וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן! (פרק לב פסוק א')
בפרשתנו אנו קוראים על חטא העגל ומתקשים להבין, איך בדור המדבר שהוא דור דיעה, שזכו לגילוי שכינה בים סוף, ו"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים" (ילקוט שמעוני בשלח רמז) ועמדו זה עתה במעמד הר סיני, איך ירדו לדיוטא התחתונה בפעם אחת, והגיעו לרמה של חטא כזה? ואומרים חז"ל (שבת פט.): שלסוף 40 יום בא שטן וערבב את העולם. ומפרש רש"י: שהראה דמות חושך ואפילה, דמות ענן וערפל וערבוביא. והנה לפתע פתאום מראה להם השטן כי משה מת ומיטתו פורחת באויר. והיו כל ישראל שרויים בפחד ובבהלה, לנגד עיניהם חושך ואפילה ענן וערפל, וכל העולם כולו נתון בערבוביא גדולה.
הירידה של עם ישראל טמונה במילים "וַיַּרְא הָעָם". עם ישראל פרש לא נכון את מה שראה, נתן למראה עיניו לבלבל אותו, וברגע אחד נשכחה מהם הבקשה של משה, לחכות לו עד שירד מההר. מרוב שהראיה נראית כביכול מוחשית ואמיתית, עם ישראל כבר לא חושב על זה שאולי הוא התבלבל בספירת השעות לזמן ירידתו של משה (רש"י לב א'), כבר לא חושבים על זה שצריך להתייעץ עם חכמי הדור לגבי הבעיה שאולי צצה, והערב רב מנצל את ההזדמנות להיקהל על אהרון בתוקפנות כבטוחים בצדקתם.
למדים אנו מכאן על דרכו וכוחו של היצר הרע, שבכדי להכשיל את האדם בעבירה הוא משתמש בכל כוחו בכדי לדמות לאדם מצב מסויים, והאדם בטוח שהוא מבין נכון את הדברים ויודע לפרש את הכל, ובטוח בעצמו שהבחירה שהוא בוחר היא הבחירה הנכונה. וכל זה הוא אך ורק חלק מתחבולותיו של היצר. ש"היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה" (שבת קה:). כמה אנו צריכים להיזהר ולשים לב, איך אנו מפרשים את האירועים שמסביבנו.
אומרים חז"ל שכשיבוא המשיח הרשעים שבישראל יצאו נגדו, ואף ילחמו בו (זוהר כרך ב שמות דף ז:). מתואר פה מצב שבו יש חלק בעם שיודע שהנה המשיח הגיע. ויש חלק בעם שעדיין משוכנע שזה לא יכול להיות, הרי עד היום כפרנו במציאות של תורה ומצוות, ולא יתכן שכעת מתברר שאנו טועים…
במאבק הזה שיתרחש לעתיד לבא הצדיקים יהיו צודקים ויקבלו את שכרם, ולעומתם הרשעים ילכו לאבדון בעודם ממלמלים משפטי כפירה (כי גם על פתחה של גהינם, אינם חוזרים בתשובה), וזה החלק ההגיוני והפשוט של העניין. אך ישנה עוד קטגוריה בציבור, והיא הבינוניים. שמצד אחד מודעים לאמת בשכלם בצורה אבסולוטית, אך ליבם עדיין מושך אותם בחוזקה למנעמי החיים, ומידי פעם הם פוזלים למה שנראה יותר קל ופחות מחייב.. כשהמשיח יבוא ויתגלה לעולם, באיזה צד הם ימצאו את עצמם? האם זה יהיה באותה צורה של ידיעה ברורה כשל הצדיקים? או שמה זה שוב יראה להם כמשהו קשה ומחייב. משהו שעלול להרוס את התוכניות בחיים, ואת הצפייה בשעשועון הטלוויזיה התורן, ואת הנסיעה לחו"ל.. וחוץ מזה לא צריך להיות כזה פאנט, הרב הזה (המשיח) לפעמים מגזים …
מה שבטוח שזה הולך להיות ניסיון לא קל בכלל! היצר הרע יודע שהסוף שלו קרב, והוא הולך להשקיע הרבה מאמץ בלגרום לנו לטעות. הוא הולך ל"הראות" לנו הרבה דברים, בכדי לעשות את המבחן להכי קשה שאפשר. ניסיון דומה בעבר (לפני יציאת מצרים), ורק חמישית [!!] מעם ישראל בחר את הבחירה הנכונה. וכאן בפרשתינו עם ישראל קצת יותר מחודש לאחר מעמד הר סיני, מצליח להתבלבל ע"י כוחותיו של היצר הרע, וזאת מפני שנתנו למראה עיניהם ("ולא תתורו") להטעות אותם.
כמה אנו צריכים להתחזק במיוחד בימים אלו, ימים שבהם בכל רגע ורגע יש לנו בדיקות וניסיונות קשים מכל עבר. ככל שאדם מעוניין להתחזק ולהתקרב אל האמת ואל הקב"ה, הוא מרגיש יותר שיצר הרע נלחם עליו בכל הכח ולא מרפה אפילו לרגע. הדבר היחיד שביכולתנו לעשות זה להישאר צמודים לשיעורי התורה והמוסר, כי זה הדבר היחיד שיכול לגרום לנו לעמוד מול הניסיונות ולא להתבלבל בבחירה.
שוב לאחר שנתיים בלבד אנו עומדים ונדרשים להחליט האם אנו בוחרים בחיזוק התורה הקדושה ולומדיה וביצור חומת הדת היהודית בארץ הקודש, או שאנו הולכים שבי אחר סיסמאות של כוחי ועוצם ידי, שטומנות בחובן תמיכה בגיורים רפורמים, סגירת ישיבות, ופגיעה בכבוד השבת. במה נבחר?..
בדורנו, הדור שנועל את תקופת אחרית הימים, הניסיונות מפוזרים על כל צעד ושעל והבלבול הוא גדול. אסור לנו להתפתות על ידי מראה עינינו והבנתנו שיכולים להטעות אותנו בקלות, אלה עלינו לישא את עינינו אל התורה ואל חכמיה ולפעול על פיהם.