אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיפורים וליקוטים נפלאים לפרשת נשא תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » סיפורים וליקוטים נפלאים לפרשת נשא תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
סיפורים וליקוטים נפלאים לפרשת נשא תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו

ציור- האמן ר' יואל וקסברגר ©

סיפורים וליקוטים נפלאים לפרשת נשא – מאת ר' ברוך רובין הי"ו

 

"למעול מעל" (ה, ו)

קלם, הייתה עיר צומת, אליה הגיעו סוחרים מן הסביבה הקרובה והרחוקה כאחת. המסחר הסיטונאי פרח בה, על כן היו בה מחסנים גדולים עמוסים בסחורות. המגיד מקלם, ר' משה יצחק דרשן , הרבה להוכיח את תושבי עירו שישמרו את מצוות התורה בענייני המסחר. לא תמיד נפלו דבריו על אוזניים קשובות. בשוקי קלם התקיים מסחר גדול וער במלח, שני סוגי מלח נסחרו בהם, המלח הלבן, והמלח האדום אשר היה יקר יותר. שני סוחרים גדולים אשר חיפשו דרך להתעשרות קלה נהגו לשווק מלח לבן הזול יותר – כשהוא צבוע, בתור מלח אדום. כשנודע למגיד מתרמית זו, נסער כולו. הוא לא היסס לצאת במחאה תקיפה ורועשת נגד אותם סוחרים. בדרשותיו קרא למלח זה בשם "מלח סדומית". כלומר, סוחרים רמאים אלו הם כאנשי סדום. ר' משה יצחק אף הרחיק לכת ופרסם ברבים את שמות הסוחרים הללו למען חשוף לעיני העם כולו את פרצופם האמיתי. אולם לא די בכך, הזהיר אותם המגיד, שהוא אישית יתייצב בפתח חנותם כדי להזהיר את הלקוחות מפני בעלי החנות הזייפנים. שני הסוחרים הרמאים החליטו לנקום בו. הם הצליחו לשכנע את השלטונות שהמגיד ממריד את האוכלוסיה נגד השלטונות ומלהיב אותה להתקוממות. לא עברו ימים רבים והמגיד מקלם נאסר בעוון בגידה והושלך אל הכלא. שני הסוחרים חגגו את ניצחונם… לאחר ימים מספר הורה מפקד המשטרה לשחרר מיד את היהודי האסור ולנהוג בו בכל הכבוד הראוי כי הוא יהודי קדוש, והדבר היה לפלא. לימים התבררה הסיבה לשחרור הפתאומי של המגיד. מנהג היה בידו להיכנס לעתים מזומנות לבית הדואר לקנות כמה בולים ו… לקרוע אותם. מנהל הדואר הבחין, פעם אחר פעם, במנהג המוזר הזה. פעם אחת ניגש אליו ושאלו לפשר קריעת הבולים. הסביר לו המגיד שהואיל ולעתים מזומנות רגיל הוא לשלוח דברי דואר באמצעות אנשים פרטיים ולא באמצעות הדואר, הרי בעצם הוא גונב את המדינה. היא הלא קבעה סדרי משלוח ולמעשה מחייבת כל אחד לשלוח את מכתביו באמצעותה, על כן, נוהג הוא לרכוש בולים כערך החבילות והמכתבים שהוא שולח באמצעות שליחיו וקורע אותם. כך אוצר המדינה לא מפסיד. מנהל סניף הדואר היה ידיד של מפקד המשטרה הוא דיווח לו מי הוא היהודי שעצר בעוון מרד נגד המדינה. המפקד התרשם ויצא מגדרו מהתפעלות ונתן הוראה לשחרר את המגיד מקלם.. . (מורשת אבות )

 

"אמן אמן" (ה, כב )

הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל, היה אומר בשם הגאון הצדיק רבי שמחה זיסל זצ"ל, הסבא מקלם: היה כדאי לקדוש ברוך הוא ל ברוא את כל העולם ומלואו ולקיימו ששת אלפי שנים, כדי שיהודי יזכה לומר ולו פעם אחת ויחידה בכל ימי חייו, ובכל משך זמן הבריאה ברוך הוא וברוך שמו. ואלף אמירות ברוך הוא וברוך שמו, אינן מגיעות לגודל חשיבות עניית אמן אחת. והוסיף עוד, אלף אמנים אינם מגיעים לחשיבות אמן יהא שמיה רבא ולו פעם אחת בלבד, ואלף עניות אמן יהא שמיה רבא אינן מגיעות לזכותה ויקרתה של תיבה אחת של תלמוד תורה.

 

"ופרע את ראש האשה" (ה, יח)

"סותר (הכהן) את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגילוי הראש גנאי להן" (רש"י) . מסופר על האדמו"ר רבי צבי הירש פרידמן (מייסד חסידות ליסקא ) זצ"ל שלא הביט מחוץ לד' אמותיו, וכך לא היה מודע לפריצות, שנבקעה להן בעיירתו אודות נשים נשואות שפרעו ראשן. באחד הימים התבקש הרב לערוך חופה בחצר בית הכנסת. הצדיק התעטף במעילו ויצא אל הקהל שכבר התאסף. המחותנים עדיין התמהמהו בשל חילוקי הדעות אודות הנדוניה. זמן מה עמד הרב בראש שחוח ובעיניים עצומות כששפתותיו מרחשות דברי תורה, אך השעה התאחרה, ואף סבלנותו שלו פקעה, לבסוף נשא את ראשו ופקח עיניו, ומה שראה, לא נשא חן בעיניו. סוף סוף נשמע קול השירה, ולשמחת הקהל הובאו החתן והכלה. לאחר שנערכה החופה, נטל הרב את ידיו לסעודת המצווה ואכל כזית. לאחר מכן לא הצליח לכלוא את סערת רוחו וקרא: איני מבין מדוע לא סיפרתם לי על הצרה האיומה הזו? האם יש בי עוולה? האם איני רבכם? צרה כזו פשתה בקהילה, ואף אחד לא בא לספר לי, כדי שאתפלל בפני בורא העולם ? הביט בו הציבור בחוסר הבנה, כשאיש אינו מבין, על מה המהומה ולמה הצדיק מתכוון בדבריו. כשראה את מבטי הקהל הבין שלא ירדו לפשר דבריו ולכן ביאר אותם: לפני החופה נשאתי את מבטי, ואוי לעיניים שכך רואות. הרב עשה אתנחתא קצרה ואז אמר בצער, המון נשים מבוגרות, ואפילו כאלו ששיבה כבר נזרקה בשערן, עומדות עם מחלפות שערותיהן! מדוע לא מצאתם לנכון לספר לי, כי נערות כה רבות לא מצאו את זיווגן והן עדיין רווקות? ולא נחה רוחו, עד שאמר בקול גדול: אם יש לי זכות בשמים הריני מעתיר, שכל הנשים גלויות הראש תינשאנה עוד השנה. לשמע דברי הצדיק החלה סערת רוחות עזה בציבור, בעלים רבים קרבו אל הרב וביקשו ממנו להעביר את רוע הגזירה, שכן חששו ש'ברכת' הצדיק תתקיים, והם יתבקשו 'לעולם שכולו טוב' ונשותיהם שיתאלמנו יבואו בברית הנישואין עם בעלים אחרים , והסבירו לצדיק, שעל אף מה שראה מדובר בנשים נשואות, ויש להן בעלים… בתחילה סירב הרב להאמין לדבריהם, אך כשהשתכנע אמר, את הנעשה אין להשיב, אך כוונתי הייתה, שהנשים תכסינה ראשן עוד השנה, אם כך ואם כך. כמובן, הנשים כיסו את ראשיהם – וכך עלתה בידו לחסום את הפרצה .

 

"יברכך ה' וישמרך" (ו, כד)

מעשה בבחור מבוגר, שהגיע לפירקו. ניגש אל המשגיח, הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל ואמר, אני מבקש רשות לצאת וללמוד מקצוע, מקצוע קודש, כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות). שאלו הרב, מדוע ? ענה הבחור, אני מקווה להתארס בקרוב, ואנשא בשעה טובה, ואצטרך לפרנס משפחה, שתגדל במשך הזמן. מן הדין שיהיה לי מקצוע מכניס. חקר המשגיח:, ומי אומר שתתארס בקרוב. אולי תשאר רווק ותמשיך ללמוד בלי טרדה? נרעש הבחור, הרי "מה' אישה לאיש", הזיווג כבר נגזר מן השמים ! אהה, השיב המשגיח, ומי אומר שהמשפחה תגדל ויהיו לך ילדים, אולי תהיו חלילה חשוכי בנים, ומשכורת הכולל תספיק למחייתכם?… נרעש הבחור, מדוע חוזה לו המשגיח שחורות? וענה: ה' יעזור, ויהיו לנו בנים! למה לחשוב אחרת?! והוסיף, אני מבקש שהרב לא יפתח פה לשטן. רק זה חסר לו, שתהיה זו שגגה היוצאת מפי השליט… אכן, מיהר המשגיח להסכים עמו, אבל מי אומר שהמקצוע שתלמד יהיה מקצוע מבוקש ומכניס – כלום חסרים מובטלים חסרי תעסוקה?… חשכו עיני הבחור, למה לחשוב כך, ה' יעזור שתהיה פרנסה! קרא במחאה. חייך המשגיח, ואמר, ישמעו נא אוזניך מה שפיך מדבר! אתה נזקק לעזרת ה' במציאת שידוך, בלידת בנים, במציאת מקום עבודה. בבריאות, באושר ובמה לא. אז דווקא בסוג הפרנסה רוצה אתה לעזור לו, וללמוד מקצוע פלוני?! מוטב יהיה אם תמשיך ללמוד בהתמדה, ובכך תמשוך עליך את חסד ה', ויעזור לך בידו הרחבה!.. . סוף דבר, אותו בחור שב לספסל הלימודים, וה' עזר והתארס, וה' עזר והתחתן, וה' עזר ונולדו לו ילדים, וה' עזר והוא נושא כיום במשרה תורנית חשובה, נערץ על ידי תלמידיו ובני הקהילה !

 

"איש אשר יתן לכהן לו יהיה" (ה, י)

ממון הרבה (רש"י ) יהודי אחד הגיע לרה"ק רבי פנחס מקוריץ ושאלו, הנה חז"ל (תענית ט.) אמרו "עשר בשביל שתתעשר" ואני כל ימי מעשר ולא ראיתי עושר כלל. השיב לו הרה"ק מקוריץ במשל, עגלון אחד התברך בזוג סוסים בריאים וחזקים, אשר מיהרו לרוץ לפניו ולסחוב את מרכבתו בקלות לכל אשר יצווה עליהם. באחת הפעמים לאחר שעצר העגלון למנוחה והאכיל והשקה את הסוסים, עלה לדוכנו בקדמת העגלה והכה את סוסיו בשוט אחת ושתיים למען יזוזו ממקומם, הסוסים מיאנו ללכת. אדם חכם שעבר שם קרא לעגלון בתוכחה: הוי, שוטה ופתי! הן כאשר ירדת מהעגלה עצרת את הגלגלים במעצורים מיוחדים, כל עוד שלא הסרת אותם ממקומם – היאך חפץ הנך שסוסיך יוכלו להתקדם?!… סיים הרה"ק מקוריץ לשואל, 'עשר תעשר' היא סגולה שכוחה יפה ככוחם של סוסים לסחיבת העגלה, אולם מעשיך הרעים הם המעצורים שתחת גלגלי עגלת העושר, לפיכך הסר את המעצורים והסוסים ייסעו… (במחשבה תחילה )

 

"ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו" (ו, יג )

יביא את עצמו (רש"י ) הסביר המשך חכמה, למען האמת הרי כל תכליתה של הנזירות, לבטל תאוותיו ונטיות לבו של הנזיר ולכבוש את אנוכיותו, ואם אכן מגיע למצב כזה בו מסוגל לראות את עניינו באותו מבט שרואה את עניני הזולת, היינו שלא מרגיש נטייה כלשהי לעצמו יותר מאשר לזולתו, אות הוא כי הושלמה נזירותו והושגה מטרתה. הלשון "יביא את עצמו" היא ברורה, שכן כעת מביא הוא את עצמו, כאילו מביא אדם אחר זולתו . הגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זצ"ל, מלבד גדלותו העצומה בתורה, היה מפורסם במידת הנשיאה בעול עם הציבור. הוא היה מעניק המלצות בכתב ידו, ופעמים אף היה פונה למבקש ההמלצה , תקרא את הנוסח, ואם אינו מוצא חן בעיניך, אכתוב נוסח אחר.. . פעם באה אליו אשה אלמנה וביקשה המלצה, הוא כתב מכתב חם לנדיבי עם, בטוב לבו הרחום, והציע לה, תקראי, ואם צריך, אכתוב מחדש נוסח אחר. קראה האלמנה ופרצה בבכי. נחרד רבי חיים עוזר ואמר לה , טוב, טוב בתי, אל תבכי, אם זה לא מספיק, מיד אכתוב נוסח טוב יותר… אמרה לו האלמנה, לא הרב! אני בוכה, כי אף פעם לא ידעתי כמה אני מסכנה… והרב כתב את זה כל כך נכון וכואב… (יחי ראובן )

 

"כה תברכו את בני ישראל" (ו, כג )

סיפר הרה"ג ר' דוד כהן, ראש ישיבת 'חברון', כי באחד הימים, בעת אשר שהה במחיצתו של מרן הרב שטיינמן, בעוד אנשים רבים צובאים על פתח ביתו לקבל ברכה להצלה וישועה, שח מרן הרב שטיינמן ואמר, תמוה לי מאד לראות כל כך הרבה אנשים, המלאים בסבל וצרות וזקוקים לישועה, הרצים בכל עת לחפש ולבקש ברכות, ולעיתים רבות אף נודדים למרחקים בשביל כך, וכל זאת למרות שאין הם בטוחים שבברכת אותו אדם אכן תבוא להם הישועה. ואז המשיך הרב ואמר, בעוד שסמוך לביתו של כל יהודי ויהודייה ישנה ברכה גדולה אשר בורא העולם בכבודו ובעצמו הבטיח בהבטחה גמורה, כי יש בה כח והיא פועלת שפע של ברכה בכל העניינים לעזור ליהודי ולהושיעו. היודעים מהו אותו דבר?… המשיך מרן הרב שטיינמן ואמר, הברכה הגדולה הזו היא 'ברכת כהנים', בה מברך הקב"ה בעצמו את עם ישראל על ידי הכהנים, כאמור: "ושמו (הכהנים) את שמי על בני ישראל, ואני (הקב"ה) אברכם" (את ישראל)! ומסיים הרב בתמיהה, היכן מצינו במשך השנה עוד תפילה שהבורא בעצמו מברך את היהודי? אם כן, מדוע אנשים אינם משתדלים לרדוף ולהשתדל כדי לזכות 'בברכת כהנים' . ..!?

 

"כה תברכו את בני ישראל" (ו, כג )

בשם הגר"ע יוסף שאלו, מדוע צריך שליח הציבור להקריא לכהנים את ברכת הכהנים תיבה בתיבה, וכי הכהנים אינם יודעים בעצמם את שלושת הפסוקים הללו בעל פה? אלא, ידוע שאין הברכה שורה בדבר שהוא ריק, קודם כל צריך שהאדם בעצמו יתברך באותם ברכות, ואחר כך יוכל אף הוא לברך אחרים, בבחינת טופח על מנת להטפיח, ועל כן בתחילה מקבל הכהן את ברכת הקב"ה מהשליח ציבור, ולאחר שהכהן התברך כבר, יכול הוא לברך את הציבור .
מעין זה סופר על הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיע"א, פעם אחת במוצאי יום הכפורים שלח והזמין אליו את אחד המתווכים שבעיר. כשבא שאל אותו רבי לוי יצחק אם הוא בקי היטב בטיב התיווך? כן רבינו, השיב הלה, הלא תיווך הוא אומנותי ופרנסתי מעודי. האם הזדמן לך לתווך עסק גדול וקבלת דמי תיווך ביד רחבה? שאלו רבי לוי יצחק. בוודאי, בימי חיי באו לידי כמה עסקים גדולים שהשכר שקיבלתי עלו לכמה מאות רובלים. אם כן אמר לו רבי לוי יצחק, רצוני שאתה בתור בעל ניסיון תפסוק לי את שכרי מה שמגיע לי מאת הקב״ה, היום תיווכתי בינו כביכול ובין ישראל, ועסק גדול הבאתי לידי גמר, ידעתי כי פה בעולם התחתון מוצאים לפרקים בידי בני ישראל סחורות כאלה שאינן מצויות כלל שם בעולם העליון, ולעומת זה ידעתי גם כן ששם ישנן סחורות כאלה הדרושות לנו פה, התחלתי לסרסר ששני הצדדים יעשו חליפין בסחורותיהם . פניתי אל השם יתברך ואמרתי לו, כאן ישנם חטאים עוונות ופשעים, שאינם שכיחים כלל בשמי מרום, וכנגד סחורות אלו שלנו, ישנן אצלך וברשותך, סחורות כאלה שאנחנו דרי מטה זקוקים להם, כמו מחילה, סליחה וכפרה, ובכך נעשה חליפין סחורה כנגד סחורה, ולאחר משא ומתן ארוך נגמר העסק בינינו, החליפין יצאו לפועל . עכשיו אני שואל אותך בתור מתווך בעל ניסיון, כמה למשל מגיע לי לפי דעתך דמי טרחה ? רבינו – השיב – מבין אני כי הייתה לו עבודה מרובה וטרחה יתירה עד שהביא את החליפין האלה לידי גמר, ובוודאי מגיע לו בעין יפה, אבל אין אני בקי בעסקים כמו אלה, ואיני יכול לקבוע את השכר כראוי . השיב רבי לוי יצחק: אין אני רץ להתעשר, אני דורש בתמורה, בני חיי ומזוני, מה דעתך, האם אני מגדיש את הסאה בדרישתי ? לפי דעתי, אין רבנו דורש גדולות, השיב, ומן היושר והצדק למלאות דרישתו . פני רבי לוי יצחק קרנו וענה ואמר: עכשיו אני נותן את דמי התיווך במתנה גמורה ומוחלטת לכלל ישראל . מעין זה עושים הכהנים, מקבלים תחילה את ברכתו של הקדוש ברוך הוא משליח הציבור, ולאחר שהם כבר נתברכו יכולים הם לברך את ישראל .

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס