אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
איך נכון לומר: "להדליק נר שֶׁל חֲנֻכָּה או שֶׁלַּחֲנֻכָּה"? – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
ראשי » יהדות תימן » איך נכון לומר: "להדליק נר שֶׁל חֲנֻכָּה או שֶׁלַּחֲנֻכָּה"? – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
איך נכון לומר: "להדליק נר שֶׁל חֲנֻכָּה או שֶׁלַּחֲנֻכָּה"? – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי –  “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”

איך נכון לומר: "להדליק נר שֶׁל חֲנֻכָּה או שֶׁלַּחֲנֻכָּה"?

מאת אליהו גמליאלי – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי –  “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” 

תשובה:

ברור שהנכון הוא שֶׁלַּחֲנֻכָּה.

הגרסה שֶׁל חֲנֻכָּה בפי הרוב, היא טעות שהשתרשה עקב חוסר ידע בדקדוק, משום שלא קיימת בעברית מלת 'של', אלא הן צירוף של שתי אותיות שימוש הבאות לשמש בשם כלשהוא או במלה כלשהיא, והן חלק בלתי נפרד מהם. כלומר, האות שי"ן היא אות שימושית הנקראת שי"ן הזיקה (הקשר) – 'ש־' הבאה כתחליף למלת החיבור 'אשר', וגם הלמ"ד היא אות שימושית – ל־, הנקראת אות היחס הבאה בהוראות שונות – 'אל, בשביל, לזמן כלשהוא, למטרה ולתכלית כלשהן' ועוד. רק שבמשך הדורות, לרוב השימוש בשתי האותיות האלה, הפכו אותה למלת יחס בפני עצמה 'של'. ראיה לכך, שלא נמצאה בתנ"ך שום היקרות 'של' בפני עצמה, כגון: הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֺמֺה (שה"ש ג, ז), השי"ן הראשונה היא אות הזיקה שמשמעה 'אשר', והאות למ"ד היא אות שימוש הבאה להוראת כינוי הקניין. כלומר, "הנה מיטתו אשר שייכת ומיוחסת אל שְלֺמֺה". וכן: בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֺּאת (יונה א, ז), המלה 'בשלמי' היא צירוף של שלוש אותיות שימוש – בי"ת, שי"ן ולמ"ד, המצטרפות למלת השאלה 'מי'. כלומר, 'באשר למי', הבי"ת היא אות היחס שהוראתה 'בגלל, בגין', והשי"ן היא אות הזיקה שמשמעה 'אשר', והלמ"ד היא אות שימוש הבאה להוראת כינוי הקניין. כלומר, "בגלל אשר אל מי מיוחסת הרעה הזאת".

לאור האמור, הגרסה הנכונה היא: שֶׁלַּחֲנֻכָּה, והלמ"ד בדגש חזק כדין אחר שי"ן הזיקה, ובפתח כדין שימושי אותיות כל"ב הבאות לשרת בתיבה מיודעת בה"א הידיעה, שעל פי רוב נשמטת ה"א הידיעה שאחריהן וניקודה עובר לאותיות כל"ב עם כל תנאיה.

 

בברכת חג אורים שמח

אליהו

« פוסט קודם
פוסט הבא »

7 תגובות

  1. תומר. ב הגב 14 בדצמבר 2017 בשעה 21:58

    יפה מאד, טעם יפה ומעניין

  2. נאור בן יוסף הגב 8 בדצמבר 2017 בשעה 0:09

    טעות בידי ..ר"ת נש"ל לדעת המילה "שלחנוכה"

    • אליהו גמליאלי הגב 9 בדצמבר 2017 בשעה 18:43

      שלום לך מר נאור היקר
      לא ברור היכן ושל מי הטעות המוסתרת בשלוש נקודות, אם תפרט זה יהיה יותר ברור מאשר לתת לאנשים לנחש את ההמשך שמורות עליו הנקודות.
      בברכה אליהו

  3. נאור בן יוסף הגב 7 בדצמבר 2017 בשעה 23:54

    חזק וברוך.
    וכן כתב "הבן איש חי : "אע"ג דבנרות שבת נוסח הברכה הוא להדליק נר של שבת, בנרות של חנוכה מברכין להדליק נר חנוכה ואין אומרים של כדי שיכוין המברך בראשי תבות נח"ל שהוא שם קדוש הרמוז בראשי תבות נוצר חסד לאלפים ובראשי תבות פסוק נפשינו חכתה לה', שגם הם ניצלו בשביל שבטחו בהשם יתברך וציפו לישועתו…"
    אומנם בעיית המילה "של" נפתרה שכן אין אומרים אותה,אבל בעיית ר"ת נח"ל לא פתורה לדעת המילה "שלחנוכה" שכן יוצא ר"ת נח"ש.
    בכל מקרה זוהי דעת בן איש חי ודעת הסוד כנראה ואין זה מעכב…לענ"ד.
    שבת שלום

    • אליהו גמליאלי הגב 9 בדצמבר 2017 בשעה 18:50

      אל תערבב פשט עם סוד, ובטח לא דקדוק עם סוד או דרש או רמז. הערתי הייתה לאלה שגורסים "שלחנוכה". על הנוסח "נר חנוכה" בלי הצירוף "של", אין מקום להערה בכלל.

  4. ישי הגב 6 בדצמבר 2017 בשעה 10:44

    יישר כוח גדול.

    וכך נהגו קהילות קודש תימן.

  5. רפאל הגב 5 בדצמבר 2017 בשעה 21:59

    תודה רבה

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס