אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יבמות כ"ט ל' – יום שלישי ד' ניסן תשפ"ב – יום רביעי ה' ניסן תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יבמות כ"ט ל' – יום שלישי ד' ניסן תשפ"ב – יום רביעי ה' ניסן תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – יבמות כ"ט ל' – יום שלישי ד' ניסן תשפ"ב – יום רביעי ה' ניסן תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שלישי ד' ניסן תשפ"ב

מסכת יבמות דף כ"ט

דף כ"ט – ע"א

משנה . שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד מופנה, מת אחד מבעלי האחיות ועשה בה המופנה מאמר, ואחר כך מת אחיו השני, לבית שמאי מאמר ככנוסה דמיא, וכי נפלה אחותה לא נאסרה עליו הראשונה משום אחות זקוקתו, ותצא השניה לשוק משום אחות אשתו. לבית הלל מאמר לא ככנוסה, ומוציא את הראשונה בגט וחליצה, ואת אחותה בחליצה, וזו היא שאמרו אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו.

מה שתנן בדברי בית הלל 'זו היא שאמרו…' היינו לאפוקי שני אחים הנשואים לשתי אחיות קטנות, ומת בעל אחת מהם, שסובר רבי יהושע שגם בכה"ג אמרינן אוי לו על אשתו ואוי לו על אשת אחיו, ונחלקו עליו רבן גמליאל ורבי אלעזר.

דף כ"ט – ע"ב

לבית שמאי שמאמר קונה, ללישנא קמא דר' אלעזר אינו קונה קנין גמור שמוציאה רק בגט אלא צריכה גם חליצה, ואינו אלא קנין לדחות הצרה שלא תאסור לזו שעשה בה מאמר משום אחות זקוקתו, ורבי אבין הוכיח כן ממתניתין בריש פרקין שתנן ארבעה אחים ושנים מהם נשואים שתי אחיות, ומתו, שחולצות ולא מתייבמות, ולא מהני אם אחד יעשה מאמר באחת מהם ויקנה אותה קנין גמור וכן יעשה אח השני בשניה, אלא על כרחך אין המאמר קנין גמור אלא דחיה להצרה, והגמרא דוחה הראיה שאפילו אם רק דוחה עדיין תקשה מתניתין שכל אחד יעשה מאמר וידחה אחותה, אלא בהכרח שאפילו אם קונה קנין גמור היינו רק ביבמה המותרת לו שיכול לייבמה ולא כשהם אסורות לו משום אחות זקוקתו.

לרב אשי כך אמר רבי אלעזר בדעת בית שמאי – אין מאמר דוחה אחות זקוקתו דחיה גמורה שאין אחותה צריכה חליצה, אלא אם תרצה להינשא לשוק צריכה חליצה, והגמרא הקשה ממה שקתני במתני' בדברי בית שמאי הלזו תצא משום אחות אשתו וע"כ שנדחית דחיה גמורה, והטעם שאי אפשר לעשות מאמר בההיא במתני' בראש הפרק משום שדווקא במתני' שבשעה שנפלה הראשונה ועשה בה מאמר היה יכול גם לייבמה מהני מאמר לדחות אחותה לגמרי, מה שאין כן בריש פרקין שנפלה השניה קודם שעשה מאמר בראשונה.

מאמר אינו עושה נשואין ליורשה, ולטמאה לה, ולהפר נדריה לבד בלי שותפות האב, וכן היא לא אוננת לו להיות אסורה בקדשים, ואינה צריכה להתעסק בו כשמת, קל וחומר מקידושין מדאורייתא שלא מהני לענין ירושה וטומאה והפרת נדריה.

עשה בה מאמר מסתפק רבה האם לבית שמאי צריך מסירה לחופה, שאם בא עליה בעל כרחה בלי חופה לא קני לה שכל העושה מאמר ביבמתו פרחה ממנו זיקת יבום וחלה עליה זיקת אירוסין. (ולאביי פשיטא שאינה צריכה חופה, שהרי אילו לא עשה בה מאמר כתיב 'יבמה יבא עליה' והיינו אפילו בעל כרחה, קל וחומר בעשה בה מאמר).

הפרת נדרים לשומרת יבם של יבם אחד – לרבי אליעזר ורבי יהושע יש זיקה והיבם מיפר, לרבי עקיבא אין זיקה ואינו מיפר.

שומרת יבם לשני יבמים – לרבי יהושע אין זיקה לשניהם, שלא יודעים לאיזה מהם רמיא, ואפילו שניהם כאחד אין הפרתם הפרה שקלישא זיקתם. לרבי אליעזר – אם עשה בה אחד מאמר הוא מיפר בשותפות עם האב, ואפילו לרב אלעזר אליבא בית שמאי שאין מאמר קונה אלא לדחות הצרה היינו שלא מהני גט בלי חליצה, אבל להפרת נדרים מהני, ולאיבעית אימא היינו אם עמדה בדין עם אחד מהיבמים ופסקו עליו מזונות הוא לבדו מיפר לה – שנודרת על דעתו.

***************

יום רביעי ה' ניסן תשפ"ב

מסכת יבמות דף ל'

דף ל' – ע"א

שלשה אחים, שנים מהם נשואים שתי אחיות, ואחד נשוי נכרית:

משנה . מת אחד מבעלי אחיות, וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומת – הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת – נכרית חולצת ולא מתייבמת. אך אם גם מאמר לא עשה – לתנא דמתניתין אליבא דרב נחמן מייבם את הנכרית, שסובר אין זיקה אפילו כשיש רק אח אחד, ולרב אשי (סוף העמוד) גם בלי עשה בה מאמר חולצת, שיש זיקה, ומה שכתוב שעשה בה מאמר חולצת קמ"ל שלא כבית שמאי שמאמר קונה קנין גמור ואין הנכרית צריכה חליצה.

משנה . מת הנשוי נכרית, וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו, ומת – הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה. עשה בה מאמר ומת – נכרית חולצת ולא מתייבמת.ומשנה יתירה היא שקל וחומר היא ממשנה הקודמת שהנכרית עיקר נשואה ונעשית צרת ערוה במאמר, אלא שמשנתנו שנה התנא תחילה, שסבר שבאופן הראשון באמת מותרת, ואח"כ שנה שגם בזה אסורה, וכיון שחביבה לו משום חידושה הקדימה, אך המשנה השניה לא זזה ממקומה.

משנה . מת אחד מבעלי האחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו, ומתה אשתו של שני, ואחר כך מת נשוי נכרית, הרי אלו אסורות עליו, הואיל ונאסרה עליו אחות אשתו שעה אחת בנפילה ראשונה אסורה עליו עולמית.

כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה 'יבמה יבא עליה', אף על גב שחזרה והותרה לו, כגון שהיתה יבמתו אחות אשתו ומתה אשתו – הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה, ואפילו אם היתה ראויה בנפילה הראשונה, כגון שמתה אשתו אחר מיתת אחיו קודם שכנסה אחיו השני, ואפילו לא נדחה מבית זה לגמרי בשעת נפילה, כגון שהיה עוד אח נשוי נכרית וזקוקה ליבם, ולא אומרים מיגו שחזיא לנשוי נכרית עדיין זיקתה עליה גם להתירה לאח השני לאחר שתמות אשתו.

דף ל' – ע"ב

משנה . שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית, גירש אחד מבעלי האחיות את אשתו, ומת נשוי נכרית, וכנס המגרש אשתו ומת – זו היא שאמרו וכולם שמתו או נתגרשו צרותיהם מותרות, שלא הייתה צרת ערוה מעולם, 'זו היא' למעוטי – לרב אשי מת נשוי נכרית ואחר כך גירש, שאסורה צרתה משום שיש זיקה והרי זו צרת אחות אשתו בזיקה. ולרב נחמן התנא סובר שאין זיקה ומותרת גם בזה, ו'זו היא' למעוטי מת נשוי נכרית, וכנסה אחד מבעלי אחיות, ואחר כך גירש אשתו הראשונה, ומת, ונפלה הנכרית לפני האח השלישי, שאינה מתייבמת אף שבשעת נפילה כבר אינה אחות אשתו, משום שסובר נישואין הראשונים מפילים לייבום, ומשנעשית צרת ערווה שעה אחת אסורה עולמית. ולרבא הסובר שמיתה מפלת ליבום ולכן כשכנס הנכרית ואחר כך גירש האחות ומת מתייבמת לאח השלישי, 'זו היא' למעוטי מת הנשוי נכרית ולא כנסה אחיו הנשוי אחת מהאחיות וגם לא גירש אשתו, ומת, שניהם אסורות לשלישי, אשתו של שני – משום אחות אשה, ושל ראשון – משום צרת אחות אשה בזיקה, וסובר כרב אשי שהתנא סובר יש זיקה.

משנה . ט"ו עריות שהיו בהם ספק קידושין או ספק גירושין – צרותיהם ספק צרת ערוה, וחולצות ולא מתייבמות. ספק קידושין – זרק לה קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה. ספק גירושין – כתב הגט בכתב ידו ואין עליו עדים, יש בו עדים ואין בו זמן, יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד (שפסולים מדרבנן).

זרק לערווה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה – לרבה צרתה פטורה מיבום וחליצה, שהיא בחזקת צרת ערוה המותרת לשוק, ואל תאסרנה מספק, ואין צריך חליצה לחומרא – שיש לחשוש שאם תחלוץ תתייבם (ולהלן דף ל"א: תובא דעת החולקים). ובזורק לערווה ספק קידושין הגם שהצרה בחזקת היתר ליבם מחייבים לחלוץ ולא להתייבם לחומרא, ואין חשש שתצא קולא שאם יקדש את אחותה או שיקדשה אחר בחיי בעלה לא יצריכו גט – כיון שצרתה חייבת בחליצה לא יטעו לומר שהיה לו בערווה קידושין גמורים, וגם אין לחשוש שאם חולצת הרי היא מתייבמת – שהרי באמת מעיקר הדין מותרת ביבום.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס