לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שני י"ז חשון תשע"ח

מסכת סנהדרין דף קי"ג

דף קי"ג ע"א

לר' אליעזר עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנידחת – שאי אפשר לשרוף כל שללה משום 'לא תעשון כן לה' אלוקיכם'. ומשנתנו שכתבי הקודש שבתוכה יגנזו – שלא כדבריו.

לר' אבין: כל מקום שנכתב 'כלל' בעשה ו'פרט' בלא תעשה – אין נידון בכלל ופרט (ואין אומרים שאין בכלל אלא מה שבפרט).

לר' יוסי הגלילי עיר הנידחת אף גינות ופרדסים אין נעשית, ולר' עקיבא רק לישוב לא נעשית – יש לפרש שכולם סוברים כללו של ר' אבין, וכיון שנאמר כלל – 'והיתה תל עולם' – בעשה, ופרט – 'לא תבנה עוד' – בלא תעשה, אין לדרוש ב'כלל ופרט' שהכלל הוא רק לבנין, אלא שר' עקיבא דרש מ'עוד' – רק לכמו שהיתה אינה נבנית, ור' יוסי הגלילי פירש 'עוד' מלשון 'ועד' (לעולם), ואפילו לגינות ופרדסים אינה נבנית.

אילנות עיר הנידחת – תלושים אסורים, מחוברים מותרים. של 'עיר אחרת', והיינו יריחו שהוחרמה ע"י יהושע – אף מחוברים אסורים, שנאמר 'וכל אשר בה'.

יהושע קילל מי שיחזור לבנות את יריחו אף בשם אחר, וגם מי שיבנה עיר אחרת על שמה – שכשיתחיל לבנות ימות בנו הבכור, ועד שיסיים ימותו כל בניו. ונתקיים הדבר ב'חיאל', שבנה עיר על שמה וכשהתחיל מת 'אבירם' בכורו, וכשסיים מת 'שגוב' צעירו, וכיון שנאמר 'צעירו' הרי שהיו לו עוד בנים ביניהם, שגם הם מתו בזמן שבנה העיר.

אחאב חבירו של חיאל בא לנחמו על מיתת בניו יחד עם אליהו הנביא – ושאל האם מתו בניו מחמת קללת יהושע, ואמר אליהו שאכן. אמר אחאב: הרי קללת משה 'וסרתם ועבדתם… ועצר את השמים' לא נתקיימה, שהרי העמדתי ע"ז בכל תלם ויש הרבה גשמים, ואיך אפשר שקללת תלמידו יהושע נתקיימה. מיד ביקש אליהו שיתנו לו מפתחות גשמים ועצרם. וציוהו ה' להסתתר בנחל כרית, והעורבים הביאו לו לחם ובשר ממטבחו של אחאב. כיון שראה ה' שיש צער בעולם מהבצורת, שלח את אליהו להתאכסן אצל אלמנה בצרפת, וכשחלה בנה ומת ביקש אליהו מפתח תחיית המתים, אמרו לו: ג' מפתחות לא נמסרו לשליח, של חיה ושל גשמים ושל תחיית המתים, יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב, והוצרך להחזיר מפתח גשמים, ובאו גשמים.

משל אליהו – לאדם שנעל השער ונאבד לו המפתח, כך אליהו נלקח ממנו מפתח גשמים ולא נפתח על ידו.

דף קי"ג ע"ב

אליהו היה רגיל לבא אל ר' יוסי, פעם דרש רבי יוסי בציפורי: אבא אליהו קפדן היה (שהקפיד על אחאב). לא בא אליו אליהו ג' ימים, וכשבא אמר לו: קפדן קרית לי. השיבו: הרי לפנינו שאתה קפדן, שלא באת אלי ג' ימים.

כל זמן שרשעים בעולם חרון אף בעולם – היינו גנבים.

רשע בא לעולם חרון בא לעולם – שנאמר 'בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה'. רשע אבד מן העולם טובה באה לעולם – שנאמר 'ובאבוד רשעים רינה'.

צדיק נפטר מן העולם רעה באה לעולם – 'כי מפני הרעה נאסף הצדיק'. צדיק בא לעולם טובה באה לעולם – שנאמר 'זה ינחמנו ממעשינו ומעיצבון ידינו'.

הדרן עלך כל ישראל יש להם חלק – וסליקא לה מסכת סנהדרין

*************