אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון ט"ז תשרי תשפ"א – יום שני י"ז תשרי תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון ט"ז תשרי תשפ"א – יום שני י"ז תשרי תשפ"א
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון ט"ז תשרי תשפ"א – יום שני י"ז תשרי תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ט"ז תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף נ"ו

דף נ"ו ע"א

שלשה דברים מרבין את הזבל, וכופפין קומתו של אדם (שמתישין כוחו. רש"י פסחים מב.), ונוטלין אחד מחמש מאות ממאור עיניו: פת קיבר, שכר חדש, וירקות (י"מ בשום וכרתי אבל שאר ירקות טובים, וי"מ להיפך).

צנון – עלין שלהן סם המות, ושורש שלהם סם חיים. ודווקא בימות החמה שמצננין את הגוף, אבל בימות הגשמים קשין.

עיר שיש בה מעלות ומורדות, אדם ובהמה שבה מזקינים בחצי ימיהם.

עיר עגולה מרבעין אותה כרוחות העולם, נותן צפונה לצפון עולם ודרומה לדרום עולם.

סימן למי שאינו יודע לכוין את הרוחות – מזל עגלה בצפון ומזל עקרב בדרום. ומי שאינו מכיר במזלות – לרבי יוסי – יכוון לפי הילוך החמה, שביום ארוך של תקופת תמוז היא יוצא ושוקעת בצד צפון (שיוצאה בקרן מזרחית צפונית ושוקעת בקרן צפונית מערבית), וביום קצר של תקופת טבת היא יוצאה ושוקעת בדרום (שיוצאה בקרן מזרחית דרומית ושוקעת בקרן מערבית דרומית). ובתקופת ניסן ותשרי יוצאה בחצי מזרח ושוקעת בחצי מערב. וי"א שלא יצאה חמה מעולם מקרן מזרחית צפונית ושקעה בקרן מערבית צפונית, ולא יצאה מקרן מזרחית דרומית ושקעה בקרן מערבית דרומית.

תקופת ניסן נופלת בתחילת היום או הלילה או בחצי היום או חצי הלילה. שהמאורות נתלו בתחילת ליל רביעי בחודש ניסן, ושנת חמה שס"ה ימים ושש שעות, ונמצא בין תקופת ניסן של שנה זו לתקופת ניסן בשנה האחרת יום ורביע.

בין תקופה לתקופה – צ"א יום ושבע שעות ומחצה. לכך תקופת תמוז נופלת באחת ומחצה או שבע ומחצה ביום או בלילה, תקופת תשרי בשלש או בתשע שעות ביום או בלילה, ותקופת טבת בארבע ומחצה או עשר ומחצה ביום או בלילה.

תקופת ניסן שנופלת בצדק משברת את האילנות, ותקופת טבת שנופלת בצדק מייבשת את הזרעים. והוא שהיה מולד הלבנה בלבנה או בצדק.

דף נ"ו ע"ב

עיר עגולה – מרבעים אותה כטבלא מרובעת. וכשמודד תחומי העיר – לאחר שריבעה, לא ימדוד אלפים אמה מקרן זוית של עיר באלכסון, שיפסיד בכל צד מה שיש באלכסון של אלפים יותר מריבוע (ויהיו אורך התחומין רק אלף ותכ"ח אמות), אלא רואים כאילו יש טבלא מרובעת של אלפים על אלפים בכל קרן.

נמצאת עיר עגולה שיש בה אלפים על אלפים – משתכרת העיר ארבע מאות אמה בכל קרן ע"י ריבועה, ותחומיה משתכרין שמונה מאות אמה בכל קרן.

תחום ערי הלויים אלפים אמה, אלף אמה מגרש (שאין נוטעין וזורעין שם, אלא מניחין אותו לנוי העיר), והשאר שדות וכרמים.

עיר עגולה שיש בה אלפים אמה על אלפים אמה, מוסיפים לה תחום של אלפים אמה בריבוע, אבל אלף אמה הראשונים – של מגרש – עגולים. ובאופן זה יש במגרש תשעה ריבועים של אלף על אלף, שהוא רביע מכל העיר והתחום יחד (שהם ששה ושלשים ריבועים של אלף אמה על אלף אמה).

***************

יום שני י"ז תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף נ"ז

דף נ"ז ע"א

עיר עגולה של אלף על אלף אמה, יש במגרש שלה ששה ריבועים של אלף על אלף אמה, שהוא רביע מן התחום הניתן ללוויים חוץ מן העיר, שיש בהם כ"ד ריבועים של אלף על אלף.

שטח המגרש בערי הלויים י"א שהוא אלף אמה בכל סביבות העיר, ובעיר מרובעת שיש בה אלפים על אלפים אמה יש י"ב ריבועים של אלף על אלף. ורב אשי סובר (ללשון ב' של רש"י) שנותנים מגרש רק בארבע קרנות, אלף על אלף אמה בכל קרן.

ריבוע יותר על העיגול שבתוכו רביע. אבל קו האלכסון שיש מן העיגול עד קרן הריבוע, הוא בשתי חומשין יותר. ומשום כך מרויחין בתחומין ע"י הוספת הקרנות, שמונה מאות אמה באלכסון.

לשיטת רבי מאיר נותנים קרפף לעיר, שמתחילין למדוד תחום שבת רחוק שבעים אמה ושיריים מן החומה, שנאמר 'מקיר העיר וחוצה' תן חוצה ואח"כ מדוד. ולשתי עיירות הסמוכות נותנים שתי קרפיפות. לשיטת חכמים נותנים קרפף רק לשתי עיירות סמוכות כדי להחשיבם כעיר אחת. לרב הונא נותנים קרפף לזו וקרפף לזו, ולחייא בר רב קרפף אחד לשתיהן.

דף נ"ז ע"ב

שלשה כפרים משולשין: אם הם בשורה אחת – לחייא בר רב (לשיטת חכמים) נותנים קרפף אחד בריוח שבין כל כפר לכפר,  ולרב הונא נותנים שתי קרפיפות.

אם הכפר האמצעי עומד מרחוק, כנגד הריוח שבין שתי כפרים החיצונים –  רואים אילו היה אמצעי מוטל ביניהם בשורה אחת, ויהיה הריווח בין כפר לחבירו כשיעור שתי קרפיפות (לרב הונא) הרי הם כעיר אחת. ודוקא כשהאמצעי רחוק מן הכפרים החיצונים עד אלפים אמה, שיכול לבוא מזו לזו בלא עירוב, אבל אם רחוק יותר מאלפים לא.

אפילו אם יש בין שתי כפרים החיצונים יותר מארבעת אלפים אמה, מצטרפין. משום שמחשיבים את החלל שיש ביניהם כאילו נתמלא ע"י הכפר האמצעי.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס