתוך ביתו

דף ט"ו – ע"א

השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה, ולכל דינים שבתורה, ואם נגח שור את האשה חייב עליה כופר.

חצי נזק – לרב פפא הוא חיוב ממון משום שסתם שוורים לאו בחזקת שימור הם וצריכים שמירה ומן הדין היה צריך לשלם נזק שלם רק התורה חס עליו כיון שהשור עדיין אינו מועד ולכן חייב רק חצי נזק, לרב הונא בריה דרב יהושע הוא חיוב קנס שסתם שוורים בחזקת שימור הם ומן הדין היה  פטור והתורה קנסו כדי שישמור שורו וכן ההלכה.

במשנה תנן הניזק והמזיק בתשלומים, למ"ד חצי נזק ממונא פירושו שגם הניזק מפסיד כיון שאין המזיק משלם אלא חצי, ולמ"ד חצי נזק קנס פירושו שפחת נבילה שייך לניזק, וכתב בתם אע"פ שאין המזיק משלם כל הנזק ובמועד אע"פ שהמזיק כבר מועד.

המית שורי את פלוני משלם כופר על פי עצמו, עבדו של פלוני אינו משלם על פי עצמו, שורו של פלוני למ"ד חצי נזק ממונא משלם על פי עצמו, ולמ"ד חצי נזק קנס אינו משלם על פי עצמו.

דף ט"ו – ע"ב

כלב שאכל כבשים גדולים וחתול שאכלה תרנגולים גדולים משונה הוא ותולדה של קרן ותם משלם חצי נזק ולא גובים בבבל ואם תפס אין מוציאים ממנו (לר"ת דווקא תפס המזיק עצמו), ואם לא תפס ואמר קבעו לי זמן שאדון עמו בארץ ישראל קובעים לו ואם לא הלך מנדים אותו (למ"ד חצי נזק ממונא פטור).

לא יגדל כלב רעה ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו שנאמר 'לא תשים דמים בביתך', ואם העמיד ולא סלק מנדים אותו.

***************** 

 

חמשה תמים וחמשה מועדים/הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש/רביצת בהמה/ארי ברשות הרבים/תשלומי תם ומועד

דף ט"ז – ע"א

משנה . חמישה תמים בהמה אינה מועדת לנגוח לדחוף לשוך לרבוץ לבעוט, חמישה מועדים בהמה מועדת לאכול את הראוי לה, לשבור בדרך הילוכה, שור המועד, שור המזיק ברשות הניזק לרבי טרפון שגם תם משלם נזק שלם, והאדם.

הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש מועדים אפילו בנשיכה, לרבי אלעזר בזמן שהם בני תרבות וגידלם בביתו אינם מועדים, הנחש מועד לעולם (כל חיה מועדת בדבר שדרכו בכך כגון זאב וטרף ארי ודרס בחצר הניזק משלם נזק שלם וברשות הרבים פטור, אפילו נחש שאין נהנה מנשיכתו כיון שדרכו בכך הוא כרגל, ולרבי אליעזר במסכת סנהדרין חיות אלו אין להם תרבות, ונחש מקושר יש לו תרבות).

ברדלס שמה נפרזא ואפא והוא צבוע נקבה, לרבי מאיר אף צבוע זכר מועד מתחילתו.

הבהמה אינה מועדת לרבוץ – ללישנא קמא דרבי אלעזר היינו דווקא על פכים גדולים משלמת חצי נזק כיון שאין הדרך לרבוץ עליהם אבל על פחים קטנים אם רבצה עליהם ברשות הרבים פטורה וברשות הניזק חייבת נזק שלם שתולדת רגל הוא, וכן למעך ילדים קטנים ובהמה קטנה.  ללישנא בתרא גם בפכים קטנים נאמר במשנה שאינה מועדת כיון שאין הדרך לרבוץ גם על אלו והברייתא שמועדת למעך מיירי מן הצד ולא ברביצה אלא בדרך הילוכה שהוא תולדת רגל.

צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, לאחר שבע שנים נעשה ערפד, לאחר שבע שנים נעשה קימוש, לאחר שבע שנים נעשה חום, לאחר שבע שנים נעשה שד.

אדם שלא כרע במודים, לאחר שבע שנים נעשה שדרו נחש.

דף ט"ז – ע"ב

ארי ברשות הרבים דרס ואכל פטור שדרכו והוא שן ברשות הרבים, טרף ואכל לשמואל חייב שאינו כדרכו ותולדת קרן הוא ומשלם חצי נזק ברשות הרבים, ואם טרף להניח או לגורותיו אורחיה לטרוף ופטור ברשות הרבים.

משנה . תם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מעליה שבנכסיו.

'וישכב חזקיהו עם אבותיו ויקברוהו במעלה קברי בני דוד' היינו אצל מעולים שבמשפחה והיינו דוד ושלמה.

 באסא מלך יהודה כתוב 'ויקברהו בקברותיו אשר כרה לו בעיר דוד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים' היינו מיני בשמים, או שבשמים נקראים כך שכל המריח בהם בא לידי זימה. בירמיה הנביא כתוב 'כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי' – לרבי אלעזר שחשדוהו מזונה, לר' שמואל בר נחמני מאשת איש.

'יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם', אמר ירמיה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אפילו בשעה שעושים צדקה הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם שכר.

***************