אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
חידושים לפרשת מסעי – מארי יחיא אלשיך זצ"ל 
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » חידושים לפרשת מסעי – מארי יחיא אלשיך זצ"ל 
חידושים לפרשת מסעי – מארי יחיא אלשיך זצ"ל 

חידושים לפרשת מסעי – מארי יחיא אלשיך זצ"ל 

באדיבות "נוסח תימן"

ויסעו מרעמסס. נראה לרמוז אלו המסעות על ירידת הנשמה ועל חיי האדם. מרעמסס הוא רמז על אוצר הנשמות. סוכות רמז שמראים לנשמה חופות הצדיקים. איתם שמראין לה התמימים. אשר בקצה המדבר שהם מתנהגים בענוה. וישב על פי החירות זהו פתח גיהנם. אשר על פני בעל צפוןאלו הדינים, שכן הוא רמוז בפ' מצפון תפתח הרעה. ויחנו לפני מגדול רמז שמראין לה מי שהגדילו להכעיס. ויעברו בתוך הים המדברה וכו', זהו עומק גיהנם. ויחנו במרה שמראין לה הרשעים שהם צועקים במרה ומגידין לה מרירות המות. ויסעו ממרה ויבאו אילמה וכו', שמשם מחזירין אותה לגן עדן, ששם שנים עשר שבטים ושבעים זקנים שהם יושבים בראש. ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף זהו בבטן האם, ונקרא בטן האם ים סוף לפי שהילד מתגדל בו כסוף הזה המתגדל וגדל על שפת הים שנ' (ישעיה יט ו) קנה וסוף קמלו. מדבר סיןזהו מדור האמצעי ברחם, סין בהפוך נס, שבנס הוא עולה למעלה. דפקה זהו בג' חדשים אחר שהילד דר במדור העליון קרוב למקום הדפק, ועוד שהוא בעצמו דופק יותר על ג' חדשים הראשונים. אלוש זהו זמן הלידה שהילד חלוש, שה"א מתחלף בח'. רפידים זהו קודם שיהלך שהוא עדין רפה ידים. מדבר סיני זהו כשילמד תורה שניתנה במדבר סיני. קברות התאוה זהו כשהוא בוגר שאז נכנסת בו תאות החבור, וכן כל התאוות הם מתגברים בו ביותר. חצרות אל תקרי חצרות אלא רחיצות, שאז הוא רוחץ ומתיפה ויצר הרע בוער בו כגחלי רותם וזהו ויחנו ברתמה. רמון פרץ שאז רומני דאפי ניכרים והוא מתחזק בתכלית חזקו מלשון ויפרוץ האיש (בראשית ל מג). בלבנה שהוא צריך לכבוש יצרו ויהיו מחשבותיו נקיים מעבירות. ברסה שצריך לרוסס יצרו וג"כ צריך לפרך עצמו בעסק התורה ומלאכה כמחז"ל (אבות פ"ב מ"ב) יפה תלמוד תורה עם ד"א שיגיעת שניהם משכחת עוון. קהלתה זהו בעת שיתחתן שאז נקהלים עליו כמלך והוא משתפר בתכלית היופי וזהו בהר שפר. בחרדה זהו אחר שישא אשה שהוא חרד לעסוק במלאכתו. במקהלת כשיהיו לו בנים והוא חייב לזון אותם והוא ירא פן ח"ו ירעבו וזהו בתחת מל' ואל תֵּחָת (יהושע א ט). תרח שחייב לעסוק בתורה שיש בה ריח מעין גע"ד (ותרח כמו תריח), והיא מתוקה כמ"ש (תהלים יט יא) ומתוקים מדבש ונופת צופים [וזהו במתקה]. בחשמונה, במוסרות שצריך לחוש ולקבל עליו עול התורה ומוסרותיה, וכן בתפילה אף כיבני יעקן מצירים לו והם הצרות (תרגום צוקה עקה). וצריך לזכור חר הגדגדדהיינו כוך של קבר ובזה יכבוש יצרו וייטב לו [וזהו מעברונה]. ובשעת העבירה צריך להתגבר על יצרו כגבר העורך מלחמה [וזהו מעציון גבר]. ד"א שצריך לזכור שהוא עובר מזה העולם דהי' המות ובזה יתגבר על יצרו. מדבר צין היא קדש בזמן שיצטנן חומו של אדם כלו' בזמן שיזקין צריך לקדש עצמו יותר ויותר, וכן שידע כי הוא מזומן ביותר. ומלת קדש מל' התקדשו למחר (במדבר יא יח) כלו' הזדמנו. ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום זהו קרוב למיתה וזהו ויעל וכו'וימת שם. וישמע הכנעני מלך ערד כלו' כשיגזר על האדם המות אזי בא הכנעני מלך ערד דהיינו מ"ה, ונקרא ערד שהוא רץ כערוד ליקח נפש האדם. ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה זהו הקבר, גיא צלמות, צלו של מות. ויחנו בפונן מל' פה, שכל פה צועק ומיליל עליו ומורידים עליו דמעות כאובות שהם זבים מים וזהוויחנו באובות. ויחנו בעיי העברים בגבול מואב זהו הקבר שנ' (איוב ל כד) אך לא בעי ישלח יד, העברים, שכל אדם הולך ועובר שמה, בגבול מואב זהו העפר יסודו, שנ' (בראשית ג יט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב. דיבן גד הוא הדין שמגידים לו לאדם כל מעשיו, דיבן מל' דבה, א"נ דיבן אותיות בדין. עלמון דבלתימה שמעידין לאדם כל מה שנעלם ממנו. הרי העברים שמעבירין הכל לפני האדם. לפני נבו שהאדם מודה על הכל בניבי פיו. ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו שהנשמה הנקראת ירח מחופפת על הגוף היורד לקבר. ויחנו על הירדן מבית הישימות שהנשמה משתוממת עד שיחיה הגוף. עד אבל השטיםשהנפש שהיא קרובה לגוף נאמר בה (איוב יד כב) אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל עד שתחזור בתחית המתים ואז שומחת.

 

באדיבות "נוסח תימן"

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס