אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
כשאין כהן או לוי בבית הכנסת
ראשי » הדף והלכה יומית » כשאין כהן או לוי בבית הכנסת
כשאין כהן או לוי בבית הכנסת

כשאין כהן או לוי בבית הכנסת

הרב יעקב חזן שליט"א

איתא בגיטין (נט:) אמר אביי אם אין שם כהן נתפרדה החבילה, ואמר אביי נקטינן אין שם לוי, קורא כהן. איני והאמר רבי יוחנן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון (פרש"י שלא יאמרו הראשון אינו כהן), לוי אחר לוי לא יקרא משום פגם שניהם (פרש"י שעל הלוי הראשון יאמר שהוא לא לוי ולכן קרא לוי אחר אחריו, ועל הלוי השני יאמרו שהוא בכלל ישראל ולכן קרא לפניו לוי), כי אמרינן באותו כהן (פרש"י אותו כהן יחזור ויקרא במקום לוי). כאשר כהן קורא ראשון ושני מבינים שהסיבה היא שאין לוי, אבל כאשר לוי יקרא ראשון יחשבו שהוא כהן.

פרש"י נתפרדה החבילה, נפסק הקשר איבד הלוי את כבודו בשביל חבילתו הנפרדת ואינו קורא כלל, כך אמר מורי הזקן ומורי ר' יצחק בן יהודה וכן סידר רב עמרם. אבל מתלמידי מורי רבי יצחק שמעתי משמו שאין סדר לדבר להקדים לוי לישראל ומי שירצה יקדים.

הרא"ש כתב שהריצב"א פסק לפי פרש"י שיכול ישראל לקרוא לפניו, ודווקא אם הישראל חשוב ממנו, אבל אם הם שווים, לוי קודם. וכ"כ הטור והמרדכי (סי' תה) והגהות מימוניות (הל' תפילה פי"ב אות ר) שכן היה נראה לרש"י כרבו רבי יצחק הלוי, וכי בבית כנסת שכולם לויים לא יקראו בתורה?!.

אבל הרמב"ם (פ"יב הי"ט) כתב שאם אין שם כהן, עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל. וכ"כ בתשובות הרמב"ן (סי' קפו) וכ"כ בתשובות הרשב"א (ח"א סי' ריד), וכ"כ ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קכט).

כתב הבית יוסף מצאתי כתוב בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (ד"פ סי' תקה) שאם אין כהן אזי לוי יכול לעלות לעליה ראשונה אבל לא יעלה לעליה שניה (מאחר שהוא מקום קבוע ללוי, כאשר יש כהן שעולה ראשון). אבל בשבלי הלקט כתב שאם אין כהן, הלוי יכול לעלות רק מעליה שלישית ואילך. וכ"כ רבינו ירוחם (נ"ב ח"ג כ:). ובשבלי הלקט מוסיף בשם בעל הדברות (עיטור הל' הלל צה ע"ד) שהחזן יאמר יעמוד הלוי במקום ישראל ואין בו חשש, וכן יעמוד כהן במקום לוי אם אין שם לוי.

כתב השו"ע בס' ו אִם אֵין כֹּהֵן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, קוֹרֵא יִשְׂרָאֵל בִּמְקוֹם כֹּהֵן, וְלֹא יַעֲלֶה אַחֲרָיו לֵוִי (רמב"ם ושבלי הלקט). הגה: אֲבָל רִאשׁוֹן יוּכַל לַעֲלוֹת; (בֵּית יוֹסֵף וּמַהֲרִי"ל בְּשֵׁם ר' יְרוּחָם נ"ב בְּח"ג) וּכְשֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ, אוֹמְרִים בִּמְקוֹם כֹּהֵן, שֶׁלֹּא יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁזֶּהוּ כֹּהֵן (שבלי הלקט).

כתב ילקוט יוסף (בס' כ) אם אין כהן בבהכ"נ, קורא ישראל במקום כהן, ואומר הש"ץ "אין כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן". ולא יעלה לוי אחריו. ואם ירצה הלוי לעלות ראשון במקום כהן, רשאי לעשות כן[1]. אולם אין כל חובה להעלות ראשון לס"ת את הלוי, כשאין שם כהן, וכשעולה לוי במקום כהן, יאמר הש"ץ "אין כאן כהן, יעמוד לוי במקום כהן". ובפרט אם הלוי הוא אדם חשוב בתורה או במעשים טובים, ממחזיקי הישיבות הקדושות או שהוא זקן ונכבד בעמיו. ואם יש תלמיד חכם הבקיא בהלכה הוא קודם ללוי שאינו ת"ח. ואם אינו מקפיד לעלות ומחל על כבודו , עולה הלוי ראשון לס"ת.

ועוד כתב ילקוט יוסף כשאין כהן בבהכ"נ ועלה ישראל ראשון במקום כהן, לא יעלו לוי אחריו, וכן לא יעלו לוי לעליית שלישי. ומ"מ במקום הצורך יש מתירים להעלות לוי לעליית שלישי. וכ"ש לעליית רביעי בשבת ור"ח וחולו של מועד. ויאמר הש"ץ "אע"פ שהוא לוי יעלה בכבוד". וכן המנהג כל שיש צורך בדבר.

איתא בגיטין (נט:) אמר אביי נקטינן אין שם לוי, קורא כהן. ומוקמינן לה באותו כהן.

כתב השו"ע בס' ח-י אִם אֵין לֵוִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כֹּהֵן שֶׁקָּרָא רִאשׁוֹן מְבָרֵךְ שֵׁנִית בִּמְקוֹם לֵוִי, אֲבָל לֹא כֹּהֵן אַחֵר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהָרִאשׁוֹן פָּגוּם. וְכֵן לֹא יַעֲלוּ שְׁנֵי לְוִיִּם זֶה אַחַר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁאֶחָד מֵהֶם פָּגוּם.

כתב המ"ב בס"ק כח שה"ה שלא יקרא ישראל במקום לוי (שני, כאשר כהן קרא ראשון) כדי שלא יאמרו שהראשון אינו כהן או שהוא פגום, מכיוון שלוי לא קרא אחריו (כי כאשר אין כהן אזי התפרדה החבילה וישראלים עולים לראשון ושני). וגם יכולים לטעות ולומר שישראל שעלה שני הוא לוי.

מתוך הספר "מורשה קהילת יעקב"

 

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס