אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
בעניין חיבור פרשיות חוקת – בלק
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » בעניין חיבור פרשיות חוקת – בלק
בעניין חיבור פרשיות חוקת – בלק

בעניין חיבור פרשיות חוקת – בלק

 

תשובה מקיפה בעניין זה מתוך שו"ת אורן של חכמים להרה"ג אורן צדוק שליט"א מו"צ בקרית ספר ובבית הוראה פעו"צ

חלוקת פרשיות התורה לבלדי והשאמי

א. כתב הרמב"ם בפרק י"ג מהלכות תפילה (הל' א-ב): "המנהג הפשוט בכל ישראל שמשלימין את התורה בשנה אחת. מתחילין בשבת שאחר חג הסוכות וקורין בסדר בראשית, בשנייה אלה תולדות, בשלישית ויאמר ה' אל אברם [לך-לך], וקוראין והולכין על הסדר הזה עד שגומרין את התורה בחג הסוכות. ויש מי שמשלים את התורה בשלוש שנים ואינו מנהג פשוט". [וכוונתו להא דאמרינן במגילה "דבני מערבא מסקי לאורייתא בתלת שנין". (כסף –משנה שם)

ב. "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קוראין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש-השנה. והמנהג הפשוט שיהו קוראין 'במדבר סיני' קודם עצרת; 'ואתחנן' אחר תשעה באב; 'אתם ניצבים' קודם ראש-השנה; 'צו את אהרן' קודם הפסח בשנה פשוטה. לפיכך יש שבתות שקוראין שחרית שני סדרין כגון 'אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע'. 'אם בחוקותי' עם 'בהר סיני' וכיוצא בהן כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן".

ג. בטור ושו"ע סימן תכ"ח (סעיף ד') כתוב: "לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוטה ומצורע במעוברת …ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת, ט' באב קודם ואתחנן, אתם נצבים קודם ר"ה …וסימן לפשוטה פיקדו ופיסחו ולמעוברת סגרו ופיסחו מנו ועיצרו צומו וצלו קומו ותיקעו". פירוש – פיקדו לשון צוו כלומר צו קורין סמוך לפסח. סיגרו לשון מצורע מוסגר. מנו ועיצרו פי' במדבר שהוא מנין בנ"י קודם עצרת. צומו היינו ט"ב וצלו היינו ואתחנן. קומו ותיקעו היינו ניצבים קודם תקיעת ר"ה.

ד. בשנה שיש ברירה לחבר פרשיות חוקת ובלק או מטות ומסעי – מנהג הבלדי לחבר חוקת ובלק ולהפריד מטות ומסעי, ומנהג השאמי בהיפך. וכתב מהרי"ץ ב"עץ חיים": "דע כי הסדר בדפוסים להפריד חוקת ובלק ולחבר מטות ומסעי ובכל התכאליל הקדמוניות מחברים 'קורח' וחצי פרשת 'חוקת' עד פסוק 'ויסעו מקדש', ובשבת שנייה קורין חצי 'חוקת' מפסוק ויסעו ומחברים אליה 'בלק'. ומצאתי טעם לזה… כדי שלא יכבד על הקהל זכרון פטירת שני צדיקים בשבת אחת – אהרן ומרים, שלא יצטערו הציבור יותר, לכך מפסיק בזכרון פטירת צדיק אחד בשבת אחת וזכרון שני בשבת שנית. וכן מצאנו שסידרם הנגיד רבינו אברהם בנו של הרמב"ם …ומקרוב נהגו לחבר חוקת ובלק ושמעתי שנהגו כן לפי שלכל פרשה ופרשה ממונה מלאך אחד ולא רצו לחלוק פרשת חוקת לשני סדרים בשתי שבתות כדי שלא להיות מלאך הפרשה תלוי ומופסק עד שבת שניה". וכתב ע"ז הגר"י רצאבי שליט"א "וכבר בטל מנהג זה מלפני כשלש מאות שנה ויפה עשו שבטלוהו". (שו"ע המקוצר סימן ס' בסוף הערה טו).

ה. עוד כתב מהרי"ץ שם: "ועם היות שלכל אחד מהמנהגים יש סעד וסמך… להביא טעם למנהגנו שמחברים חוקת ובלק – להיותם שייכי אהדדי ונעוץ סוף פרשת חוקת בריש פרשת בלק שהרי סיום פרשת חוקת 'וישב ישראל בארץ האמורי' ובלק מתחלת 'וירא בלק וכו' את כל אשר עשה ישראל לאמורי…'" "וזהו עיקר שבטעמים שכתב שם". (הרב אברהם אלנדאף זצ"ל בשו"ת "זכרוני אי"ש" מלפני כ 100 שנה).

ו. מנהגינו בחלוקת המברכים – כפי סידרן בתיג'אן שיסדו קדמונינו חכמי תימן נע"ג. ומקרוב יש מהשאמי שנהגו לקרות לפי החלוקה שבחומשים של שאר תפוצות ישראל. וכשהפרשיות מחוברות לפי החומשים הנ"ל העולה הרביעי מצרף סוף הפרשה הראשונה עם תחילת השניה. ולפי התיג'אן עולה אחר מתחיל לקרוא בפרשה שניה. "וכבר מארי עמרם קורח בספרו "סערת תימן" נתן טוב טעם ודעת לתיג'אן שחילקום בהשגחה ובדייקנות". (ש"ע המקוצר בהערה).

 

באדיבות "נוסח תימן"

אתר מסורת דברי תורה מסורת פרשת השבוע
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס