הלכות שבת – הלכות מוקצה

הקדמה

חכמינו זיכרונם לברכה אסרו על טלטול חפצים מסוימים בשבת, וכמה טעמים נאמרו בזה:
שמא מתוך שיהיה רגיל לטלטל כל העולה על רוחו יבוא להוציא חפצים מרשות היחיד לרשות הרבים ויעבור על איסור תורה של הוצאה מרשות לרשות, ומתוך שנאסר עליו טלטול איזה חפצים בשבת, יחשוב בכל פעם קודם שיטלטל, ועל ידי זה יזכור ששבת היום.
אם נתיר לו לטלטל כלים שמלאכתן לאיסור, יש חשש שיבוא אף לעשות בהם מלאכה האסורה בשבת.
מכיון שישנם אנשים הבטלים ממלאכתם במשך ימות השבוע, אם יהיה מותר להלך ולטלטל בשבת כשאר ימות השבוע לא תהיה ניכרת מצוות שביתה ממלאכה ביום השבת.

עוד טעם לאיסור טלטול מוקצה בשבת, כתב הרמב"ם (פכ"ד מהלכות שבת הי"ב):
"אסרו חכמים לטלטל  מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. ומפני מה נגעו באיסור זה? אמרו, ומה אם הזהירו הנביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת (דיבורים בשבת) כשיחת החול, שנאמר 'ודבר דבר', קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול  בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה ולתקן כלים מפינה לפינה או מבית לבית או להצניע אבנים וכיוצא בזה, שהרי הוא בטל ויושב בביתו ויבקש דבר שיתעסק בו ונמצא שלא שבת, ובטל הטעם שנאמר בתורה "למען ינוח…".

דיני מוקצה נחלקים לפרטים רבים, חלקם נוגע לסוג המוקצה (כמוקצה מחמת גופו, או מחמת מלאכתו לאיסור וכדומה) וחלקם נוגע לצורת טלטולו (טלטול כלאחר יד, מן הצד ועוד), וחלקם נוגע למקום בו הונח המוקצה (כבסיס לדבר האסור, וביטול כלי מהיכנו).
מכיון שההלכות מרובות מכדי לפורטם בעזרת ה' נשתדל ללמוד את כללי ההלכה ולהביא דוגמאות בודדות להפשיט את ההלכה למעשה, ויהי חפץ ה' בידינו שלא תצא דבר תקלה ח"ו.
דיני מוקצה נוהגים בין בשבת ובין ביום טוב, ובדברים מסוימים החמירו במוקצה ביום טוב יותר מבשבת, ועל כן בכל שאלה בדיני מוקצה יש לתת את הדעת על כל הנידונים הנ"ל.

הגדרות
ישנם כמה סוגים שונים כשבכל אחד מהם יש לדון להיתר או לאיסור טלטולו של החפץ, ומתוכם יש ארבעה סוגי מוקצה עיקריים, ואלו הם:
א.    כלי שמלאכתו לאיסור – זהו כלי שתשמישו לעשיית מלאכה האסור בשבת, וכגון: עט המיועד לכתיבה, או פטיש העומד לבניה וכדומה.
ב.     מוקצה מחמת חסרון כיס – זהו כל דבר יקר ערך העומד לשימוש האסור בשבת ובעליו מקפיד שלא להשתמש בחפץ זה מלבד  למלאכה המיועדת לו, וכגון: סכין מילה, סכין שחיטה, מכשירים חשמליים כפלאפון וכדומה.
ג.      מוקצה מחמת גופו – כל דבר שאינו כלי, ואינו ראוי למאכל אדם או בהמה, כגון: אבנים, עצים, חול וכדומה.
ד.     בסיס לדבר האסור – זהו דבר שכלשעצמו מותר לטלטלו, אבל כעת אסור בטלטול מחמת חפץ איסור המונח על גביו.

סוגי מוקצה נוספים
א.    מוקצה מחמת מצוה – כגון: עצי סוכה והקישוטים שבה, האסורים בשימוש בימי חג הסוכות כיון שהוקצו לסוכה.
ב.     מוקצה האסור מכיון שהיה מחובר לקרקע בערב שבת או שהיה מחוסר צידה מערב שבת.
ג.     מוקצה שדחה בידיים – כגון: שטח פירות בערב שבת בכדי ליבשן, שבכך דחה אותם בידיו מלהשתמש בהם.
ד.    מוקצה מחמת מיאוס – כגון: עכבר מת, צואה וכדומה.
ה.    כלי שמלאכתו להיתר שלא לצורך כלל, שאף זה אסור לטלטל בשבת.

לא אסרו חכמים לטלטל מוקצה אלא כדרך שמטלטל בימות החול, ועל כן מותר להזיז מוקצה על ידי נשיפה בפה, או דחיפה ברגל או במרפק, וזה הוא הנקרא "טלטול בגופו" או "טלטול כלאחר יד" המותר בשבת כפי שנלמד בהמשך בעזרת ה'.
כמו כן, טלטול מוקצה אסור, אמנם נגיעה בלבד מותר, ובלבד שלא יזיז את המוקצה כלל. 

"טלטול מן הצד" – טלטול מוקצה שלא באופן ישיר, אלא באמצעות חפץ אחר מבלי לנגוע במוקצה בידיו. טלטול זה מותר באופנים מסוימים כפי שנלמד בעזרת ה'.
"גרף של רעי" – דבר מאוס המעורר גועל, כגון: צואה, בעל חיים מת, או כל דבר מטונף, כאשר הוא נמצא במקום המפריע לאדם בשבת, מותר לטלטלו בידיו ולפנותו למקום אחר.