אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – נזיר ל"ז ל"ח – יום רביעי ח׳ אדר תשפ"ג – יום חמישי ט׳ אדר תשפ"ג
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – נזיר ל"ז ל"ח – יום רביעי ח׳ אדר תשפ"ג – יום חמישי ט׳ אדר תשפ"ג
סיכומי הדף היומי – נזיר ל"ז ל"ח – יום רביעי ח׳ אדר תשפ"ג – יום חמישי ט׳ אדר תשפ"ג

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי ח׳ אדר תשפ"ג

מסכת נזיר דף ל״ז

דף ל"ז – ע"א

'משרת ענבים' הכתוב באיסור נזיר – לחכמים: לאסור טעם כעיקר, שאם שרה ענבים במים ויש בהם טעם יין חייב הנזיר על שתייתם. ומנזיר לומדים לשאר איסורים (מה נזיר שאינו איסור עולם, ואינו אסור בהנאה, ויש היתר לאיסורו, קל וחומר לכלאי הכרם שאיסורם איסור עולם, ואסורים בהנאה, ואין היתר לאיסורם, וכן קל וחומר לערלה שאף שיש היתר לאיסורו, מ"מ חמור מנזיר שאיסורו איסור עולם ואסור בהנאה). לרבי עקיבא 'משרת' מלמד שהיתר מצטרף לאיסור בנזיר. ודברי זעירי (לעיל דף ל"ו.) שבנזיר היתר מצטרף לאיסור היינו כרבי עקיבא.

דף ל"ז – ע"ב

רבי עקיבא הלומד 'משרת' להיתר מצטרף לאיסור – למד טעם כעיקר מגיעולי עכו"ם, שנאמר 'כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש' אע"פ שאין בכלים אלא טעם, והיינו בקדירה בת יומה, שאינה נותנת טעם לפגם, אבל מאיסור בשר וחלב שאיסורו משום טעם אין ללמוד לשאר איסורים – שחידוש הוא, שאם שרום יחד יום שלם אין נאסרים, כל זמן שלא נתבשלו יחד. וחכמים סוברים שגם מגיעולי עכו"ם אין ללמוד, שחידוש הוא שהטעם שבקדירה אוסר אף שהוא נותן טעם לפגם, שאפילו בקדירה בת יומה נפגם הטעם קצת, ולכן הוצרכו ללמוד טעם כעיקר מ'משרת', ואינו מיותר ללמד שבנזיר היתר מצטרף לאיסור.

לרבי עקיבא אין לומדים מנזיר לכל דיני התורה שהיתר מצטרף לאיסור – שיש שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים, שגם בחטאת נאמר 'כל אשר יגע בבשרה יקדש', שאם נבלע מבשר חטאת בבשר שלמים יקדש להיות כמותה, שאם פסולה בפיגול ונותר – גם השלמים נפסלו, ואם כשרה – יאכלו כחומרת חטאת, לזכרי כהונה ולפנים מן הקלעים ליום ולילה. והיינו אף שנבלע חצי זית של שומן החטאת בתוך חצי זית של שלמים [שאם נבלע כזית שלם, הרי אסור משום טעם כעיקר הנלמד מגיעולי עכו"ם]. ואמנם אין ללמוד נזיר מחטאת שאין לומדים חולין מקדשים, אך היה די לכתוב בנזיר והיינו לומדים לכל איסורי התורה, וכיון שכתבה זאת התורה גם בחטאת בהכרח שרק בנזיר וחטאת היתר מצטרף לאיסור.

'מכל אשר יעשה מגפן היין' – מלמד על איסורי נזיר שמצטרפים זה עם זה. ואף לרבי עקיבא שאפילו היתר מצטרף לאיסור נצרך לימוד זה – שהיתר מצטרף דווקא כשאכלו יחד עם האיסור, אבל איסורי נזיר מצטרפים גם בזה אחר זה תוך כדי אכילת פרס. ולרבי שמעון שלוקה אפילו על כל שהוא, ושיעור כזית נאמר רק לקרבן (שאינו שייך בנזיר) – הפסוק נדרש שאינו נזיר עד שיזיר עצמו לכל דיני נזירות.

***************

יום חמישי ט׳ אדר תשפ"ג

מסכת נזיר דף ל״ח

דף ל"ח – ע"א

לר' אבהו א"ר אלעזר כל רביעיות שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור, חוץ מנזיר, שנאמר 'משרת', וכיון ש'משרת' משמע יין, דווקא ביין נאמרה הלכה זו, אבל באוכלים – כגון בענבים וחרצנים וזגים, אין היתר מצטרף לאיסור. לרבי יוחנן מ'משרת' לומדים גם לאיסורי אכילה שבנזיר, שהיתר מצטרף לאיסור.

בעשרה מקומות נתנה התורה שיעור רביעית, ה' אדומים: – יין לנזיר [למשנה ראשונה, אבל להלכה די בכזית], יין לד' כוסות, שתה רביעית יין אל יורה, שתה רביעית יין ונכנס לבית המקדש חייב מיתה, רביעית דם של מת מטמאה באהל, ואף רביעית משני מתים, שנאמר 'ועל כל נפשות מת לא יבא'. ה' לבנים: רביעית שמן לחלת תודה, ולחלת נזיר, מים לשחוט עליהם צפור מצורע, רביעית משקים טמאים פוסלים את הגוף בשתייתם, שיעור הוצאת משקים ושופכים בשבת. ומצינו עוד לבנים שנחלקו אם שיעורם ברביעית: נטילת ידים – לחכמים רביעית אחת אפילו לשני בני אדם [די בה גם לשני, הואיל ולראשון היה בה כדי שיעור נטילה], ורבי יוסי חולק. מים שנותנים מן הכיור לתוך כלי גרוע של חרס להשקות את הסוטה – לת"ק שיעורו בחצי לוג, ולרבי יהודה ברביעית. מים שצריך ליתן בעביט של מי רגלים כדי שיוכל להתפלל שם – לת"ק כל שהוא, לרבי זכאי רביעית. מי מקוה להטביל בו מחטים וצינוריות – מעיקר הדין די ברביעית, אך חכמים הצריכו מ' סאה [אמנם במעיין די ברביעית].

דף ל"ח – ע"ב

שיעור אכילת ענבים לנזיר היינו בכזית, ושיעור שתיית יין: למשנה ראשונה ברביעית, ולרבי עקיבא בכזית. [ויש מפרשים שלמשנה ראשונה בין אכילה ובין שתיה שיעורה ברביעית].

'וענבים לחים ויבשים לא יאכל' – שאם התרו בו 'אל תאכל ענבים', ואכל ענבים לחים וגם יבשים לוקה שתים אף שהוא מין וטעם אחד. ולומדים מזה לכל איסורים שבתורה, שכשיש שני שמות אע"פ שהוא מין וטעם אחד חייב שתיים, וכגון ענבים ויין חדש בתוך שלש ימים מסחיטתו שהם טעם אחד, חייב שתים כיון שהם שני שמות – 'יין ושכר יזיר' 'וענבים לחים ויבשים לא יאכל'.

'כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל' – אכל חרצן או זג לוקה על לאו 'מחרצנים ועד זג לא יאכל'. לאביי לוקה שתים – גם על 'מכל אשר יעשה מגפן היין'. לרבא – 'מכל אשר יעשה' כולל כל היוצא מן הגפן, ואין לוקים על לאו שבכללות.

נזיר שהיה שותה יין כל היום בהתראה אחת – לוקה אחת. התרו בו כל פעם ופעם ששתה – חייב על כל אחת ואחת. אכל כזית ענבים לחים, יבשים, חרצנים, זגים, וסחט אשכול של ענבים ושתה – לוקה משום כל אחת, וגם משום 'לא יחל דברו'.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס