אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – קידושין נ"ח נ"ט – יום שלישי כ״ה תשרי תשפ"ד – יום רביעי כ״ו תשרי תשפ"ד
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – קידושין נ"ח נ"ט – יום שלישי כ״ה תשרי תשפ"ד – יום רביעי כ״ו תשרי תשפ"ד
סיכומי הדף היומי – קידושין נ"ח נ"ט – יום שלישי כ״ה תשרי תשפ"ד – יום רביעי כ״ו תשרי תשפ"ד

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שלישי כ״ה תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף נ״ח

קידושין בחולין שנשחטו בעזרה ובאיסורי הנאה ובטובת הנאה והנאת הבאת איפר פרה/הגונב טבל של חבירו

דף נ"ח ע"א

המקדש בחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת, גם לרבי שמעון ממה שאמר שחולין שנשחטו בעזרה ישרפו אפילו חיה, ואילו איסורו דרבנן לא היו גוזרים כולי האי, שחטו והיא טריפה – לחכמים אסור בהנאה ולרבי שמעון מותר שסובר שחיטה שאינה ראויה לאכילה לא שמיה שחיטה.

המקדש באיסורי הנאה דרבנן –  לרש"י אינה מקודשת לר"ת מקודשת (ובחמץ דרבנן בשעות דאורייתא אינה מקודשת).

מכר איסורי הנאה וקידש בדמיהם מקודשת, משום שדווקא חילופי עבודה זרה אסורים מקרא 'והיית חרם כמוהו', ושביעית שנאמר 'יובל היא קודש תהיה לכם' כקודש שתופסת דמיה, והוי שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים מהם לכל התורה, ולמ"ד ששני כתובים הבאים כאחד מלמדים שהתורה מיעטה שדווקא שם חילופיהם אסורים שכתוב 'היא'.

פירות שביעית תופס דמים ואין הפירות יוצאות לחולין שנאמר 'קודש תהיה לכם' בהווייתה תהא, שאם לקח בשר בפירות שביעית אלו ואלו מתבער בשביעית, ואם לקח דגים בבשר יצא בשר מקדושת שביעית ונכנס דגים תחתיו, שאחרון אחרון נתפס ופרי עצמו אסור.

משנה . המקדש בדבר שאין בו אלא טובת הנאה שבידו לתת לכל מי שירצה, – לעולא אינה מקודשת שאינו ממון לקדש בו אשה, לרב הונא מקודשת שהוא ממון.

תנן המקדש בתרומות ובמעשרות ובמתנות כהונה בזרוע ולחיים וקיבה ומי ואפר חטאת הרי זו מקודשת ואפילו הוא ישראל, לרב הונא שקידשה בטובת הנאה, לעולא כגון שנפל לו טבל מבית אבי אמו כהן למ"ד מתנות שלא הורמו כמו שהורמו שזכה אבי אמו בתרומה שבה.

דף נ"ח – ע"ב

הגונב טבל של חבירו, – לרבי משלם לו כל דמיו אף דמי התרומה ומעשר שבו, לרבי יוסי בר יהודה אינו משלם אלא דמי חולין שבו, למ"ד טובת הנאה אינו ממון מיירי בטבל שנפל לו בירושה מזקנו כהן ונחלקו אם מתנות שלא הורמו כמו שהורמו וזכה בחלק של תרומה ומעשר או כמי שלא הורמו, או שלכולם כמו שהורמו ואיירי שגדלו בארצו ונחלקו אם הבעלים היו יכולים לפטור כל הכרי מתרומה בחיטה אחת וממילא כל הטבל שלו חוץ מחיטה אחת, או שלכו"ע אין בעל הבית פוטרו בחיטה אחת ולרבי קנסו לגנב, או שלכו"ע בעל הבית פוטר בחיטה אחת ולרבי יוסי בר יהודה קנסו לבעל הבית משום ששהה טבל מלתרום.

המקדש אשה בהנאת הבאת אפר פרה ממקום למקום ובשכר מילוי המים הרי זו מקודשת שהתורה לא הטילה עליו מצוה זו ומותר לקחת עליה שכר, אבל בהנאת הזאה וקידוש המים אינה מקודשת שמצוה היא ואסור לקחת עליה שכר.

הדרן עלך פרק האיש מקדש

פרק שלישי – האומר

משנה . האומר לחבירו קדש לי אשה פלונית וקדשה לעצמו מה שעשה עשוי (ואפילו אם השליח אמר לה שהוא שלוחו של פלוני לקדשה לו ואמר הרי את מקודשת לי וידעה אלא שנהג בו מנהג רמאות שקידשה לעצמו).

הרי את מקודשת לי לאחר שלושים יום וקידשה אחר בתוך שלושים מקודשת לשני, ואם השני כהן והיא בת ישראל תאכל בתרומה.

הרי את מקודשת מעכשיו ולאחר שלושים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלושים מקודשת לשניהם ואסורה לשניהם, בת כהן לישראל ובת ישראל לכהן לא תאכל בתרומה.

***************

יום רביעי כ״ו תשרי תשפ"ד

מסכת קידושין דף נ״ט

צא וקדש לי אשה פלוני במקום פלוני/עני המהפך בחררה/קידושין לאחר שלושים/האם דיבור מבטל דיבור

דף נ"ט – ע"א

מה שנאמר במשנה האומר לחבירו צא וקדש לי אשה פלונית ולא נאמר האומר לשלוחו, משום שאפילו אם לא עשאו ללכת לשם לקדשה לו אלא אם יזדמן לשם יקדשה לו ולא סמך דעתו עליו אעפ"כ אם קידשה לעצמו נהג מנהג רמאות.

מה שנאמר האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה פלוני במקום פלוני וקידשה במקום אחר שאינה מקודשת ולא נאמר האומר לחבירו, שלאו דווקא באומר לחבירו כך שאינה מקודשת כיון שהולך בין כך לאותו מקום שלא טרח ללכת בשבילו ולא סמך דעתו שיקדש במקום אחר, אלא גם בשליחו הטורח הולך בשבילו.

שליח שהלך לקדש אשה או לקנות שדה למשלחו ולא רצו ליתן למשלח אלא לו יש לו להודיע למשלח לפני שקונה לעצמו כדי להוציא עצמו ממנהג רמאות, ואם חושש שעד שיודיע לו יקנה אחר אין צריך להודיע.

רב גידל היה מחזר אחר קרקע לזכות מן ההפקר או שיתנה לו בעל הבית, רבי אבא לא ידע מזה וקנאו, כשנודע לו לא רצה למוכרו לרב גידל שזה הייתה הקרקע הראשונה שקנה ואינו סימן טוב למוכרה, ורצה לתנה לו במתנה שלא רצה להשתמש בה משום שרב גידל הפך בה, ורב גידל לא רצה לקבל ששונא מתנות יחיה, והקרקע היה הפקר לתלמידים.

עני המהפך בחררה לזכות בה מן ההפקר או שיתנה לו הבעל הבית במתנה ובא אחר ונטלה הימנו נקרא רשע שיורד לחיי חבירו (לר"ת בהפקר אין איסור שאם לא זכה בזאת לא ימצא אחרת, והאיסור הוא כשרוצה העני להרוויח בשכירות או לקנות איזה דבר כיון שאפשר לקנות במקום אחר, ומרחיקים מן הדג שהדייג עוסק בצידתו משום שיורד לחייו, לי"מ משום שפירש מצודתו תחילה הוא כגוזל).

הרי את מקודשת לאחר שלושים יום מקודשת ביום השלושים אע"פ שנתאכל המעות כיון שניתנו לקידושין ואינו כמלווה שלא ניתנה להוצאה אלא על מנת שתתקדש בו.

הרי את מקודשת לאחר שלושים יום וחזרה בה בתוך שלושים, ללישנא קמא דרבי יוחנן חוזרת דאתי דיבור ומבטל דיבור, לריש לקיש אינה חוזרת שנתינת מעות לידי אשה כמעשה ולא אתי דיבור ומבטל מעשה, והלכה כרבי יוחנן.

שלחה שליח לקבל קידושיה וביטלה, לרבי יוחנן חוזרת דאתי דיבור ומבטל דיבור, לריש לקיש לא אתי דיבור ומבטל דיבור.

האומר לשלוחו צא ותרום וחזר וביטלו מלהיות שלוחו, אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה, ללישנא בתרא בריש לקיש שלא אתי דיבור ומבטל דיבור מיירי שקדם הבעלים ותרם לפני השליח.

השולח גט לאשתו והגיע בשליח או שלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל, לרב ששת אינו חוזר ומגרש בו, לרב נחמן חוזר ומגרש בו שנתבטל השליחות ולא הגט.

כל כלי שחשב שלא לגמור אלא להניח כמו שהוא, מחשבה זו היא גמר מלאכתם לעניין קבלת טומאה, ואין עולים מקבלת טומאה אלא בשינוי מעשה, ואין מחשבה מוציאה מידי מחשבה גם לרבי יוחנן, שרחמנא קורא למחשבה בקבלת טומאה מעשה.

הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיתה ומת, לחכמים הוי ספק גט שספק אם הוא לשון תנאי מהיום אם ימות אח"כ או הוא לשון חזרה, לרבי מגורשת שהוא לשון תנאי.

הרי את מקודשת מעכשיו ולאחר שלושים יום ובא אחר וקידשה בתוך שלושים יום, לרב מקודשת ואינה מקודשת לשניהם לעולם שפסק כחכמים, לשמואל לאחר שלושים מקודשת לראשון שלשון מעכשיו ולאחר שלושים הוא לשון תנאי.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס