דבר תורה לפרשת ראה

רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם! (יא פסוק כו')

אמר רבי אלעזר: משאמר הקב"ה הדבר הזה בסיני, מאותה שעה "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטוֹב" (איכה ג). אלא מאיליה הרעה באה על עושי הרעה. והטובה באה על עושי הטובה (מדרש רבה-דברים).

מלמד אותנו רבי אליעזר במדרש שכל דבר שקורה עם האדם בין לטוב ובין למוטב, זה תוצאה ישירה של מעשיו. מהרגע שהקב"ה נתן לאדם את הבחירה, והודיע לאדם את האפשרויות הקיימות – "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם, וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹקֵיכֶם", מכאן זה כבר ביד האדם לבחור באיזה דרך הוא חפץ לילך. אם ילך בדרך הטובה והברכה תוך שמירת התורה וקיום המצוות, יקבל הוא שפע רוחני וגשמי, וכל מהלך חייו יוביל להתעלות וקרבה לכיוון הקב"ה. ואם יבחר בדרך הרעה והקללה, תוך כדי נטישת התורה והמצוות והתעלמות מדברי הקב"ה, הטובה תתרחק ממנו, "וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת (דברים לא יז')" וימצא את עצמו מתרחק עוד ועוד מהקב"ה עד שיגיע למצב של ניתוק מוחלט. וכל זאת מכיוון שבחר בחירה שגויה.

וגם אם עוד יש איזה אדם שעדיין מתלבט באיזה כיוון כדאי לו לפנות, נותן לו הקב"ה "טיפּ" לעזרה, ואומר: "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ! הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים! לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ!" (דברים ל טו'). מה יותר בטוח מלהקשיב לטיפּ של בורא העולם, "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים"! לבחור בדרך התורה והמצוות שנאמר עליהם: "כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ!".

בכל שלב בחיינו אנו צריכים לזכור, שתמיד יש שני  צדדים. טוב ורע, חיים ומוות. ועל כך כותב הרמח"ל (מסילת ישרים): "והנה שמו הקב"ה לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החומריות, אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי. ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין לרע הנה הם ניסיונות לאדם" עכ"ל.

אדם בקלות יכול להתבלבל ולבחור בקל ובנוח, ולשכוח את ההמלצה של ה'- וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים! לכן צריך תמיד לשנן ולזכור, שתכלית העולם הזה, להיות לנו ככלי וסיוע בכדי להגיע לעולם הבא. כדאי להתאמץ ולעמוד בנסיונות הבאים כנגדנו, כי ברגע שאנו בשעת המבחן בוחרים בטוב ובַאמת, אנו זוכים בכל הקופה. כפי שמוסיף הרמח"ל ואומר: "ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו! ויצא מן הפרוזדור הזה, ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו". כפי השיעור שבו האדם התאמץ לעשות את המעשה הנכון, כך ימדדו לו את שכרו לעתיד לבוא. אין שום טיפת מאמץ שאדם התאמץ בעולם הזה, שלא באה לידי ביטוי למעלה!

אדם צריך תמיד לזכור שכל תכלית בריאתו היא אך ורק בשביל העולם הבא. והעולם הזה הוא רק הפרוזדור בדרך לשם.

רבי עקיבא מביא ראייה לדבר מכך שהאדם מגיע לעולם כתינוק חסר ישע, שנצרך להוריו בכל פעולה הכי פשוטה שיש. לאט לאט הוא לומד לדבר ולהבין, אך עדיין הוא נזקק לחסדי הוריו שיבשלו לו אוכל ויקנו לו בגדים. שמגיע הוא לגיל בחרות התלות בהוריו הופכת להיות מינימלית, ולאחר כמה שנים אף הוא מתחיל להביא את פרנסתו בעצמו, וכבר נכנס לעול משכנתא חובות, וצער גידול ילדים. ומחכה הוא לימים שבהם הוא כבר יוכל לקטוף וליהנות מפרי מעשי ידיו..

לאחר שנים של מאבקים במכשולי החיים נדמה שהנה הוא מגיע אל המנוחה ואל הנחלה.. עוד מעט יוצא הוא לפנסיה, המשכנתא בתשלומיה האחרונים, ומהילדים כבר יש נכדים שגורמים לו נחת.. והנה הטוב מתחיל…

אך בגיל 67 זה כבר לא אותו דבר. הגוף כבר לא נשמע כבעבר, והבריאות מתחילה לדעוך.לכאורה זה לא הוגן! האדם בשלב זה היה צריך לקבל עוד 100 שנה של חיים בבריאות ובאושר, בשביל ליהנות מפרי עמלו אשר הרוויח ביושר.. אך מכאן מבין כל בר דעת, שתכלית האדם היא בשביל מצבו בעולם הבא!

בעולם הבא מי שבחר בחיים, חיי תורה ומצוות, יזכה ליהנות מפרי עמלו אשר עמל בזה העולם. ומי שבחר בעולם הזה להיות לו לתכלית, יקבל את שכרו בעולם הזה. אך ייווכח לראות כמו רבים שכבר ניסו, שהמרדף אחר ההנאות בעולם הזה הוא אין סופי, וכבר שחשבת שתפסת משהו "הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא". אף פעם לא תשיג שלווה ותהיה רגוע.

ולכן הקב"ה ממליץ: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה. וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים! לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ!" חיים של שלווה וסיפוק בעולם הזה, ושכר עד אין קץ לעולם הבא.