אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום ראשון י"ב חשון תשע"ט –
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום ראשון י"ב חשון תשע"ט –
סיכומי הדף היומי – יום ראשון י"ב חשון תשע"ט –

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון י"ב חשון תשע"ט

מסכת מנחות דף ע"ב

דף ע"ב ע"א 

קוצרין מפני הנטיעות ומפני בית האבל ומפני בית המדרש – שנאמר 'קצירכם' ולא קציר מצוה. ולא יעשה כריכות אבל מניחן צבתים, שכל מה שאפשר למעט בטירחא, ימעט.

נאמר בעומר שני פעמים 'תקריב' לרבות: א. אע"פ שמצות העומר להביא מן הקמה, לא מצא מן הקמה יביא מן העומרין, שלמדים 'תקריב' כל שהוא. ב. אע"פ שמצוה להביא מן הלח, אם לא מצא מן הלח יביא מן היבש. ג. אע"פ שמצותו לקצור בלילה, אם נקצר ביום כשר. ד. תקריב ואפילו בשבת. ה. לא מצא מן הקרוב מביא מן הרחוק, שלמדים 'תקריב' מכל מקום. ו. תקריב ואפילו בטומאה.

נקצר ביום – לרבי כשר, ולרבי אלעזר ברבי שמעון, כל העומר שנקצר שלא כמצותו, פסול.

היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת – לרבי אם יש אחרת אפילו במחובר, אומר לו הבא אחרת תחתיה, וקוצרים אותה ביום, כדי שלא יבואו להתיר מנחה טמאה גם ביחיד. ואם אין אחרת, אומר לו הוי פקח ושתוק. ולרבי אלעזר בר"ש בכל אופן אומר לו הוי פקח ושתוק, שאין יכול לקצור אחרת ביום, שכל העומר שנקצר שלא כמצותו פסול.

ר"א בר"ש שפוסל עומר שנקצר שלא כמצותו בשיטת רבי עקיבא רבי עקיבא רבו של אביו אמרה – שסובר שכל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה שבת, וסובר כרבי ישמעאל שקצירת העומר מצוה ודוחה את השבת, ואילו היה כשר גם שלא כמצותו לא היה דוחה שבת, שאפשר לקצור מערב שבת. ולרבי – למסקנת הגמרא – קצירת העומר אינו דוחה את השבת.

דף ע"ב ע"ב 

חביבה מצוה בשעתה – שהרי הקטר חלבים ואברים כשרים כל הלילה, ולא היה ממתין להן בשבת עד שתחשך, שהרי אפילו שחיטתה דוחה את השבת.

כל מקום ששנינו שקצירת העומר דוחה שבת – אינה כרבי, שלדבריו רק ההקרבה דוחה שבת ולא הקצירה.

תמיד ופסח דוחים שבת וטומאה – שנאמר 'במועדו' – ואפילו בשבת, ואפילו בטומאה. וכן שאר קרבנות צבור, שנאמר 'אלה תעשו לה' במועדיכם'. וכן עומר והקרב עמו ושתי הלחם והקרב עמהן, שנאמר 'וידבר משה את מועדי ה", הכתוב קבע מועד לכולן. ולא נתרבה עומר אלא להקרבה, אבל קצירה אינה דוחה שבת לשיטת רבי. וכן שתי הלחם נתרבו לאפיה ולא לטחינה והרקדה, כיון שאפשר מאתמול, אבל אם היה אופה מאתמול היה נפסל בלינה, שהתנור מקדש.

כבשי עצרת אין מקדשין את הלחם אלא בשחיטה – כיצד שחטן לשמן וזרק דמן לשמן, קדש הלחם. שחטן שלא לשמן וזרק דמן שלא לשמן, לא קדש הלחם. שחטן לשמן וזרק דמן שלא לשמן, לרבי הלחם קדוש ואינו קדוש, ולר"א בר"ש לעולם אינו קדוש עד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן. ופירשו בגמרא שלרבי הלחם קדוש בכל אופן ע"י התנור, ומה שאמרו שאינו קדוש היינו שלא הוקבעו החלות לאותן כבשים.

הדרן עלך רבי ישמעאל

פרק שביעי – ואלו מנחות

ואלו מנחות נקמצות ושיריהם לכהנים: מנחת הסלת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת עובדי כוכבים, מנחת נשים, מנחת העומר, מנחת חוטא, מנחת קנאות. בחמש מנחות כתוב בפירוש שנקמצות ושייריהם לכהנים, ושאר מנחות למדים מ'זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן וגו' והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו', תורה אחת לכל המנחות הנקמצות ששיריהם לכהנים. ואותם שבאות שעורים, כגון מנחת העומר ומנחת קנאות, לחכמים כיון שנקמצות שייריהם לכהנים. ולר"ש שיש מנחה שנקמצת ואין שיריה לכהנים, למדים מ'וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה', אם אינו ענין לבלולה של חיטין, תנהו ענין לבלולה של שעורין (מנחת העומר), ואם אינו ענין לחרבה של חיטין תנהו ענין לחרבה של שעורין (מנחת קנאות).

מנחת חוטא של כהנים – לר"ש נקמצת, וקומץ קרב לעצמו ושירים לעצמן.

החלות והרקיקין ששנינו במשנתינו באין עשר עשר חלות – ולהוציא משיטת רבי שמעון שבאין מחצה חלות ומחצה רקיקין.

*************

יום שני י"ג חשון תשע"ט

מסכת מנחות דף ע"ג

דף ע"ג ע"א 

אין הכהנים חולקים מנחות כנגד זבחים – שנאמר 'וכל המנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו'. וכן לא יחלקו מנחות כנגד עופות אע"פ שהמנחות קמו תחת העופות בדלות, שנאמר 'וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה', וכן לא יחלקו עופות כנגד זבחים, אע"פ ששניהם מיני דמים, שנאמר 'ועל מחבת לכל בני אהרן תהיה'. וכן לא יחלקו מנחות כנגד מנחות, אע"פ שמעשי שתיהם ביד, שנאמר 'וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן תהיה'. וכן לא יחלקו מחבת כנגד מחבת או מרחשת כנגד מרחשת, אע"פ שמעשיהם שוים, שנאמר 'וחרבה לכל בני אהרן תהיה'. וגם בקדשים קלים לא יחלקו, שנאמר 'איש כאחיו ואם על תודה'.

בעל מום חולק בקדשים, אבל הקטן אינו חולק – שנאמר 'איש' ואפילו בעל מום, 'איש' ולא קטן.

'כל קרבנם' – בא לרבות על לוג שמן של מצורע שניתן לכהנים, ואע"פ שנאמר 'מן האש' ואין מן הלוג לאשים. 'לכל מנחתם' – בא לרבות על מנחת העומר ומנחת קנאות, ואע"פ שנאמר 'ואכלו אותם אשר כופר בהם', ומנחת העומר באה להתיר, ומנחת קנאות לברר עון. 'לכל חטאתם' – בא לרבות על חטאת העוף, ואין אומרים נבילה היא. 'לכל אשמם' – לרבות אשם נזיר שניתן לכהן כאשם מצורע ואין אומרים להכשיר הוא בא. 'אשר ישיבו' – זה גזל הגר. 'לך היא ולבניך' – שלך היא ולבניך אפילו לקדש בו את האשה.

דף ע"ג ע"ב 

שלמי העובדי כוכבים – לרב הונא עולות הן. מסברא, שלבו של עובד כוכבים לשמים, ומן המקרא, שנאמר 'אשר יקריבו לה' לעולה', כל שהן מקריבים יהא עולה.

וכבר נחלקו תנאים בדבר, שלרבי יוסי הגלילי מביאים שלמים ושאר קרבנות – ולדבריו שנינו במשנתינו שמנחת עובד כוכבים נקמצת ושייריה נאכלין לכהנים. שדורש 'איש איש' לרבות את העובדי כוכבים שנודרין נדרים ונדבות כישראל. 'אשר יקריבו לה' לעולה', אין לי אלא עולה, שלמים מנין תלמוד לומר נדריהם, תודה מנין תלמוד לומר נדבותם, מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים ת"ל נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם. ולרבי עקיבא אין מביאים אלא עולה, שנאמר 'אשר יקריבו לה' לעולה'.

עובד כוכבים שהתנדב להביא שלמים על מנת שיתכפר בהן ישראל – כגון שהיה ישראל מחוייב שלמים ונתנן עובד כוכבים להוציא ידי חובתו, זכה ישראל בבשר ואוכלו. וכן אם נתנן על מנת שיתכפר בהן כהן, כהן אוכלן.

גוי אינו מביא קרבן נזירות – ולמדו רבי יוסי הגלילי ממה שנאמר 'עולה' פרט לנזירות. וגם הנזירות עצמה לא חלה עליהם, שנאמר 'דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר', בני ישראל ולא עובדי כוכבים.

עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים ושילח עמה נסכיה – קריבין משלו. ואם לאו, קריבין משל ציבור. ואפילו לרבי עקיבא שהגוי אינו מקריב אלא עולה מקריב עמה נסכים, שעולה וכל חברתה.

ממה שנאמר בנסכים 'אזרח' למדנו – שאזרח מביא נסכים ולא גוי. יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים, ת"ל ככה. י"א רבי יוסי הגלילי היא, ומודה רבי יוסי שאינו מביא יין, וי"א שרבי עקיבא היא ומודה בנסכים הבאים עם העולה שהוא מביא שעולה וכל חברתה.

*************

אתר מסורת גמרא הדף היומי יהדות לימוד יומי מסורת תלמוד תלמוד בבלי
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס