אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – קידושין נ"ב נ"ג – יום רביעי י״ט תשרי תשפ"ד – יום חמישי כ׳ תשרי תשפ"ד
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – קידושין נ"ב נ"ג – יום רביעי י״ט תשרי תשפ"ד – יום חמישי כ׳ תשרי תשפ"ד
סיכומי הדף היומי – קידושין נ"ב נ"ג – יום רביעי י״ט תשרי תשפ"ד – יום חמישי כ׳ תשרי תשפ"ד

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי י״ט תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף נ״ב

קידושין בפירות שמיטה/קידושין בגזילה/בהקדש/בחלקו/מעשר שני

דף נ"ב – ע"א

מי שיש לו חמשה בנים ואמר למי שיש לו חמשה בנות אחת מבנותיך מקודשת לאחד מבני שעשו הבנים אביהם שליח – כל אחת מהבנות צריכות חמשה גיטין, ומזה הוכיח הש"ס שקידושין שאין מסורים לביאה הוי קידושין ושלא כרבא (שידך אחת מבנותיו ואמר המשודך בתך מקודש לי קידש המשודכת, ר"ת מצדד גם אם לא שידך שקידש הגדולה משום לא יעשה כן במקומנו, ולא עשה כן למעשה).

מעשה במי שליקט תאנים של שביעית בשדה של כמה נשים וקידש בהם ע"י אחת מהם שהייתה שליח לקבל בשביל כולם – ואמרו חכמים שמקודשות, ושמעינן מזה שאפשר לקדש בפירות שביעית והם זכו בה ולא אומרים שניתן רק לאכילה, ושמעינן שאילו לא הייתה של שביעית אלא של גזל לא היו מקודשות, ושמעינן שאשה נעשית שליח לקבל קידושין לחברתה אפילו במקום שנעשית לה צרה (לכתחילה אסור לקנות סחורה מפירות שביעית שנאמר 'לאכלה' ולא לסחורה ובדיעבד המקח קיים וכן אם קידש בה אשה).

גזל ולא נתייאש הבעלים – שניהם אינם יכולים להקדישו, הגזלן מפני שאינו שלו והבעלים לפי שאינו ברשותו.

נ"ב – ע"ב

חטף סלע מחבירו וקידשה בו – אינה מקודשת ושלא כרבי שמעון שאמר סתם גזילה נתייאש מהם הבעלים, ואם חטף מידה וקידשה אם נשתדכו מקודשת שמחלה לו.

אריס שלקח בצלים משדה בעליו וקידש בהם אשה – אינה מקודשת שמי מחל לו חלק של בעל הבית, אבל אם קידשה באגודה של בצלים מקודשת שהבעל הבית יכול לקחת אגודה אחרת כנגדו.

העושה שיכר מתמרים של חבירו וקידש אשה בפסולת התמרים, ובא בעל הבית ואמר לו למה לא לקחת מאלו שהם יותר טובים – אינה מקודשת שרק לעניין תרומה מצינו שהתורם שלא מדעת בעל הבית ובא בעל הבית ואמר כלך אצל יפות תרומתו תרומה שמהני גילוי דעתו שניחא ליה כיון שעומדת לתרום.

משנה . כהן המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים – לרבי מאיר ורבי יוסי אינה מקודשת, ואפילו לרבי יוסי שסובר שקדשים קלים הם ממון בעלים היינו מחיים אבל לאחר שחיטה משולחן גבוה זכו ואינם שלו, שנאמר 'וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש' שחלק של הכהנים הושווה לחלקו של המזבח, ולרבי יהודה מקודשת שנאמר 'וזה יהיה לך מן האש לך ולכל צרכיך' .

המקדש במעשר שני – לרבי מאיר בין בשוגג ובין במזיד אינה מקודשת, לרבי יהודה בשוגג לא קידש במזיד קידש.

המקדש בהקדש – לרבי מאיר במזיד קידש בשוגג לא קידש, ולרבי יהודה בשוגג קידש במזיד לא קידש (ואינו יכול לקדש עם טובת הנאה שבה שאי אפשר לקחת ממון עליה שממון גבוה הוא).

אין נשים נכנסות לעזרה, ומה שתנן המקדש אשה בקדשי קדשים שייך באופן שאביה קיבל קידושין בעזרה או ששילחה שליח לשם או שדחקה ונכנסה (לתוספות מותרות להיכנס).

***************

יום חמישי כ׳ תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף נ״ג

קידושין בהקדש ובמעשר שני

דף נ"ג – ע"א

המקדש בחלקו – לרבי מאיר ולרבי יוסי אינה מקודשת, ובתחילה חלק רבי יהודה שמקודשת, לרבי יוחנן עמדו למניין ורבו האומרים שאינה מקודשת וחזרו בהם האומרים שמקודשת, לרב לא עמדו למניין ולא חזרו בהם ועדיין היא מחלוקת.

תניא בתורת כהנים שאין לכהנים זכיה בחלקם ולכן אינם יכולים למכור חלק בקרבן זה בשביל קרבן אחר אלא חולקים כל קרבן לכל הכהנים, לא במנחות כנגד זבחים ולא במנחות כנגד עופות אע"פ שקמו תחתיהם בדלות, ואפילו עופות נגד זבחים אע"פ ששניהם מיני דמים, ואפילו מנחות כנגד מנחות אע"פ ששניהם מעשיהם ביד, ואפילו מחבת נגד מחבת ששניהם מעשיהם קשים או מרחשת כנגד מרחשת ששניהם מעשיהם רכים, ואפילו שניהם קדשים קלים, וסתם תורת כהנים הוא רבי יהודה ושמעינן מזה שרבי יהודה חזר ממה שסובר שיש לכהן זכיה בחלקו.

'לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו' – איש חולק בקדשים אפילו הוא בעל מום, ואין קטן חולק אפילו הוא תם.

ארבעים שנה ששימש שמעון הצדיק נשתלחה ברכה בלחם הפנים וכל כהן המגיעו כזית יש אוכל ושבע ויש אוכל ומותיר, מכאן ואילך נשתלחה מארה בלחם הפנים וכל כהן מגיעו כפול הצנועים מושכים ידיהם והגרגרנים חוטפים חלקו וחלק חבירו.

המקדש במעשר שני – לרבי מאיר אינה מקודשת, שנאמר 'וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קודש לה", לה' הוא ולא לקדש בו אשה, למסקנא משום שנאמר לה' הוא שבהוייתו יהא לה', אבל המקדש בתרומה, תרומת מעשר, חלה, שביעית, מקודשת.

דף נ"ג – ע"ב

המקדש במעשר שני – לרבי יהודה בשוגג לא קידש ובמזיד קידש, שסובר שממון הדיוט הוא, והטעם שבשוגג לא קידש או משום שאילו היתה האשה יודעת שהוא מעשר לא קיבלתו לשם קידושין משום הטירחה להעלות לירושלים אבל אם אמרה שאינה מקפדת אין צריכים לבדוק אותו אם מקפיד, או משום שגם הבעל לא היה רוצה לקדשה במעשר שני שאינו שוה פרוטה אלא בירושלים וצריך לקבל עליו אחריות עד שתגיע לשם, או אינו צריך לקבל אחריות אך שמא יארע אונס ותאמר לו קידשתני בדבר שלא נהניתי, ולכן גם אם היא אינה מקפדת צריכים לבדוק אותו (וכן סובר תוספות שמקודשת היא מיד אפילו בגבולים).

המקדש בהקדש – לרבי מאיר במזיד קידש ובשוגג לא קידש, לרבי יוחנן או משום ששניהם מקפידים שלא לעבור איסור ולחלל הקדש על ידם, או שרק היא מקפדת שאינה נהנית מחילולו שאם לא תקבלנו יצטרך לקדשה בהיתר משלו, אבל הוא אינו מקפיד משום שמקדש אשה בכסף שאינו שלו.

לשיטת רבי יוחנן אין מעילה בהקדש אלא באוכלים אבל המוציא מעות הקדש בין בקידושין ובין במכר אין לו מעילה שעדיין שם הקדש עליהם כיון שאילו ידע לא היה מוציאו.

גזבר המפקיד מעות הקדש שאינם צרורים אצל שולחני ולא הודיעו שהם של הקדש והוציאם השולחני הגזבר מעל המפקיד מעות מותרים לשולחני ידע שישתמש בהם, ואם הפקיד אצל בעל הבית כיון שאסור לו להשתמש בהם אם הוציאם הבעל הבית מעל, ואם הפקיד אצל חנוני לרבי יהודה דינו כשולחני שצריך מעות לקנות סחורה, לרבי מאיר חנוני כבעל הבית שדיי לו במיעוט מעות, ולשיטת רבי יוחנן רבי מאיר לשיטת רבי יהודה אבל רבי מאיר עצמו סובר שאין הקדש מתחלל בשוגג.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס