אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
התבוננות ומחשבה על ספירת העומר – באדיבות "דרשו"
ראשי » יהדות אשכנז » התבוננות ומחשבה על ספירת העומר – באדיבות "דרשו"
התבוננות ומחשבה על ספירת העומר – באדיבות "דרשו"

החוקרים הגיעו למסקנה פשוטה: שני אנשים יכולים לעשות את אותו מעשה, אך הכוונה והמחשבה שמאחוריה – יכולה לשנות הכל, לא רק ברגש, אלא גם מבחינה פיזית

כמה רגעים של התבוננות ומחשבה על ספירת העומר, והנה אנחנו אנשים אחרים

 

הרה"ג שמואל ברוך גנוט שליט"א

אצלנו במשפחה נוהגים לחלק לילדים את מתנת האפיקומן מיד לאחר שהילדים מחזירים אותו לאבא, כדי לקיים בו את המצווה. אנו עושים זאת כדי שהילדים ישארו עירניים ומחכים עד כמעט לסיום הסדר, ואכן, הם מחכים בקוצר רוח עד לרגע בו הם מקבלים את המתנות, שנרכשו מראש לפני החג. אז אנו מאפשרים להם לשחק בהם קצת, לפני ברכת המזון וקריאת ההלל.

כשבוע לפני פסח, מהרגע שהמתנות ניקנו בשעה טובה, שאלו הילדים הקטנים בכל רגע אפשרי: "מתי כבר ליל הסדר? מתי נאכל מצה, נשתה ארבע כוסות ו…נקבל את האפיקומן?"…

הקטנים חישבו את הימים בחשבון מדוקדק, וככל שהתקרבנו יותר לליל הסדר, הם כבר ספרו את השעות עד לכניסת החג? ואני הרגשתי במוחשיות את דברי החינוך הנודעים על "כעבד ישאף צל".

דברי החינוך קשורים לפסוק (איוב ז, ב) "כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו", וביאר רש"י: "כעבד שהוא יגע כל היום וישאף ויתאוה מתי יהיה צל הערב וכשכיר אשר יקוה פעלו לערב, לפי שהיה לו כל היום לעמל ויתאוה לביאת השמש".

החינוך (מצוה שו) מסביר לנו את שורש מצוות ספירת העומר בדברים הבאים: "משרשי המצוה על צד הפשט, לפי שכל עיקרן של ישראל אינו אלא התורה, ומפני התורה נבראו שמים וארץ וישראל, וכמו שכתוב "אם לא בריתי יומם ולילה" וגו'. והיא העיקר והסיבה שנגאלו ויצאו ממצרים כדי שיקבלו התורה בסיני ויקיימוה, וכמו שאמר השם למשה "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה", ופירוש הפסוק כלומר, בהוציאך אותם ממצרים יהיה לך אות שתעבדון את האלוקים על ההר הזה, כלומר שתקבלו התורה שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם. וענין גדול הוא להם, יותר מן החירות מעבדות, ולכן יעשה השם למשה אות בצאתם מעבדות לקבלת התורה, כי את הטפל עושין אות לעולם אל העיקר".

לאור זאת מסביר החינוך: "ומפני כן, כי היא כל עיקרן של ישראל ובעבורה נגאלו ועלו לכל הגדולה שעלו אליה, נצטוינו למנות ממחרת יו"ט של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשינו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא. וזהו שאנו מונין לעומר, כלומר כך וכך ימים עברו מן המנין, ואין אנו מונין כך וכך ימים יש לנו לזמן, כי כל זה מראה בנו הרצון החזק להגיע אל הזמן", עכ"ל.

תכלית ספירת העומר הוא "להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד הנכסף ללבנו, כעבד ישאף צל, וימנה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה לאדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא". כאשר אנו משתוקקים בכל לבבינו להגיע לרגע מסוים, לקבל בו מתנה טובה ויקרה, אנו סופרים את הימים בהתרגשות, וכשהיום מתקרב, אנו כבר סופרים את השעות, הדקות, השניות. הנה, הנה זה הגיע…

היו גדולי תורה ודעת (ראו בס' הליכות שלמה) שנהגו לספור את ספירת העומר גם באמצע היום, להכפיל ולשלש את הספירה שוב ושוב. לא כחובה, אלא מתוך תחושה פנימית עמוקה שהיום כך וכך בעומר, בעוד כך וכך ימים אנו מקבלים שוב את התורה מחדש, שהיא עיקר חיינו ומשוש עבודתינו, עיקר תפקידינו עלי אדמות!!

•••

לאחרונה פורסם מחקר מרתק, שיש בו לקח נפלא.

חוקרים עקבו אחר 80 עובדות ניקיון וסידור חדרים בבתי מלון. 40 עובדות ניקיון כונסו לחדר אחד ומאמני התעמלות וכושר גופני הסבירו להן שעבודתן הפיזית, הקשה והמפרכת, תסייע להן לשמור על כושר גופני מוצלח. רופאים דיברו בפניהן והסבירו להן שהעבודה הפיזית הקשה, הכרוכה בניקיון עשרות חדרים ביום, בסחיבת שואבי אבק ועגלות חומרי ניקוי, קיפול שמיכות והחלפת מצעים, תגרום להן לבריאות טובה יותר. המאמץ הגופני יביא לשיפור ניכר בבריאותן, כמו בהורדת קלוריות, בסיבולת לב-ריאה ובהורדת לחץ דם.

כך הסבירו לארבעים עובדות הניקיון והחדרניות, בעוד שלקבוצת הארבעים העובדות הנוספות, לא הוסבר דבר.

כעבור חודש נבדקו שמונים עובדות הניקיון. התברר שארבעים העובדות ששמעו על השיפור הנפלא שעבודתן יכולה לגרום, אכן השתפרו פלאים מבחינה גופנית. לחץ הדם שלהן השתפר, וכל מצבן הבריאותי הוטב לאין ערוך, בעוד שבארבעים העובדות הנוספות, שלא סיפרו להן דבר על השיפור בבריאותן שעבודתן הקשה יכולה לגרום להן, לא חל שיפור משמעותי.

החוקרים הגיעו למסקנה פשוטה: שני אנשים יכולים לעשות את אותו מעשה, אך הכוונה והמחשבה שמאחוריה- יכולה לשנות הכל, לא רק ברגש, אלא גם מבחינה פיזית.

"וטוב שיאמר על כל דבר שקונה שהוא לכבוד שבת כי הדיבור הוא פועל הרבה בקדושה", כותב לנו המשנה ברורה בהלכות שבת (סי' ר"נ סק"ב). שני יהודים קנו את אותה רשימת מוצרים בחנות. שניהם הרי קנו את החלות, בקבוק היין והמוצרים לצורך סעודות השבת. אך אחד משניהם כיון במפורש ואמר "לכבוד שבת קודש", והנה הדיבור שלו "פעל הרבה בקדושה". מדוע? כי ה"ובלבד שיכוין ליבו לשמיים" שינה את הקנייה כולה!!

נשים לב לדבר נפלא. הגמרא במסכת שבת (פח, ב) אומרת: "מאי דכתיב (משלי ח, ו) "שמעו כי נגידים אדבר"? – למה נמשלו דברי תורה כנגיד, לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות – אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות. היינו דאמר רבא: למיימנים בה – סמא דחיי, למשמאילים בה – סמא דמותא". מה הם אותם "מיימינים בה"?

פירש רש"י ז"ל: "למיימינים – עסוקים בכל כוחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר". שני יהודים עסוקים בלימוד התורה. דף הגמרא הוא העסק האמיתי שלהם. ולא רק שהם עסוקים בה, אלא הם עסוקים "בכל כוחם". אך אחד מהם גם "טרוד לדעת סודה". הוא לא רק עסוק בלימוד התורה, אלא הוא גם טרוד נפשית ורגשית מכך ששומה עליו לדעת את סודותיה ועומקה. והנה הוא אדם אחר, מרומם, נעלה. עליו נאמר שהוא "למיימינים בה" !!

מה השתנה בו כלפי חבירו? הרי שניהם עסוקים בתורה בכל כוחם?

הטירדה המחשבתית, התחושה המפעמת בקרבי שאם אני לא יודע את סודות התורה, חיי אינם חיים.

•••

הרי כולנו סופרים ספירת העומר בכל ערב, אך ספירת העומר שלנו תתעצם אם נקדיש דקה לחשוב ולהתבונן, שהנה אנו סופרים כעת, בדריכות ובהתרגשות, את הימים, לקראת היום הנכסף, היום בו אנו מקבלים את התורה מחדש (כפי שהאריכו רבות בספרים הקדושים, על פי דברי המגן אברהם סי' תס"ח סקט"ו, שבכל שנה מקבלים את התורה מחדש). בלי התורה והמצוות, הרי היינו סתם בני תמותה. וכעת אנו מרוממים מכל אומה ולשון, קדושים ונעלים. כמה רגעים של התבוננות ומחשבה, והנה אנחנו אנשים אחרים

('יתד נאמן'- ל' בניסן תשע"ז) – באדיבות "דרשו"

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס