אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הלכות לשון הרע הלכה יומית – ב' אלול – ג' אלול – ד' אלול
ראשי » הדף והלכה יומית » הלכות לשון הרע הלכה יומית – ב' אלול – ג' אלול – ד' אלול
הלכות לשון הרע הלכה יומית – ב' אלול – ג' אלול – ד' אלול

הלכות לשון הרע הלכה יומית

 

ב' אלול

רכילות , ידיעות שאינן ממקור ראשון
למדנו לפני כמה ימים שידיעות מכלי שני אשר באופן רגיל נחשבות כרכילות עשויות להיחשב כדברים שמותר לאומרם כשמכוונים לתועלת ובתנאי שאין מציגים אותן כעובדות. אולם, באשר ללשון הרע, ברוב המקרים אסור לספר דברים הידועים מכלי שני אף כשמכוונים לתועלת.
החפץ חיים מסביר שאף כי השגת תוצאה חיובית על יסוד מידע מכלי ראשון מוצדקת אפילו כשסיכויי ההצלחה מזעריים, הרי מותר להשתמש במידע מכלי שני רק כשיש מקום להניח שכמעט בטוח שהתוצאה הרצויה אכן תושג. על פי זה מותר לספר לאחד הצדדים בהצעת שידוך או בהצעת שותפות עסקית על אפשרות קיומן של בעיות רציניות אצל הצד השני על סמך שמועה, היות ומידע כזה בודאי יילקח בחשבון ברצינות מרבית.
מאותה סיבה מותר להזהיר אדם מפני נזק הצפוי לו על יסוד מידע מכלי שני. לעומת זאת, אסור לפרסם התנהגות בלתי נאותה של פלוני שמקורה בשמועות במטרה שלחץ חברתי ישכנעו להיטיב את דרכיו או לפצות את קורבנותיו על הנזק שנגרם להם. הדבר יהיה מותר רק כשהמספר עצמו נכח באירוע והיה עד להתרחשותה של אותה התנהגות. יעילותו של לחץ חברתי בשכנוע אנשים להיטיב את דרכיהם מוגבלת מכדי להצדיק סיפור דברי גנאי מכלי שני – אפילו כשמציינים במפורש שאין אישור לאמיתותן של הידיעות.

ג' אלול

רכילות , דיוק בעובדות לעומת הצדקת המעשה
מובן שהדרישה לבדוק את אמיתות העובדות ולדייק בהן חלה על כל המקרים שבהם צריך לספר לשון הרע או רכילות כשמכוונים לתועלת. אולם, יש בכל זאת צד אחר לדרישה זו אשר אינו חל בכל המקרים.
ראינו בימים הקודמים שהתורה דורשת מאיתנו לדון את זולתנו לכף זכות ולהימנע מהמסקנה שהוא חטא כל עוד אפשר למצוא דרך אחרת שבה ניתן להסביר את התנהגותו. כאמור, גם כאשר ברור שפלוני חטא, צריך קודם לכל להביא בחשבון את האפשרות שאולי היה הדבר כתוצאה מאי ידיעה או בשל נסיבות מיוחדות ובתנאים בלתי רגילים.
אף כי התורה מורה לנו לדון את האחרים לכף זכות, הרי אין לעשות זאת על חשבונו של הזולת. לפי זה, אם היה אדם עד למעשה שבו הזיק פלוני לרעהו, או ניסה להזיקו, הצורך לדייק באמיתות הדברים אינו מחייב ניסיון להצדיק את פעולת המזיק. גם אם היה זה מעשה שאינו אופייני למזיק והוא חורג מהתנהגותו הרגילה, הדבר טעון תיקון ולפיכך מותר לספר על כך לצדדים הנוגעים בדבר.

ד' אלול

רכילות , אל תוכח לץ פן ישנאך
ראינו לעיל שלפעמים התוכחה אינה מועילה ואף עלולה להזיק ולפיכך אין היא רצויה. יש עוד מספר גורמים שחייבים להביאם בחשבון בטרם מחליטים אם לפנות אל פלוני ולדבר איתו ביחידות לפנישמספרים דברים נגדו.
במקרה שבו רגיל היחיד לעבור דרך קבע על מצווה מסוימת ומחפשים דרכים להשיבו מחטאו ולמנוע אחרים מללכת בעקבותיו – מובן וברור שהצעד הראשון הוא הצורך להוכיחו. אין כל הצדקה לפרסום התנהגותו השלילית של אדם אם שיחה רצינית איתו עשויה לשכנעו להיטיב את דרכיו. גם כאשר ברור שאותו אדם לא יושפע מן התוכחה ,חייבים לפנות אליו ולדבר איתו. אם לא ייגשו אליו ישירות לפני סיפור הדברים עלול הדבר להתפרש שלא כהלכה על ידי אחרים כחנופה שיקרית.
אולם, אם האדם המדובר הזיק למישהו, ומטרת פרסום מעשיו היא לתקן את המצב, אין לחשוש מהמצב שיש כאן אי הגינות. במקרה כזה לא תהיה התוכחה תנאי מוקדם לסיפור הדברים אלא אם כן יש סיבה להאמין שהיא תשא פרי.
במקרה של הצעת שידוך או שיתוף בעסקים, כשדברים מסוימים בעברו של המדובר מטילים ספק בהתאמת ההצעה, אין בכח התוכחה להשפיע על העניינים ועל כן היא בלתי נחוצה. גם אם יתחייב האדם להיטיב את דרכיו, יש להזהיר את הצד השני שכנגד שהוא עלול לחזור לסורו. מכל מקום, יש לנסות לשכנע את האדם כי יספר לצד השני על עברו ובכך יפחת הצורך לערב בעניין צד שלישי.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס