אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – בבא בתרא דף כ״ח – כ״ט – ל'
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – בבא בתרא דף כ״ח – כ״ט – ל'
סיכומי הדף היומי – בבא בתרא דף כ״ח – כ״ט – ל'

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא בתרא דף כ״ח – כ״ט

פרק שלישי – חזקת הבתים

דיני חזקה . חזקה שאין עמה טענה . מחאה שלא בפניו .

דף כ"ח – ע"א

משנה . המחזיק בקרקע שלשה שנים וערער עליו בעלים ראשונים והמחזיק אומר מכרת לי ואבד שטרי, אם אכל כל הראוי לצאת ממנה בג' שנים החזקה מועלת בשבילו במקום שטר.

בית בור שיח מערה שובך מרחץ בית הבד בית השלחין ועבדים וכל שעושה פירות תדיר חזקתם שלשה שנים מיום ליום.

שדה הבעל שאינה עושה פירות אלא פעם אחת בשנה חזקתה שלשה שנים ולא מיום ליום, לרבי ישמעאל: שלשה חדשים בסוף שנה ראשונה שנה אמצעית ושלשה חדשים ראשונים של שנה שלישית סך הכל י"ח חדשים, לרבי עקיבא: חודש בשנה ראשונה י"ב חודש בשנה שניה וחודש בשנה אחרונה סך הכל י"ד חדשים.

שדה אילן שהפירות נלקטים לפרקים לרבי ישמעאל כנס יין של גפנים מסק זית כינס תאנים הרי אלו שלשה שנים.

מקור שחזקה שלשה שנים, להולכי אושא שלומדים משור שיוצא מחזקת תם לאחר שלשה נגיחות ונעשה מועד גם שעדיין לא נגח פעם רביעית.

דף כ"ח – ע"ב

חזקה שאין עמה טענה, אינה חזקה גם להולכי אושא שחזקה שלשה שנים לומדים משור המועד, שלא נעשה של המחזיק בלי טענה וזה רק להעמידו ברשותו כשטוען שקנה (והוי אמינא בש"ס שנעשה של המחזיק מטעם מחילה, או שמדובר בטוען שקניתי מפלוני שאמר לי שקנה ממך).

מחאה שלא בפניו הוא מחאה, גם להולכי אושא אע"פ ששור אינו נעשה מועד רק כשמעידים בו בפני הבעלים הוא משום שנאמר 'והועד בבעליו' ועדות צריך להיות בפניו שידע לטעון ולהכחיש העדים, אבל מחאה אינו אלא כדי שיזהר בשטרו ולחברך יש חבר ויגיע לאוזניו.

אכל ג' תאנים ביום אחד, אינה חזקה גם לרבי מאיר שסובר קירב נגיחות ביום אחד נעשה שור המועד, שצריך שיהא דומה לשור המועד והם בשלש נגיחות נפרדות ובשעת נגיחה ראשונה אין עדיין נגיחה שניה, ואף אם אכל שלש פירות צלף במשך שלשה ימים אינה חזקה כיון שהפרי השני קיים בשעת אכילת פרי ראשון רק שאינו ניכר.

 ************

 

מחלוקות במקור חזקת ג' שנים . חזקה ברצופות .

דף כ"ט – ע"א

רבנן נחלקו על רבי ישמעאל במקור חזקת ג' שנים

לרב יוסף: שלומדים ממה שאמר ירמיה בשנת העשירית לצדקיהו 'שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום', כיון שילכו בגלות בשנת האחת עשרה ולא יהא להם ג' שני חזקה לכן הזהיר להחזיק בשטרם, והש"ס דוחה שדילמא משום עצה טובה הוא וכמו שנאמר 'ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים'.

לרבא: למסקנא, משום שעד ג' שנים שומר השטר, וצריך למחות כדי שיזהר בשטר ומהניא המחאה גם שלא בפניו שיש לחבירך עוד חברים ולחבר של החבר יש גם חברים.

מכאן ואילך פירוש רשב"ם

ג' שני חזקה הם ברצופות, ואם אינם רצופות יכול המרא קמא לומר שהטעם שלא מחיתי משום שראיתי שלא זרעת שנה אחת וגלית דעתך שאינה שלך, אבל אם המנהג באותו מקום  שיש שאינם זורעים שנה אחר שנה כדי שלא להכחיש הקרקע ושדה זו נמצאת בין אותם שדות אין טענה עליו במה שהוא לא זרע השדה משום שאינו יכול להושיב שומר רק בשביל שדה אחת, או משום ועל ידי שאינו זורע שנה אחת משביחה השדה לשנה הבאה.

חזקת הבתים רק בג' שנים רצופות יום ולילה, ולא מחייבים המחזיק להביא עדים שיעידו בפירוש על כל הימים והלילות אלא יעידו סתם שראו דר בו ג' שנים ומסתמא אם דר שם בימים דר בו גם בלילות.

בטוען המרא קמא למחזיק באתי בג' שני חזקה ולא מצאתיך בלילה, צריך להביא עדים שהיה שם גם בלילה ע"י השכנים, או השוכרים שמעידים ששכרו הבית מהמחזיק ודרו שם ג' שנים יום ולילה, ואם המרא קמא רוכל המחזיר בעיירות גם אם לא טען טוענים בשבילו וצריך המחזיק עדים שהחזיק בו יום ולילה ולא יצא אפילו לילה אחת. שוכרים ששכרו הבית שמעידים ששכרו ממחזיק ודרו שם ג' שנים יום ולילה, אינם נאמנים אלא אם דמי השכירות בידם ואם כבר שילמו שכירות למחזיק הרי הם נוגעים בעדות להעיד בשביל המחזיק שלא יתבע אותם מרא קמא לשלם.

דף כ"ט – ע"ב

חנויות שמוכרים לחם ויין אינו יכול המרא קמא לטעון כיון שלא היית שם בלילות גילית דעתך שאינה שלך, שאין דירתם אלא ביום והוי חזקה אע"ג שלא החזיק רצופות.

שניים שהחזיקו בעבד כל אחד בג' שנים מפוזרות אינה חזקה נגד המרא קמא, ואם כתבו שטר חלוקה שיעבוד שנה לזה ושנה לזה כיון שיש לשטר קול ולא מיחה על חלוקת השותפות הוא חזקה מג' שנים ראשונים שחזקתם מצטרפת לג' שנים ואינו יכול לטעון שלא מיחה משום שראה שמחזיקים בשנים מפוזרות.

אכל פירות כל השדה חוץ מבית רובע קנה כולה חוץ מאותו בית רובע, לרב הונא: אם אותו בית רובע אינו בר זריעה קנה אותה אגב שדה, לרב ביבי בר אביי: אינו קונה אותה אלא אם העמיד שם בהמות ושטח שם פירות.

***************

דף ל׳

דיני טענה וחזקה

דף ל' – ע"א

יש למחזיק עדים שדר בבית ג' שנים, וטוען המרא קמא דרת רק בחדר החיצון ואני דרתי בחדר הפנימי והייתי עובר ומשתמש עימך דרך הבית החיצון, לרב נחמן: על הלוקח להביא ראיה שדר בבית ג' שנים לבד בלי המרא קמא וכדין חזקת ג' שנים שצריך להביא עדים שהחזיק בה חזקה גמורה, שהרי חזקת ג' שנים הוא ראיה במקום השטר ואילו היה מוציא שטר למרא קמא שקנה ממנו הקרקע והמרא קמא היה מערער על שטר היה מוטל על הלוקח לקיים השטר, לרבא: על המרא קמא להביא עדים שדר בחדרים הפנימי כיון שהלוקח מוחזק ויושב בה והמוכר בא להוציא ממנו והמוציא מחבירו עליו הראיה.

המוכר קרקעות דבי בר סיסין, כוונתו שמוכר כל השדות שקנה מאותו אדם ושמו בר סיסין, ואם טען על אחת מהשדות שהגם שנקרא בר סיסין מכל מקום לא קנאה מבר סיסין אלא ירושה היא, לרב נחמן: על המוכר להביא ראיה כיון שנקרא דבי בר סיסין נראה הדברים שנקרא כך מפני שקנאה ממנו, לרבא: על הלוקח להביא ראיה כיון שהמוכר מוחזק והלוקח בא להוציא ממנו ועליו הראיה.

לוקח שמחזיק בקרקע ג' שנים וטוען המרא קמא שלא מיחה משום שלא ידע שהחזיק בקרקע מפני שהיה בארץ מרחקים במקום שאין השיירות מצויות נאמן, ואם המחזיק טוען שיש לו עדים שהיה מגיע כל שנה ל' יום נאמן המרא קמא לומר שהיה טרוד כל ל' יום למכור ולקנות בשוק.

דף ל' – ע"ב

מוחזק בקרקע והודה למרא קמא שהוא מרא קמא אך אומר שקנה ממי שקנה ממנו, אע"פ שיש לו שטר ממי שמכר לו ויש לו חזקת ג' שנים כיון שהודה שהיה של מרא קמא ואינו יודע שהוא מכר למי שמכרו לו הוא חזקה שאין עמה טענה, ואם החזיק ג' שנים וטוען מרא קמא מכרה למי שמכר לו נאמן במיגו שהיה יכול לומר שהוא עצמו קנה ממנו, וכן אם יש עדים שהחזיק בה המוכר לו יום אחד שטוענים ללוקח.

המחזיק בשדה וטוען שקנה מפלוני שקנה ממך ויש לו עדים שמרא קמא יעץ לו לקנות השדה ממי שמכר לו, יכול המרא קמא לטעון שהמוכר גזלן וזה שיעצתי לך כך הוא משום שיותר נוח לי להוציא השדה ממך שהראשון היה איש קשה, וגם לחכמים שחולקים על אדמון וסוברים שהמערער על שדה והוא חתום עליה בעדות שאינו יכול לומר השני נוח לי והראשון קשה הימנו היינו משום שעשה מעשה בחתימת השטר, אבל אם לא עשה מעשה אלא דיבור הדין עם המערער והמחזיק אין לו טענה.

מחזיק שטוען שקנה הקרקע ויש לו עדים שהמערער רצה לקנות ממנו השדה יכול עדיין לערער על השדה, שיש אדם שאינו רוצה להתקוטט גם על שלו ועשוי הוא להוציא מעות ליטול שלו.

ערר על שדה, וטען המחזיק שקנה מפלוני ואכל שני חזקה, והמערער מוציא שטר שהוא קנה השדה ממרא קמא לפני ד' שנים, נאמן המחזיק שנתכווין לומר שהחזיק שנים הרבה, ודווקא אם יש לו עדים שהחזיק ז' שנים אבל בלי עדים לא מהני גם אם טען שהחזיק ז' שנים שחזקה במקום שטר עומדת ויש שטר נגד חזקת ג' שנים אחרונים, ואין לך מחאה ממרא קמא גדולה מזו שכתב שטר מכירה על השדה לאחר.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס