אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – נזיר נ"ו נ"ז נ"ח נ"ט – יום שני כ״ז אדר תשפ"ג – יום שלישי כ״ח אדר תשפ"ג – יום רביעי כ״ט אדר תשפ"ג – יום חמישי א' ניסן תשפ"ג
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – נזיר נ"ו נ"ז נ"ח נ"ט – יום שני כ״ז אדר תשפ"ג – יום שלישי כ״ח אדר תשפ"ג – יום רביעי כ״ט אדר תשפ"ג – יום חמישי א' ניסן תשפ"ג
סיכומי הדף היומי – נזיר נ"ו נ"ז נ"ח נ"ט  – יום שני כ״ז אדר תשפ"ג – יום שלישי כ״ח אדר תשפ"ג – יום רביעי כ״ט אדר תשפ"ג – יום חמישי א' ניסן תשפ"ג

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת נזיר דף נ״ו – נ״ט

דף נ"ו – ע"א

נזיר שביום ראשון לנזירותו ספק נטמא טומאת מת וספק מצורע מוחלט: אינו מגלח אחר שבעה ימים לצרעת – שמא נזיר טהור הוא ואסור לגלח במשך ימי נזירות, ולכן ממתין לגלח עד שלושים יום [ומביא שני ציפורי מצורע, וחטאת עוף משום ספק נזיר טמא, ועולת בהמה משום ספק נזיר טהור], ועדיין אסור בקדשים שמא מצורע מוחלט הוא והרי הוא מחוסר כיפורים, וצריך תגלחת שניה לאחר שבעה ימים שהביא ציפוריו, וזה אינו יכול לגלח בסוף שבעה לתגלחת ראשונה שמא אינו מצורע אלא היה נזיר טמא שימיו הראשונים נופלים, וצריך להמתין עוד שלושים יום עד תגלחת שניה כדי למנות ימי נזירות טהרה, ומגלח ביום הששים, ומביא עולת בהמה משום ספק נזיר טהור, ולמחרת מביא קרבנות מצורע כדי להתיר לאכול בקדשים [ומפקיר נכסיו כדי להביא חטאת העוף כדין מצורע עני, שאילו חטאת בהמה אינה באה על הספק], ועדיין אסור לשתות יין ולטמאות ולמתים שמא מצורע מוחלט הוא, ושתי התגלחת היו לצרעת, ואין עולים לתגלחת נזיר, וטעון עוד שתי תגלחות, אחת של נזיר טמא מספק לסוף תשעים יום, ואחת לסוף מאה ועשרים יום לנזירות טהרה, ואז מותר ביין ולטמאות למתים. ובנזירות בת שנה אוכל בקדשים רק לאחר שתי שנים, ושותה יין ומטמא למתים רק לאחר ארבע שנים.

ברייתא: כשם שמצינו בנזיר טהור שנטמא אין ימי טומאתו עולים למניין נזירותו, אף מצורע מוחלט אין ימי חלוטו עולים לו, כיון שדומים במה שהם נטהרים מגלחים ומביאים קרבן, ואע"פ שאינם דומים לגמרי – שימי טומאה מבטלים הימים הקודמים מה שא"כ ימי חלוטו אינם מבטלים הימים הקודמים [שדרשו לעיל שרק טומאה סותרת ולא גילוח ויין, וכמו כן – ולא צרעת], לומדים מטמא שקיבל עליו נזירות, שאף ששערו עומד להתגלח בסיום הנזירות, אף על פי כן אין ימי טומאתו עולים לו למניין, קל וחומר לימי חלוטו שאין שערו עומד להתגלח בסיום הנזירות – שהרי מגלח לצרעת ביום טהרתו, שאין ימיו עולים לו מן המניין.

דף נ"ו – ע"ב

ימי ספרו של מצורע בין תגלחת ראשונה לשנייה אינם עולים לנזירות – שכשם שימי חלוטו שטעון אחריהם גילוח וקרבן אין עולים, כך גם ימי ספרו שטעון אחריהם תגלחת וקרבן.

ימי הסגר מצורע, וכן ימי טומאת זב וזבה עולים לו לנזירות – שאין לדמותם לימי חלוטו (אף שבימי הסגרו מטמא משכב ומושב כמו בימי חלוטו), שהרי אין טעון אחריהם תגלחת וקרבן.

מסקנת הגמרא שימי ספרו אין עולים לנזירות, כמוכח בשתי הברייתות הנ"ל, ושלא כרב חסדא (לעיל דף נ"ה) הסובר שרק בנזירות מועטת אין עולים, משום שצריך גידול שער שלושים יום.

משנה . רבי אליעזר שמע מרבי יהושע בר ממל ששמע מרבי יהושע (בן חנניה) שכל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבים עליה על ביאת מקדש, וכל טומאה שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבים על ביאת מקדש, ורבי מאיר חלק, משום שמצינו שחייבים על ביאת מקדש גם בטומאת שרץ, וק"ו לטומאת מת שאין נזיר מגלח עליה.

כל מאמר הנאמר איש מפי איש – אין צריך להזכיר האמצעים, ולכן לא הזכיר רבי אליעזר במשנה את רבי יהושע בן ממל.

***********

דף נ"ז – ע"א

משנה . רבי עקיבא רצה לדון שנזיר יגלח על מגע ומשא רביעית דם של מת, קל וחומר מנוגע בעצם כשעורה שמגלח אף שאין מטמאה באהל, כל שכן רביעית דם שמטמאה באהל. ואמר לו רבי אליעזר שמה שמגלח על עצם כשעורה הוא מהלכה למשה מסיני, ואין דנים קל וחומר מהלכה.

הדרן עלך פרק כהן גדול

פרק שמיני – שני נזירים

משנה . שני נזירים שאמר להם אחד: ראיתי שאחד מכם נטמא ואיני יודע מי [והם שותקים, שאם מכחישים אותו נאמנים] – לאחר שמשלימים ימי נזירותם, מגלחים ומביאים בשותפות קרבן טומאה – שיקרב לשם זה הטהור, וקרבן טהרה – שיקרב לשם זה שנטמא. וחוזרים למנות שלושים יום, ומביאים בשותפות קרבן טהרה, ומתנים שמי שהיה טמא קרבן טומאה היה שלו ומביא כעת קרבן טהרתו.

מה ששנינו באומר לשני נזירים ראיתי אחד מכם שנטמא – היינו שאומר שעמד מרחוק וראה שנזרק טומאה ביניהם, שאז הוא ספק טומאה ברשות היחיד, שספיקו טמא כנלמד מסוטה [ואף ששם דינה כוודאי טומאה היינו משום שאפשר שנטמאת, אך כאן אי אפשר לטמאות שניהם בוודאי, שהרי ודאי שאחד מהם טהור]. שאילו עמד שם וראה שאחד מהם נטמא, הרי הם ג' והרי זה ספק טומאה ברשות הרבים שספיקו טהור, שמעמידים כל אחד על חזקת טהרה.

דף נ"ז – ע"ב

מה ששנינו שנזיר שספק אם נטמא מגלח, לסובר שהקפת כל הראש שמה הקפה, היינו דווקא באשה שאינה אסורה בהקפה, אבל לאיש אסור לגלח מספק. וכן יש להעמיד לכל השיטות את המשנה להלן (דף נט:) שספק מצורע מגלח ומשחית זקנו.

גדול המקיף את הקטן – לרב הונא: חייב, ש'לא תקיפו' היא אזהרה אף על פאות קטן [אך מותר להקיף עכו"ם, ש'ראשכם' עולה על ישראל, וצ"ע אם מותר לאיש להקיף אשה]. לרב אדא בר אהבה: מותר, ש'לא תקיפו' – אחד המקיף ואחד הניקף משמע, והוקש מקיף לניקף, כל שניקף חייב גם המקיפו חייב, אך קטן שאינו בר חיוב אין איסור להקיפו.

אשה להקיף את הקטן – גם לרב הונא מותרת, שנאמר 'לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחית פאת זקנך' – רק המוזהר בהשחתת זקן מוזהר על הקפת הראש, אך נשים שאינם בכלל השחתה אינם בכלל הקפה. [ואשה להקיף את הגדול – לרב הונא מותרת, שאינה מוזהרת בהקפה כנ"ל. לרב אדא חייבת, שכל שהניקף חייב גם המקיף חייב].

**************

דף נ"ח – ע"א

נאמר במצורע 'והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו…' – 'ראשו' מיותר – לברייתא א' : להתיר למצורע איסור 'לא תקיפו פאת ראשכם' (ועיין להלן בסוף הדף מסקנת הסוגיא). לברייתא ב' : להתיר לנזיר מצורע המוזהר בלאו ('תער לא יעבור על ראשו'), ובעשה ('גדל פרע').

אין לומר ששתי הברייתות סוברות שהקפת כל הראש אינה הקפה, ולברייתא הראשונה לומדים שאף שאפשר לקיים תגלחת מצורע בלי לעבור על איסור הקפת הראש, כגון שיגלח כל הראש, אעפ"כ מותר להקיף הפאות ואח"כ כל הראש, שעשה דוחה לא תעשה – שכשאפשר לקיים שניהם אין עשה דוחה ל"ת.

התנא הלומד מ'ראשו' שעשה דוחה ל"ת ועשה שבנזיר, הוא משום שלומד שעשה דוחה ל"ת מסמיכות 'לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו' ל'גדילים תעשה לך', שעשה של ציצית דוחה לאו של שעטנז. והתנא השני לומד מהסמיכות שצמר ופשתים פוטרים בין במין הכנף בין שלא במינם, אבל שאר מינים פוטרים רק במינם, כאמור 'ונתנו על ציצית הכנף' – מין כנף, וממילא הוצרך ללמוד מ'ראשו' שעשה דוחה ל"ת, ולומד שעשה דוחה ל"ת ועשהמיתור 'זקנו' במצורע, שאף כהן המוזהר בעשה ול"ת על השחתת הזקן מצווה במצות תגלחת מצורע.

דף נ"ח – ע"ב

התנא הלומד שעשה דוחה ל"ת ועשה של נזיר מ'ראשו' סובר שאי אפשר ללמוד מיתור 'זקנו' שתגלחת מצורע דוחה עשה ול"ת של השחתת זקן – שאין ללמוד נזיר שאיסורו שוה בכל מכהן שאין איסורו שוה בכל, אלא 'זקנו' בא ללמדנו שתגלחת מצורע היינו בתער, כיון שהוצרך פסוק להתיר מצורע בהשחתת זקן שאיסורו רק בתער.

התנא הלומד שעשה דוחה ל"ת מ'ראשו', ועשה דוחה ל"ת ועשה מ'זקנו' נצרך לשני הדרשות, ואין יכול ללמוד מ'זקנו' שדוחה גילוח מצורע בין איסור השחתת זקנו של ישראל שאינו אלא בלאו (אך שווה בכל), ובין זקנו של כהן שהוא בלאו ועשה (שאין שווה בכל), משום שאין ללמוד מכך שדוחה לאו ועשה בכהן שידחה גם לאו ועשה בנזיר, שאיסורי כהן קלים שאין שוים בכל [ולכן הוצרך 'ראשו' ללמד שדוחה לאו של הקפה (ואין ללמוד מ'גדילים' כנ"ל), וגם שדוחה לאו ועשה של נזיר, שמקרא מלא דיבר הכתוב, בין בנזיר ובין באינו נזיר], ואילו נכתב רק 'ראשו' שדוחה לאו ועשה של נזיר, לא היינו לומדים שדוחה לאו ועשה של כהן, שנזיר יש לו קולא שישנו בשאלה, ולכן הוצרך 'זקנו' .

אין ללמוד מנזיר וכהן לשאר מקומות שעשה דוחה לא תעשה ועשה – שדווקא בכהן דוחה שהוא לאו שאינו שוה בכל, ודווקא בנזיר שישנו בשאלה. [ואין ללמוד במה הצד משניהם, שיש לפרוך: מה לעשה מצורע שיש בו שלום בית].

***************

דף נ"ט – ע"א

'לא יהיה כלי גבר על אשה, ולא ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת ה' אלוקים כל עושה אלה' – לת"ק: שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים, ולא תלבש אשה שמלת איש ותשב בין האנשים. לרבי אליעזר בן יעקב: שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה, ושלא יתקן איש בתקוני אשה – שלא יעביר שער בית השחי וערוה.

לת"ק ש'לא ילבש' אינו בגבר המתקן תיקוני אשה – לרב מותר להעביר שיער בית השחי וערוה במספריים, לרבי יוחנן אסור מדרבנן. [ונחלקו הראשונים בשיער שאר הגוף].

גילוח נזיר בתער שער בית השחי וערוה – לרב נחמן מותר, ואין הלכה כמותו.

אין היתר לגלח שער בית השחי וערוה משום שגדל ומצער – שיש לו גבול, וכשצומח יותר מדאי הוא נושר, ואסור גם לחוך כדי להשיר, ויש מתירים לחוך בבגדו. ולחוך כנגדם בבגדו בשעת התפלה – יש אוסרים, ולהלכה מותר.

דף נ"ט – ע"ב

משנה . שני נזירים שנפלה טומאה ביניהם ונטמא אחד מהם ואין ידוע מי, ואח"כ מת אחד מהם:

לרבי יהושע – יבקש מאחד מהשוק שידור בנזירות, ויאמר: אם טמא הייתי הרי אתה נזיר מיד, ואם טהור הייתי הרי אתה נזיר לאחר שלושים יום, ולאחר ל' יום מביאים בשותפות קרבן טהרה וטומאה (חטאת העוף ועולת העוף, אבל אשם אינו בא מספק לחכמים החולקים על רבי שמעון), ואומר: אם אני טמא קרבן טומאה שלי וטהרה שלך, ואם אני טהור קרבן טהרה שלי, וסופרים שלושים יום, ומביאים קרבן טהרה, ואומר: אם אני הייתי טמא אז קרבן טומאה שלפני שלושים יום שלי וזה קרבן טהרתי, ואם הייתי טהור קרבן טהרה שלפני ל' שלי וזהו קרבנך.

לבן זומא: מביא חטאת עוף ועולת בהמה ואומר: אם טמא הייתי החטאת מחובתי והעולה נדבה, ואם טהור הייתי העולה מחובתי והחטאת מספק, וסופר שלושים יום, ומביא קרבן טהרה, ואומר: אם טמא הייתי העולה הראשונה נדבה וזו חובה, ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה וזו נדבה, וזה שאר קרבני.

נזיר מביא קרבנותיו לחצאים, ולכן בספק אם נטמא ואין לו עוד נזיר ספק טמא להתנות על קרבנותיהם, מביא חלק מקרבנותיו לאחר שלושים והשאר לאחר שישים .

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס