אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי ה' תשרי תשפ"א – יום חמישי ו' תשרי תשפ"א
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי ה' תשרי תשפ"א – יום חמישי ו' תשרי תשפ"א
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום רביעי ה' תשרי תשפ"א – יום חמישי ו' תשרי תשפ"א

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי ה' תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף מ"ה

דף מ"ה ע"א

מי שהרחיק שתי אמות מן התחום – לרבי אליעזר חוזר ונכנס,שארבע אמות נתנו לו חכמים כשהוא באמצען ויש לו שתי אמות לכל רוח, נמצאו שתי אמותיו מובלעות בתחומו, ו'הבלעת תחומין מילתא היא'. וגם חכמים מודים לרבי אליעזר אם הולך לדבר מצוה.

כל היוצאין להציל חוזרים אלפיים אמה, וחוזרין עם כלי זיינן למקומם. ואם נצחו אומות העולם, חוזרין למקומן אפילו יותר מאלפיים אמה.

נכרים שצרו על עיירות ישראל על עסקי ממון, אין יוצאין עליהם בכלי זיין ואין מחללין עליהן את השבת, על עסקי נפשות יוצאין בכלי זיין ומחללין עליהן את השבת. ובעיר המבדלת בין גבול ישראל לגבול האומות, יוצאין בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת אפילו אם באו על עסקי תבן וקש, שמא ילכדוה ותהא נוחה הארץ ליכבש לפניהם.

מי שישב בדרך לנוח בע"ש עד חשיכה, ולא היה יודע שהוא בתחום העיר, וכשעמד ראה שהוא סמוך לעיר ובתחומה – לרבי מאיר מודד אלפיים ממקום שהחשיך, ואין דינו כאנשי העיר (שיש להם כל העיר ואלפיים מכל רוח), שלא נתכוין בשעת חשיכה שתהיה שביתתו בעיר. ולרבי יהודה דינו כאנשי העיר.

מי שישן בדרך ולא ידע שחשכה, לרבי יוחנן בן נורי יש לו אלפיים אמה לכל רוח, ולחכמים אין לו אלא ארבע אמות (משום שלא נתכוין לקנות שביתה). לרבי אליעזר יש לו שתי אמות לכל רוח, ולרבי יהודה יש לו ארבע אמות באיזה רוח שירצה, ואחר שבירר לצד אחד אין יכול לחזור ולברור לצד אחר.

דף מ"ה ע"ב

שתים שעמדו רחוקין זה מזה שש אמות, ויש להן יחד שתי אמות באמצע, מביאין ואוכלין באותם שתי אמות, ולא יוציא זה לתוך של חבירו (שחפציו כרגליו). היו שלשה, והאמצעי יש לו שתי אמות בתוך של זה ושתי אמות בתוך של זה, הוא מותר עמהם והם עמו, ושנים החיצונים אסורים זה עם זה.

שלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, ושתי החיצונות עירבו כל אחת עם האמצעית, מותר לטלטל מן האמצעית לשתי החיצונות, וכן מן החיצונות לאמצעית, אבל  שתי החיצונות אסורות זו עם זו.

חפצי הפקר – לרבי יוחנן בן נורי קונים שביתה, ואסור לטלטלם ממקום שהיו בשעת חשיכה יותר מאלפיים אמה לכל רוח. ולחכמים חפצי הפקר אין קונים שביתה, ומי שזכה בהם הרי הן כרגליו, אפילו נתנם אח"כ לאחרים.

גשמים שירדו מערב יו"ט – חפצי הפקר הם, ותלוי במחלוקת ר"י בן נורי  וחכמים. ואם ירדו סמוך לעיר ודעת אנשי העיר לזכות בהם, הרי הם כרגלי האנשים של אותה העיר.

גשמים שירדו ביו"ט – הן כרגלי כל אדם, שלא היתה להן שביתה בין השמשות, ולכל צד שעירב האדם יכול ליטלן. ולא קנו שביתה באוקיינוס או בעבים, משום שהמים באוקיינוס ובעבים נעים בתמידות.

***************

יום חמישי ו' תשרי תשפ"א

מסכת עירובין דף מ"ו

דף מ"ו ע"א

נהרות המושכין ומעיינות הנובעין – אפילו אם של יחיד אינם כרגליו אלא כרגלי כל אדם, לפי שהם נעים בתמידות.

הלכה כדברי המיקל בעירוב – ולפיכך הלכה כר"י בן נורי שאדם הישן בדרך בשעת חשיכה יש לו אלפים לכל רוח, והלכה כחכמים לענין חפצי הפקר שדינם כרגלי מי שהגביה אותם.

בדינים דרבנן הלכה כדברי המיקל – לרבא גם אם היחיד מיקל ורבים מחמירין. ולמסקנת הגמרא אם רבים מחמירין צריך לפסוק כרבים. ובדיני אבילות מקילין כדברי היחיד אע"פ שהרבים מחמירין.

אשה שעברו עליה שלש עונות (תשעים יום) ולא ראתה דם – לרבי אליעזר נסתלקו דמיה, ואם ראתה תולים שמעכשיו הוא, ואין מטמאים טהרות שנגעה בהם למפרע מעת לעת. ולחכמים אין מועיל הפסקת שלש עונות רק לזקנה ולא לילדה. ולא נפסקה הלכה בפירוש, וצריך להחמיר כחכמים – אע"פ שהוא דין דרבנן – לפי שהם רבים. מעשה שהורה רבי בשני בצורת כשיטת רבי אליעזר, ולאחר שנזכר – שצריך לפסוק כחכמים – אמר 'כדאי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק'.

שמועה קרובה – בתוך שלשים יום – נוהגת שבעה ושלשים מיום ששמע. שמועה רחוקה – לאחר שלשים – לרבי עקיבא אינה נוהגת אלא יום אחד,  לחכמים נוהגת שבעה ושלשים. והלכה כרבי עקיבא שהלכה כדברי המיקל באבל.

דף מ"ו ע"ב

הלכה כדברי המיקל בין בעירובי חצירות ובין בעירובי תחומין. אע"פ שעירובי תחומין חמורין מעירובי חצירות לענין עירוב שלא לדעת (כמבואר להלן בסמוך). וכן הלכה כדברי המיקל גם כשיש מחלוקת על שיירי עירוב (שנתמעט משיעור ב' סעודות), וגם במחלוקת של תחילת עירוב.

מערבין לאדם עירובי חצירות בין לדעת ושלא לדעת, שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. ועירובי תחומין אין מערבין אלא לדעת, שמא חוב הוא לו שמפסידו מצד שכנגד העירוב, ואין חבין לאדם אלא בפניו.

י"א הלכה כרבי עקיבא כשחולק עם חבירו, והלכה כרבי מחבירו, והלכה כרבי יוסי אפילו כשחולק עם רבים. וי"א 'מטין' – שמורים כן ליחיד אבל אין דורשים זאת ברבים. וי"א 'נראין' – שאין מורים כן, אבל אם עשו אין מחזירים את הדין.

במקום שחולק רבי מאיר או רבי שמעון על רבי יהודה – הלכה כרבי יהודה. במקום שחולק רבי יהודה או רבי מאיר או רבי שמעון על רבי יוסי – הלכה כרבי יוסי. כשחולק רבי מאיר על רבי שמעון, ספק כמי ההלכה. וכל זה במקום שלא פסקו הלכה בפירוש, אבל יש מקומות שאמרו בפירוש שהלכה כדברי השני. ויש חולקים על כללים אלו (להלן דף מ"ז מבואר שהיא שיטת רב).

שלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, ושתי החיצונות עירבו כל אחת עם האמצעית, לרבי שמעוןמותר לטלטל מן האמצעית לשתי החיצונות, וכן מן החיצונות לאמצעית, ושתי החיצונות אסורות זו עם זו.ולרבי יהודה שלשתם אסורות. והלכה כרבי שמעון.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס