אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום ראשון ז' אייר תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום ראשון ז' אייר תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום ראשון ז' אייר תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ז' אייר תשע"ח

מסכת זבחים דף ט'

דף ט' ע"א 

השוחט פסח שלא בזמנו לשם זבח אחר נעשה שלמים – ואין אומרים שיהיה כאותו זבח שנשחט לשמו, שדוחין קדשים הנאכלים לכל אדם אצל קדשים הנאכלים לכל אדם, ולא אצל קדשים שאין נאכלים לכל אדם. ולרבי יוסי ברבי אבין שדוחין קדשים קלים אצל קדשים קלים, ולא אצל קדשי קדשים.

שחט פסח לשם מעשר לא נעשה מעשר – ולומר שלא נצטרך להביא עמו נסכים, וללקות עליו משום 'לא יגאל' אם מכרו – שנאמר 'העשירי יהיה קודש', זה מעשר ולא אחר. וכן אם שחטו לשם בכור לא נעשה בכור – ולומר שלא יצטרך נסכים או שיתנהו לכהנים – שלמדים 'עברה עברה' ממעשר. שחטו לשם תמורה לא נעשה תמורה – ולומר שילקה משום לא יחליפנו – שנאמר 'והיה הוא ותמורתו', זו תמורה ולא אחר. שחטו לשם תודה לא נעשה תודה להטעינו לחם, שהרי מותר תודה עצמה אין צריכה לחם, ק"ו על מותר הבא לה ממקום אחר.

'ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים' – עולה על מותר פסח ולא על מותר אשם, ש'הצאן' משמע ששוה בכל צאן, ואשם לא בא אלא מן העזים. ו'מן' בא למעט בן שתי שנים ונקיבה שאין הפסח בא מהם. ואם 'כשב' בא לרבות את הפסח לאליה, ו'אם עז' ללמד שעז אינה טעונה אליה. ו'אם' כבש בא לרבות פסח שעברה שנתה ושלמים הבאים מחמת פסח (חגיגת י"ד) לכל מצות שלמים, שיטענו סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק.

דף ט' ע"ב 

משלשה מקראות למדנו שמותר פסח קרב שלמים: א. 'ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים', שדבר הבא מן הצאן יהא לזבח שלמים. ב. 'וזבחת פסח לה' אלהיך צאן ובקר', והלא פסח בא רק מכבשים ועזים, אלא ללמד שמותר פסח יהא לשלמים הבא מצאן ובקר. ג. 'אם' כבש לרבות על פסח שעברה שנתה לכל מצות שלמים. שמפסוק אחד הייתי אומר רק כשעברה זמנו ושנתו שנדחה מפסח לגמרי קרב שלמים, אבל אם עברה זמנו ולא שנתו שראוי לפסח שני, לא קרב שלמים. ומכתוב שלישי למדנו שגם אם לא עברה לא זמנו ולא שנתו שראוי לפסח, קרב שלמים.

רב אמר מימרא אחת משמו של 'מבוג' בענין 'חטאת נחשון': א. י"א שאם שחט חטאת לשום חטאת נחשון כשירה, שנאמר 'זאת תורת החטאת', תורה אחת לכל החטאות. ודחאה רבא, שהרי מנחות שנקמצו שלא לשמן עלו לבעלים לשם חובה משום שמעשיה מוכיחין עליה, ולולא זאת לא היו עולים אע"פ שנאמר 'זאת תורת המנחה', ובהכרח שאין דורשים תורה אחת לכל המנחות. ב. שאם שחטה על מנת שיתכפר בה נחשון כשירה, שאין כפרה למתים, ולא אמר מת בעלמא, לומר שאם שחטה על מנת שיתכפר חי שדומה לנחשון, וכגון מי שמחויב חטאת נזיר או מצורע שלא בא על חטא, פסולה. ודחוהו בגמרא כי חטאת נזיר ומצורע חשובות עולה, והשוחט על מי שמחויב עולה כשירה. ג. שאם שחטה על מי שמחויב חטאת כנחשון, כלומר נזיר ומצורע שחטאתם לא בא על חטא, כשירה, כי חטאת נחשון עולה היא, ודינו כשוחט חטאת על מי שמחויב עולה.

חטאת חלב ששחטה לשם חטאת דם לשם חטאת ע"ז – כשירה. לשם חטאת נזיר או חטאת מצורע פסולה, שעולות הם. רבא נסתפק על מי ששחט חטאת חלב לשם חטאת של טומאת מקדש וקדשיו, אם הואיל וחייבת כרת כמותה כשירה, או מאחר שאינה קבועה כמותה פסולה.

לרב אחא בריה דרבא אפילו חטאת דם לשם חטאת חלב פסולה -. ורבא נסתפק לענין שינוי בעלים, שהשוחט על מי שמחויב חטאת חלב פסולה, שמחויב כפרה כמותו, ועל מי שמחויב חטאת נזיר ומצורע כשירה, ועל מי שמחויב מחמת טומאת מקדש וקדשיו, נסתפק אם מאחר שיש בה כרת כמותה פסולה, או כיון שאינו קבוע כמותה כשירה. ולא נפשט.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס