אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
ליקוטים וסיפורים נפלאים לראש השנה תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » ליקוטים וסיפורים נפלאים לראש השנה תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
ליקוטים וסיפורים נפלאים לראש השנה תשפ"ד – מאת ר' ברוך רובין הי"ו

ליקוטים וסיפורים נפלאים לראש השנה  – מאת ר' ברוך רובין הי"ו

 

כשנכנס הרה"ק בעל ה"חידושי הרי"ם זיע"א לבית המדרש דקות ספורות לפני ראש השנה, ניגש אל חסיד אחד, תפסו בידו ואמר לו: ראה כי בדקות ספורות אלו עדיין אתה יכול לתקן את כל השנה , שהרי יום אחד בשנה חשוב שנה, ומקצת היום ככולו, וא"כ יש בכוחך לתקן את כל מה שפגמת, ותזכה על ידי כך לכתיבה וחתימה טובה .

"וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים"

מה הכוונה באמירת למענך אלקים חיים? כיצד משתמשים בחיים למען הקדוש ברוך הוא ? משל לסוחר שהיה חייב סכומים רבים לכמה אנשים . חלף הזמן והסוחר לא שילם את חובותיו בגלל מצבו הדל. התאגדו הנושים יחדו ותבעו אותו לבית המשפט. כאשר קיבל הסוחר את הזימון למשפט, חלשה דעתו ואמר לעורך דינו, כיצד אצא זכאי במשפט? אין ספק שכאשר יעמדו כל הנושים כנגדי, יכריע השופט את דיני כחייב, ואני אושלך לבית האסורים ! אך עורך הדין הרגיעו ואמר, יש בידי טיעון שבעזרתו מקווה אני להוציא אותך זכאי במשפט ! כאשר עמדו הסוחר ועורך דינו מול השופט והנושים, פתח עורך הדין ואמר: האמת היא שמגיע לסוחר עונש מאסר, משום שלא השיב את חובותיו, אולם מה תועיל ישיבתו של הסוחר בבית הכלא? הרי סכום החוב ישאר כפי שהיה, והמלווים לא יקבלו את כספם! הצעתי היא שילוו לו התובעים סכום כסף נוסף, ובעזרת כסף זה יוכל הסוחר להתאושש ולהקים מחדש את עסקיו. כאשר יעמדו העסקים על תלם, יהיה לסוחר כסף רב כדי להחזיר למלווים את כספם במלואו ! כשראה השופט את ההגיון והתועלת שבדברי עורך הדין, קיבל את ההצעה. הסוחר היה פטור מעונש, ואף קיבל כסף כדי להעמיד את עסקיו מחדש . אף אנו עומדים לפני הקדוש ברוך הוא בראש השנה, ואומרים: האמת היא שאם חטאנו מגיע לנו עונש חס ושלום, אבל מה התועלת שתצא לך מכך? לכן מבקשים אנו ממך, ריבונו של עולם, שתתן לנו שנה טובה ומבורכת, שנה שבה נוכל להיטיב את דרכנו בעזרת החיים והשפע שתתן לנו . כל זאת אנו מבקשים באמרנו: זכרנו לחיים… וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים – כדי שנוכל לשוב אליך, לשפר את מעשינו ולעבוד אותך כראוי . (חפץ חיים )

 

"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" (ראש השנה טז.)

כיצד נזכה לצאת זכאים במשפט על ידי אמירת המלכיות ? רעיון זה נתן ללמוד מדוד המלך ע"ה, שכאשר חזר למלכותו אחרי מרד אבשלום, אמר (שמואל ב, יט, כג): "לא יומת איש" מכיון שזכיתי לחזור למלכותי, כל מי שעומד למשפט יצא זכאי ולא ייענש . לומדים מכך שכאשר ממליכים מלך, כל מי שעומד לפניו במשפט באותו יום, יוצא זכאי . ומשום כך אנו ממליכים עלינו את הקדוש ברוך הוא מחדש בראש השנה, מכיון שביום זה נעשה עלינו ה' יתברך כמלך, אזי גם אם חלילה ישראל חיבים בדין, יזכו כולם לצאת זכאים במשפט . (ר' משה פינשטיין )

 

"בראש השנה יכתבון… "

לפני חלון ביתו של הבעל שם טוב עבר פעם שואב המים העירוני חייקל . קרא לו הבעש"ט ושאל, מה שלומך חייקל? נאנח חייקל ואמר: אוי רבי, רע ומר, לא עליכם, סוחבים את דליי המים הכבדים על המדרגות הגבוהות, ופרנסה מזה איננה. למחרת בראותו את חייקל עובר לפני חלון ביתו עיכב אותו הבעש"ט עוד פעם, ושאלו: ובכן מה שלומך חייקל ומה מעשיך ? מה יש לעשות, משיב חייקל, תודה להשם יתברך על היש והקיים, כפי שהרבי רואה אותי, הריני כבר יהודי בא בימים ואף על פי כן השבח לאל עליון, יש לי עוד כח לסחוב ולשאת את דליי המים הכבדים על המדרגות הגבוהות, וברוך השם איכשהו מתפרנסים מזה . אותה שעה פנה הבעש"ט אל תלמידיו, ואמר, תמיד היתה מטרידה אותי הסתירה בין שני מאמרים, במקום אחד אומרים חז"ל "אדם נידון בראש השנה", ובמקום אחר "אדם נידון בכל יום" (ראש השנה ט"ז) והנה בא חייקל שואב המים ויישב לי את הסתירה הזאת . כפי שאתם רואים, הרי זה אותו חייקל עצמו, אותם דליי מים כבדים עצמם, אותן מדרגות גבוהות עצמן, אף על פי כן היה חייקל אתמול ממורמר והתאונן על מצבו הקשה, ואילו היום הוא שמח ומרוצה. זה הוא הפשט של שני מאמרים הללו, לעולם באמת אדם נידון בראש השנה, ואז מזונותיו של אדם קצובין לו, אז קובעים שיהא חייקל מתפרנס כל השנה משאיבת מים, אבל אם יהיה חייקל מרוצה מאומנותו או לא, על כך אדם נידון בכל יום, בכל יום ויום קובעים בשמים למעלה איך יהא חייקל מרגיש עצמו באותו יום, מרוצה או אינו מרוצה חלילה. (מאוצרנו הישן )

 

"אם ישוב מיד תקבלו "

בנוהג שבעולם, כאשר סוחר מביא איתו סחורה לשוק, ממשמשים בה הקונים, ובודקים אותה בשבע עיניים, שכן איש אינו רוצה להשקיע את כספו בסחורה עם פגמים. במה דברים אמורים – בכל ימות השנה, אך כאשר מדובר בסחורה בעונתה שהכל קופצים עליה, גם אם יש בה פגם קל מצליחה היא להימכר . אמר רבי יצחק מווארקי זצ"ל (הובא בספר מקראי קודש) שהתשובה כמוה כסחורה, אם אדם עושה תשובה במשך השנה, עליה להיות נקיה ושלימה כדי שתתקבל בשמים. אך בעשרת ימי תשובה, זו ה"עונה" לעשיית תשובה, ועל כן אין מדקדקים בה כל כך, אלא גם אם יש בזה חסרון כלשהו – היא מתקבלת! וכבר כתב המבי"ט בספרו "בית אלוקים", תועלת תשובת יום הכיפורים גם כי לא תהיה כל כך שלימה . והוסיף ודרש רבי יצחק: זהו שאומרים ב"ונתנה תוקף" "אם ישוב מיד תקבלו", אם אדם שב בימים אלו שהם זמני תשובה, אזי "מיד תקבלו" – תשובתו נחטפת מן הידים כסחורה מבוקשת, ומתקבלת ללא דרישות וחקירות רבות.. . (ומתוק האור )

 

"הנני העני ממעש… ואף על פי שאיני כדאי והגון לכך "

לקוח נכנס לחנות תכשיטים ובקש לרכוש טבעת יהלום . המוכר האדיב, הושיט לו בתגובה שתי טבעות דומות מאוד. על האחד הוא דרש סכום מפולפל של חמש ת אלפים דולרים – ואלו את השני הוא הסכים למכור במאתים דולר בלבד.. . מה פשר ההבדל התהומי בין שני המחירים? תמה הלקוח. שני היהלומים באמת נראו אותו הדבר . פשוט, חייך המוכר, היקר יותר – הוא יהלום אמיתי, טבעי. השני הוא סתם זרקון, זה יהלום מזויף ! באמת?! התפלא הלקוח, איך אתה יודע להבדיל ביניהם ? "הנה, תתבונן בעצמך", השיב המוכר, "ביהלום האמתי יש פגמים, ואלו הזרקון המזויף – חלק ומושלם… " אם זה מושלם, זה מזויף. אם יש פגמים והתמודדויות, זה אמיתי ויקר מאוד, וגם ישאר יקר לנצח . (נקודות של אור – ספינקא )

 

"עננו ה' עננו"

בימי רבי ישועה בסיס, רבה של הקהילה היהודית בתוניסיה, התאספו בני הקהילה בבית הכנסת לעצרת זעקה ותפילה בשל מצב הפרנסה. שליח הציבור קרא: "עננו אלוקי אברהם, עננו", והקהל עונה לעומתו: "עננו" . בתוך כך הבחין הרב כי בקהל עומד יהודי פשוט, בעיניים עצומות, מצמיד את סידורו אל חיקו, וחוזר שוב ושוב על המילה "עננו" . הרב ראה ברוח קודשו שתפילתו זו של האיש הפשוט בוקעת רקיעים. בתום התפילה שאל אותו מה הייתה כוונתו . תמה האיש והשיב בתמימות: התפללתי וביקשתי 'עני – נו', שאיש לא יהיה עני בשנה הזאת. אורו עיניו של רבי ישועה ואמר לו: אכן תפילתך נענתה ופעלת שנת שפע ועושר .

 

"ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"

על הגאון ר' אליהו דסלר בעל ה"מכתב מאליהו" מסופר . פעם אחת הגיע אל הכולל בלווית גביר גדול, אשר הובא כדי להתרשם במו עיניו מהכולל, בכך קיוה שהלה ירים את תרומתו בעין יפה. בבואם לכולל נשמעו בחלל בית המדרש קולות רמים של שני אברכים ניצים אשר היו שקועים בויכוח סוער בפשט הסוגיא … הגביר, שלא היה רגיל בכגון-דא הביע תרעומתו בפני הגרא"א דסלר, כלום כך נאה לבני תרבות לנהוג? ! הגר"א דסלר לא נבהל, הוא השיבו לפי דרכו, תוך כדי שהוא מגלגל עמו שיחה. במה כבודו עוסק – התעניין, והלה השיב שהינו מנהל בנק מפורסם . שוב שאלו – כיצד תנהג אם יבוא אדם רעול פנים וינסה לשדוד את הכספת, האם תדבר עמו בנחת או שמא תפתח בצרחות וצעקות 'גנב' שיגרמו לו לברוח ? השיב הלה – בודאי שאצעק עליו… ואז שאלו כנגדו – וכי כך מתאים לנהוג לבן תרבות?! נענה האיש ואמר, ומה אעשה, הרי בכספת מונחים כל החסכונות שלי ושל כל לקוחות הבנק לכל חייהם . אז פנה אליו הגרא"א דסלר ואמר לו, התורה היא כל החיים שלנו, וכשמתעוררת שאלה על דבר ממנה, זו שאלת חיים . (מחנך לדורות )

רבי נחמן מברסלב שלח פעם בימים שבין כסה לעשור את תלמידו המובהק רבי נתן למעז'יבוז' כדי לקנות שם בשבילו את בית סבו הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב, ובקש מתלמידו לסור אל בית דודו רבי ברוך ממעז'יבוז' ולדרוש בשלומו. כשחזר רבי נתן משליחותו שאל אותו רבי נחמן : מה אמר לך דודי? השיב רבי נתן, כי רבי ברוך אמר לו בקורטוב של רוגז, תמהני על רבי נחמן שבעשרת ימי תשובה מתעסק בעניני בתים ונחלאות. ענה רבי נחמן: תמה אני על דודי, הימים שבין כסה לעשור ימי תשובה הם, וכל שאר ימות השנה מה הם אצלו" ? ורבי ישראל מסלאנט היה אומר, "יש שמכינים את עצמם לתשובה בעשרת ימי תשובה, אנשי מעשה באלול, ואני אומר שצריכים להתכונן לתשובה תכף לאחר נעילה" .

 

"מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה" (ביצה טז )

אדם איבד ארנק בחדר חשוך, הוא מסתובב מלא לחץ ודאגה, מי יודע האם ימצא כאן אי פעם את הארנק, בחושך הזה – הרי אי אפשר לראות כלום ! לפתע מבליח פנס קטן בתוך החשיכה הסמיכה, והאדם מתמלא שמחה.. . למה הוא שמח? והרי הוא עדיין לא מצא את הארנק! כי עצם העובדה שיש כאן פנס, היא עצמה כבר משמחת, כי אם יש פנס – הארנק יימצא בלי כל קושי ! אומר המגיד ממעזריטש: האדם מסתובב כל חייו בדאגות ולחצים, הוא לא יודע מה יהיה בעתיד, איך הוא יסתדר בשנה הבאה, מה ייגזר עליו ביום הדין.. . אבל אם יש לך פנס, אם יש לך את הנקודה הבהירה, אם יש לך אמונה, אם אתה מחובר להשם – עצם החיבור הזה גורם לשמחה, למרות שבמציאות שום דבר לא השתנה! כי אם יש לך את הבורא – יש לך את הכול ! סיים כ"ק אדמו"ר שליט"א, מי הוא זה ששמח בפנס? רק מי שנמצא בחושך, או מי שיודע שהחושך עלול להגיע בכל רגע.. . מי שנמצא בחדר מואר, בהצלחה, ולא חושב שהוא זקוק לפנס כדי להאיר איתו את החושך שעלול לבוא – אכן, הוא לא מצליח לשמוח עם העובדה שיש לו פנס.. . האמונה משמחת את האדם – רק אם הוא יודע שהוא זקוק לה כמו פנס בחשיכה! (נקודות של אור – ספינקא )

 

יה"ר שנזכה לשנה טובה, שנה בריאה, שנה שמחה, עם חותם חיים. שהתפילות יתקבלו לרחמים ולרצון, שנצא מאפילה לאור גדול, ושיושפע רחמים וחסדים טובים על כל ישראל, אמן.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס