הלכות שמיטה

ריסוס

בספר "דרך אמונה" לגר"ח קנייבסקי ובספר "חוט השני" לגר"נ קרליץ כתבו: שאסור לרסס בחומרי הדברה שדה שיש בה תולעים וחרקים המזיקים את האילנות, וכל שכן שאסור לרסס לפני שמגיעים המזיקים כדרך שעושה כל השנה שמרסס מראש כטיפול מונע.
אמנם, ב"ילקוט יוסף" כתב שאם מומחה אומר שלולי הריסוס ימות העץ או ינזקו רוב פירותיו, מותר לרסס, ובפרט על ידי גוי שמותר. אך קודם שירסס יברר היטב שהדבר הכרחי לקיום הפירות והירקות, ולא רק אמצעי זהירות לשמירת העץ כפי שעושים בשאר השנים.

עשבים רעים שגדלו בחצר ומפריעים לצמחים לגדול, ולולי הטיפול בהם יזיקו את הצמחים, ישאלו שאלת רב כיצד לנהוג.
מותר לצוד עכברים ונמיות וכדומה המסתובבים בחצר או בשדה ומזיקים את הצמחים, והוא הדין שמותר לשים רעל עכברים בכדי למנוע מהם שיזיקו את האילנות.

כשיש מכת קור, מותר לכסות את הצמחים בניילון בכדי למנוע נזק.
עץ, שדה או חצר שכיסה אותה השלג ויש חשש שהצמחים ינזקו, מותר לסלק את השלג, מכיון שבמעשיו הוא שומר על הצמח מקלקול חיצוני ולא עושה עבודה בגוף הצמח.

חרישה

אסור לחרוש את האדמה בשנת השמיטה, בין בשדה בין בחצר. כמו כן אסור לחפור בשמיטה לצורך הקרקע.
אסור להפוך את האדמה בכדי לאוורר אותה בשנת השמיטה, בין בחצר ובין בעציצים הנוהג בהם דיני שמיטה.

אסור לעדור את האדמה בשנת השמיטה, מפני שעדירה נחשבת כחרישה.
מותר לעדור מסביב לעצים בכדי שיתקבצו שם המים לצורך העץ, כמו כן מותר לחפור תעלה (בעומק של יותר מ-30 ס"מ) שתעביר את המים מעץ לעץ, הועיל וערוגה זו היא לצורך השקיה המותרת בשמיטה. 

זיבול

אסור לזבל בשנת השמיטה, אלא במצב שאם לא יזבל את העצים או הצמחים הם יופסדו וינזקו. ויזבל בצמצום עד כמה שהדבר הכרחי בלבד, ובהצעת חכם.
האיסור לזבל הוא גם כשמערב את החומר הכימי במי ההשקיה, שהרי מטרתו לזבל את השדה. ובאופן שהתירו לזבל (כפי שכתבנו בסעיף הקודם) כתב ב"ילקוט יוסף" שעדיף שיזבל דרך ההשקיה, שבכך עושה ב' מלאכות במעשה אחד, וממעט במלאכות שביעית.

אסור לדשן את הצמחים בשמיטה, ואם יש חשש שהצמחים ינזקו, מותר לדשן רק כפי הצורך שלא ימותו.
אין לנעוץ חתיכת עץ סמוך לאילן צעיר בכדי שיגדל ישר.

השקיה

איסור השקיה בשמיטה הוא מדרבנן. ולכן, כאשר יש חשש שהצמח ימות אם לא ישקו אותו, מותר להשקותו.
כשמשקה את הצמחים בשנת השמיטה, צריך לצמצם עד כמה שניתן, ולהגדיל את הפרשי הזמן בין השקיה אחת לחברתה. (למשל: אם היה משקה כל יומיים ישקה כעת אחת ל3-4 ימים, וכן על זה הדרך). אמנם ב"אור לציון" [פ"א מהלכות שביעית הי"ג (עמ' לב)] כתב שאין צורך לצמצם בזמני ההשקיה, שמאחר והותרה ההשקיה, הותרה לגמרי.

כשמשקה את הצמחים, עדיף להשקות על ידי ממטרות וכדומה מאשר להשקות ביד. (דיני שביעית, פי"א ה"ה)
כל מה שהתירו להשקות בשמיטה, זה אך ורק לפירות וירקות המותרים באכילה בשביעית, אך ירקות או פרחים הגדלים בשמיטה שלא באופן המותר על פי ההלכה, פשוט שיש איסור להשקותם. 

השוטף את רצפת ביתו בשנת השמיטה ורוצה לסלק את מי השטיפה לחצר או לצינור שבמרפסת שיוריד את המים לחצר, יש להקל אפילו כשהמים יורדים מכוח דחיפתו את המים לצינור על ידי המגב.
אמנם, בספר "דיני שביעית" (פי"א ה"ו) כתב: "יש להזהר לכתחילה שלא ישפכו המים לגינה כדי שלא לגרום להשקאה מיותרת, ובפרט כשנהנה מהשקאה זו". ובספר "דרך אמונה" (ח"ד בהלכות שמיטה ויובל פ"א בציון הלכה אות י"ח) הביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהתיר לשפוך מים לגינה אך ורק במקרה שיש במים חומר ניקוי המזיק לצמחים.
מותר לתלות כביסה, למרות שהמים יטפטפו לגינה משום שאין דרך השקיה בכך, ואין כוונתו להשקות את הגינה במים אלו.

מותר להפעיל מזגן בשמיטה אפילו כאשר המים שיוצאים ממנו יורדים בצינור לגינה. אך אסור לכוון את הצינור שירדו המים ישירות לצמח מסוים
ובספר "דרך אמונה" (ח"ד בהלכות שמיטה ויובל פ"א בציון הלכה אות י"ח) כתב בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל: ש"אין להפעיל מזגן אם על ידי זה יטפטפו מימיו במקום שיש בו צמחים באופן שאסור להשקותם".
מותר לשטוף את הרכב בחצר, למרות שהמים יורדים לצמחים. ולגרי"ש אלישיב אסור אלא אם כן מעורב במים חומרי ניקוי שמזיקים לצמחים.

כיור שהמים שבתוכו מתנקזים לצינור שמוביל אותם לקרקע שיש בה צמחים או ברזיה שנמצאת בגינה ציבורית שהמים שנשפכים זוחלים לצמחים, מותר ליטול בו ידים או להדיח בו כלים. וב"דרך אמונה" (שם) הביא בשם הגרי"ש אלישיב וה"חזון איש" – שאסור ליטול ידיים אם המים יגיעו לצמחים.
אסור ליטול ידיים ישירות על גבי צמחיה בשמיטה. אמנם, מותר ליטל על גבי קוצים או עשבים שוטים שאין תועלת בגידולם. 

מותר לשבת בשמיטה על גבי דשא וכדומה, למזוג ולשתות משקה, למרות שיש חשש שישפך ממנו על הדשא.
כמו כן, מותר לעשות סוכה בשמיטה על גבי עפר או דשא, למרות החשש שישפכו משקאות במהלך החג וישקו את הקרקע, ואין צורך להניח כיסוי על הקרקע.

מותר להשקות בשנת השמיטה עצים הנמצאים במקום הפקר, בכדי שלא ינזקו והפירות שבהם יגדלו. כמו כן, מותר לשפוך מים על גבי קרקע שאין בה צמחים כלל.
מותר להשקות צמחים הצריכים מים בכדי שלא ינזקו, אפילו שהמים מחלחלים והולכים לצמחים הגדלים לידם שאינם צריכים את ההשקיה הזו.

מותר לשפוך יין או להשתין על גבי צמחים, מכיון שהעזות שלהם מזיק לצמח ולא מועיל לגדילתו.
מותר בשנת השמיטה לירוק על גבי צמחים בשמיטה, מכיון שאין בכמות זו בכדי להשקות, ואין דרך השקיה בצורה זו.