אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי קידושין י"ז – יום רביעי י״ג אלול תשפ"ג
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי קידושין י"ז – יום רביעי י״ג אלול תשפ"ג
סיכומי הדף היומי קידושין י"ז – יום רביעי י״ג אלול תשפ"ג

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי י״ג אלול תשפ"ג

מסכת קידושין דף י״ז

חלה/שיעור הענקה/למי מעניקים/ירושת עבד עברי ואמה עבריה ונרצע/גר וגוי לעניין ירושה

דף י"ז – ע"א

חלה כל שש אם עשה אפילו מעשה קל כמעשה מחט אינו חייב להשלים, אם לא חייב להשלים, חלה ד' שנים חייב להשלים(מלמד שחלה חצי זמן יש שהיו רוצים לומר דאינו חייב להשלים כעבד שחלה ג' שנים, תוספות חולק ואינו נוטל אלא מה שהרוויח ששונה עבד שגופו קנוי ואין יכול לעשות מלאכה יותר מיכולתו, או משום שכתוב כי משנה שכר שכיר וכי עבד ג' היינו שני שכיר, אבל מלמד נוטל כפי מה שהרוויח).

'וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם הענק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה' אלוקיך תתן לו', – לר' מאיר שוה חמש סלעים מכל מין, שלומד גזירה שוה ריקם ריקם מפדיון הבן והיינו חמשת סלעים, וכיון שכתב ריקם לפני שלשת המינים צריך חמש סלעים מכל מין, סך הכל חמש עשרה סלעים שיכול להרבות ממין אחד ולמעט ממין אחר, ואינו לומד  ריקם ריקם מעולת ראיה והיינו שני סלעים כיון שכתוב אשר ברכך דורשים לרבות ולא למעט, לרבי יהודה סך הכל שלשים שלומד גזירה שוה נתינה נתינה משלושים של עבד ואינו לומד נתינה מערכין והיינו חמישים שתפסתה מרובה לא תפסתה ועוד שעדיף ללמוד עבד מעבד, לרבי שמעון סך הכל חמישים שלומד גזירה שוה מך שכתוב בעבד ממך שכתוב בערכין.

'אשר ברכך ה' אלוקיך' לרבות כל דבר, ומה שכתוב גורן ויקב, לר' מאיר ללמוד הגזירה שוה של ריקם ריקם על כל אחד משלשת מינים ללמד שצריך סך הכל חמש עשרה, ולרבי יהודה ור"ש שלא למדו גזירה שוה על כל מין לומר שמה צאן גורן ויקב בכלל ברכה שפרה ורבה, לר"ש יצאו כספים אבל פרדות הם בכלל ברכה שגופם מתרבים, לרבי שמעון בן אלעזר יצאו פרדות אבל כספים הם בכלל ברכה שמתרבים בעיסקא.

דף י"ז – ע"ב

'הענק תעניק' – לת"ק בין נתברך הבית בגללו בין לא נתברך בגללו, ומה שכתוב אשר ברכך  היינו אם נתברך הבית בשבילו הרבה תוסיף על הענקה, לרבי אלעזר בן עזריה כיון שכתוב 'אשר ברכך' אין מעניקים לו אלא אם נתברך הבית בגללו, ומה שכתוב הענק תעניק משום שדיברה תורה כלשון בני אדם.

עבד עברי עובד את הבן שכתוב 'שש שנים יעבוד' ואינו עובד את הבת ושאר יורש שכתוב 'ועבדך' ומסתברא לרבות את הבן ולהוציא שאר יורשים שבנו הוא תחתיו ליעדה ואם קנה שדה אחוזה שהקדיש אביו אינו יוצאה ממנו ביובל להתחלק לכהנים.

נרצע אינו עובד לא את הבן ולא את הבת שכתוב 'ועבדו' ולא את הבן והבת, אמה עבריה    אינה עובדת הבן והבת שכתוב בהענקת נרצע 'ואף לאמתך תעשה כן' ולא כתוב ואף לאמתך כן לומדים שמה נרצע אינו עובד את הבן אף אמה עבריה, והקשה הכתוב לנרצע גם להענקה, אבל לא נתכוון קרא שאף לאמתך נרצע שכתוב 'ואם אמר יאמר העבד' ולא אמה עבריה, נמכר לעכו"ם אינו עובד הבן והבת שכתוב 'וחישב עם קונהו' ולא עם יורשי קונהו.

עכו"ם יורש אביו מן התורה, – לרבא ממה שצריכה התורה למעט שעבד עברי הנמכר לעכו"ם אינו עובד לבנו מכלל שבעלמא כן יורשו, לרבי יוחנן שכתוב 'כי לבני לוט נתתי את ער ירושה', גר אינו יורש אביו מדאורייתא שכקטן שנולד דמי, ומדרבנן יורשו שלא יחזור לסורו, עובד כוכבים את הגר לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, גר את הגר אם הורתו של הבן שלא בקדושה ולידתו בקדושה יורשו מדרבנן שמיחלף בישראל גמור.

גר ועכו"ם שירשו את אביהם עכו"ם, גר יכול לומר טול אתה עבודה זרה ואני אטול מעות טול אתה יין נסך ואני פירות כיון שגר אינו יורש אביו דבר תורה לא הוי חליפי ע"ז, אבל אחר שהגיע לידו או נשתתפו אסור.

לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו ומת לא יחזיר לבניו, ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו ואין מחזיקים לו טובה, ואם הורתו של הבן שלא בקדושה ולידתו בקדושה רוח חכמים נוחה הימנו (לר"ת דווקא מלוה שעשה לו טובה שלא יהא משיב רעה תחת טובה ולא פקדון, לר"י אין חילוק בין מלוה לפיקדון אלא הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה אין רוח חכמים נוחה הימנו אם נותנו לבנו שלא יאמרו ישראל גמור הוא ואם יבם אשת אחיו יאמרו שאינה זקוקה עוד ליבום, הורתו ולידתו שלא בקדושה רוח חכמים נוחה הימנו).

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס