דבר תורה לפרשת מסעי

אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' (פרק לג פסוקים א'-ב')

בתחילת פרשת מסעי, מפרטת לנו התורה את כל מ"ב המסעות שעברו בני ישראל במדבר, מצאתם ממצרים ועד לערבות מואב אשר בסמוך לנהר הירדן. ושואלים חז"ל: מדוע התורה הייתה צריכה לפרט את כל המסעות שעברו עם ישראל במדבר?

על כך עונה ה"מדרש תנחומא" ומביא משל לבן מלך שהיה חולה מאוד, ולא ידעו מה לעשות לצורך רפואתו. עד שבאו הרופאים ואמרו שמה שיעזור לילד זה רק דבר אחד. ילכו עם הילד למסעות ממקום למקום, ולנסות אולי במקום מסוים שיעברו שם, יועיל אוויר המקום לרפואתו. לקחו אביו והיה מהלך איתו במסעות ממקום למקום וחיפש לו מקום ששם האוויר יוכל להבריא אותו. לאחר שעברו כמה וכמה מקומות, הגיעו למקום מסוים ששם החל הילד להתחזק עד שנתרפא. לאחר שהבריא הילד לגמרי, החלו לחזור לביתם דרך כל אותם מקומות שחנו בהם בתחילה. ובכל מקום ומקום שעברו, אמר לו אביו: "בני, זוכר אתה מקום זה שבו לא היינו יכולים לישון בגלל שהאוויר היה חם מידי?" ובמקום אחר אמר לו: "זוכר בני, איך שהגענו למקום זה, החולי שלך התגבר?" ובמקום אחר הזכיר לו איך הוא התקרר בגלל האוויר הקר שבאותו מקום. וכך היה אומר לו בכל מקום ומקום שהיו עוברים בדרך חזרה לביתם.

אף כאן כשיצאו בני ישראל מארץ מצריים, היו הם במצב של חולי מחמת טומאת העבודה זרה שהיו שקועים בה. והוציאם משם הקב"ה והוליכם למקום שבו התחלף האוויר. ושם ציפה וחיכה מתי יבריאו ויחזרו בתשובה. ובכל מקום ומקום שעברו, לא היו נקיים הם מאיזה חטא חדש שנדבקו בו באותו מקום. וכך היה בכל הארבעים שנה במדבר, וכל זה בכדי שיחזרו מדרכם הרעה ויתרפאו. ועכשיו שהגיעו לפתחה של ארץ ישראל ונתרפאו לגמרי, אמר הקב"ה למשה: "רצוני שתמנה לפניהם את כל המקומות שעברנו בהם, ותזכיר להם איך עשיתי להם ניסים  והצלתי אותם, אף על פי שהם היו חוטאים ולא שילמתי להם רעה תחת רעה".

המטרה של הזכרת כל מסעות בני ישראל היא שעם ישראל ייזכר בחסדיו של הקב"ה עימו, ואף יבין שלפעמים הוא  עובר תלאות  ומסעות שכל תכליתן זה להעיר אותו מחולי  מסוים שרובץ עליו. תמיד שאנו נזכרים בתקופה שהייתה קשה מבחינתנו, יכולים אנו להצביע על דברים שגילנו בעצמינו דווקא מתוך אותה צרה. כל אדם ואדם זוכה להכיר את הקב"ה בעוצמה הכי גבוהה, דווקא בתקופות של מצוקה מסוימת בחייו.

ולכן צריכים אנו ללמוד מהמסעות שעברנו בחיינו, להתבונן בהם, ולהתכונן יותר טוב להמשך המסעות והמקומות  שנצטרך  לעבור  בהם  בעתיד.  במיוחד ברגע שאנו עוברים תקופה פחות טובה, צריכים אנו לזכור שזוהי רק תקופה, רק מסע אחד מכל אותם מסעות שנעבור במהלך חיינו. והיום אולי המצב קשה ודוחק, אך מעבר לפינה כבר נמצא המסע הבא, שיכול לקחת אותנו מבחינה אישית למקום הרבה יותר טוב. בנוסף צריכים אנו לזכור שתפקידה של התקופה שנמצא בה האדם היא לבחון אותו ולגרום לו לשפר את מעשיו וע"י כך להתרפא. ואם נשכיל ונבין זאת, המסע יהפוך להיות יותר קצר, ונפיק ממנו את המקסימום בהתפתחות אישית ובקרבה אל ה'.

עוד אומרים חז"ל על הפסוק: "מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' " (פרק לג פסוק ב'). שאדם לא עובר מאורע כלשהו בחייו אם זה לא על פי ה'. יש מי שמוביל אותנו בכל תלאות הדרך של מהלך חיינו. ולא תמיד אנו מבינים להיכן הולכים, ומהי המטרה. אך צריכים אנו לדעת שהקב"ה הוא אב רחום, שמוליך אותנו כמו אב שמוליך את בנו על מנת שיתרפא, ומחכה הוא שבנו יתעורר וישוב אליו כשהוא בריא וחזק. כפי שאומר הפסוק: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ!" (דברים ח' טז'). כל הניסיונות שבאים על האדם מטרתם היא לזכך אותו בכדי לקבל את שכרו שלם בעולם הבא.

רואים אנו בחיינו רק את העבר וההווה והם רק חלק מהמסלול. ניתן לדמות זאת לכביש ארוך מלא פיתולים, ואדם שיושב במכונית בתחילת הכביש או באמצעו, אינו יודע כלל איך יראה קטע הכביש שמעבר לפנייה. אך בורא העולם שמשקיף עלינו מלמעלה ורוצה בטובתנו רואה את כל הכביש בשלמותו ומוביל אותנו במסלול שהוא הכי טוב לנו, הן בכדי שנהיה קרובים אליו והן בכדי להטיב לנו לאחר שנשפר את מעשינו ונבריא.