אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – שבת – יום חמישי י"ז תמוז תש"פ – יום שישי י"ח תמוז תש"פ – שבת קודש י"ט תמוז תש"פ
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – שבת – יום חמישי י"ז תמוז תש"פ – יום שישי י"ח תמוז תש"פ – שבת קודש י"ט תמוז תש"פ
סיכומי הדף היומי – שבת – יום חמישי י"ז תמוז תש"פ – יום שישי י"ח תמוז תש"פ – שבת קודש י"ט תמוז תש"פ

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי י"ז תמוז תש"פ

מסכת שבת דף קכ"ה

דף קכ"ה ע"א

כיסוי חבית שנשברה מותר לטלטלה, שראויה לכסות בה כלי. וכןמותר לטלטל השבריםעצמם. אם זרקה באשפה מבעוד יום, גילה דעתו שאינה כלי ואסור לטלטלה. אסור לתקן את השבר, כגון להסיר בליטותיו ועוקציו כדי שיהיה ראוי לכיסוי כלי או לסמוך כרעי המטה, משום מכה בפטיש.

קרומית (קנה) של מחצלת שנפרדה – מותרת בטלטול, שהמחצלת ראויה לכסות בה עפר, והקנה ראויה לכסות בה טינופת. שיירי טליתות שאין בהם שלש על שלש אצבעות אסור לטלטלם, שאין ראויות אפילו לעניים.

לרבי יהודה תנור אינו מקבל טומאה אלא כשקרוב להיות מחובר, ואפשר לקיים בו כשנטמא מה שנאמר על תנור וכיריים 'יותץ', והיינו שיחריבו את חיבורו מן הקרקע. אבל כשאינו מחובר אינו מקבל טומאה, שלא שייך בו 'נתיצה' אלא 'שבירה'. לחכמים טמא בכל אופן, שנאמר 'טמאים יהיו לכם' מכל מקום. ו'יותץ' בא לרבות על המחובר שהוא טמא, ואינו כקרקע שאין מקבל טומאה.

על פי האמור, אם נתן תנור – בהיסק ראשון – על פי הבור, ונתן אבן בינו לדופן הבור שלא יפול ונמצא עומד באויר, אם התנור מתחמם כשמסיק בתוך הבור, טמא גם לרבי יהודה שנחשב כמחובר לקרקע. אם אינו מתחמם מההיסק שבתוך הבור, אינו נחשב כמחובר וטהור. לחכמים טמא בכל אופן, גם אם היסק ראשון היה לגמרי בתלוש, כגון על צוואר גמל. אם היסק ראשון – שהוא גמר מלאכת התנור – היה במחובר, אפילו אם היסק שני היה בתלוש, טמא גם לרבי יהודה, שנאמר 'לכם'.

שברי תנור זה – שנתנו על בור ואינו מתחמם – (לדברי רבא) לחכמים מותר בטלטול, ולרבי יהודה אסור. רב אשי הוסיף שגם התנור עצמו אסור בטלטול לרבי יהודה ולחכמים מותר.

שברי תנור שעושין קצת מעין מלאכת אפיה, שאין להם תוך ומסיקם מבחוץ, רבי מאיר מתיר בטלטול גם לשיטת רבי יהודה שצריך כעין מלאכתו הראשונה. רבי יהודה אוסר, כיון שהסיקן מבחוץ והלחם אינו מעומד כתנור, אין זה כעין מלאכתו הראשונה.

כיסוי תנור שאין לו בית אחיזה – מותר בטלטול לר"א בן יעקב.

דף קכ"ה ע"ב

אבן שנותנים בדלעת חלולה ששואבים בה מים כדי להכבידה, אם קשורה יפה ואינה נופלת כששואבין בה מותר לטלטלה, ואם לאו אסור לטלטלה, שהאבן מוקצה והדלעת בסיס לה. זמורה הקשורה בפך ששואבין בו, ממלאין בה בשבת.

פקק החלון (לוח או דבר אחר שסותמים בו חלון. רע"ב), לרבי אליעזר אם קשור ותלוי (שאין נגרר בארץ) פוקקים בו, ואם לאו אין פוקקים שנראה כמוסיף על הבנין, לחכמים בכל אופן פוקקים בו.

שכח אבן על פי חבית וצריך ליטול מן היין שבתוכה – מטה את החבית על צידה והיא נופלת. אם בין החביות היא וירא להטותה שלא תיפול האבן על חבית שבצדה, מגביהה ומטה אותה על צידה.

אם הניח את האבן בכוונה – י"א בשם ר' יוחנן שאסור לטלטל את החבית שנעשה בסיס לדבר האסור, וי"א בשמו שמותר לטלטל את האבן עצמה (וא"צ להטות את החבית), שנעשה כיסוי לחבית. ונחלקו אם צריך לעשות מעשה בגוף האבן כדי להחשיבה ככלי, או שאין צריך.

רבי מצא נדבך של אבנים שסדורות ומוקצות לבנין – י"א שציווה לחשוב לישב עליהן, והותרו בטלטול בלא מעשה. י"א שציווה לשפשפם מטיט שיהיו ראויים לישיבה, ובמעשה קטן זה נחשב ככלי ומותר בטלטול. וי"א שאין די במעשה קטן להחשיבם כלי, ולכן ציווה לסדרם מבעוד יום לישיבה שלא יגעו בהם למחר. י"א שמצא עץ שמגששים בו לפני הספינה, וי"א שמצא קורות מסודרים לבנין (אבל עץ של ספינה אסור לטלטל לשיטתו, משום מוקצה מחמת חסרון כיס).

חריות של דקל שחתכן להסקה ונמלך עליהן לישיבה – לת"ק צריך לקושרן לבטל מהן שם מוקצה, ולרשב"ג די במחשבה. זמורה העשויה לדלות בה מים צריך לקשור גם לרשב"ג – לרב אשי גזירה שמא תהיה ארוכה ויקטמנה וחייב משום מכה בפטיש, לרב ששת כשהזמורה מחוברת לאילן, ולמטה משלש טפחים שאין איסור של משתמש במחובר (אבל בתלושה, לרשב"ג א"צ לקשור).

אין עושין אהל עראי בשבת ויו"ט (גג לצל, אבל מחיצה מותר). לר"א אסור גם להוסיף על אהל עראי, ולחכמים מותר.

***************

יום שישי י"ח תמוז תש"פ

מסכת שבת דף קכ"ו

דף קכ"ו ע"א

פקק החלון: לרבי אליעזר – פוקקין בו רק אם הוא קשור ותלוי. לחכמים לשיטת רב כהנא – גם אם אינו קשור פוקקים בו, אם הוא מוכן מאתמול לכך. וכך סובר רשב"ג. לחכמים לשיטת רבי יוחנן אם הוא קשור פוקקים בו גם אם אינו תלוי, אם אינו קשור אסור. וכך סובר רבי יהודה.

יתד שתוקעין בחור המפתן לנעול בו את הדלת: אם הוא קשור ונגרר על הארץ – לת"ק אסור מדרבנן לנעול בו בשבת (שנראה כמוסיף על הבניין), ובמקדש מותר שאין שבות במקדש. ולרבי יהודה מותר אפילו במדינה. אם אינו קשור – לת"ק אסור מן התורה משום בונה. לרבי יהודה במדינה אסור מדרבנן (ואין זה בונה שמתוקן מאתמול לכך), ובמקדש מותר. לרשב"ג מותר אפילו במדינה אם הזמינו לכך.

דף קכ"ו ע"ב

ר' יוחנן פסק כרשב"ג שמותר לנעול בקנה שהתקינו לפתוח ולנעול בו אפילו אם אינו קשור. אמנם לרשב"ג מותר גם אם אין עליו תורת כלי, ולר' יוחנן מותר רק כשיש עליו תורת כלי כגון שראוי להפוך בו זיתים, אבל אם אין עליו תורת כלי אסור לטלטלו.

כיסוי שיש לו בית אחיזה – מותר לטלטלו.לרבי יוחנן דווקא אם יש עליו תורת כלי, והיינו שהכיסוי עצמו ראוי לשום תשמיש, ולא די במה שאפשר לכסות בו.

כיסוי שאין לו בית אחיזה – של כל הכלים – מותר לטלטל אם יש עליו תורת כלי. של בור ודות – אסור משום שנראה כבונה (אבל כשיש לו בית אחיזה מוכח שעשוי ליטול ולהחזיר). של כלי המחובר לקרקע – לת"ק אסור לטלטל שמא יטלטל כיסוי של בור ודות, לר' יוסי מותר (אין מחלוקת בין שתי הלשונות בגמרא. מהרש"ל בשם תוס').

פרק מפנין

מפנין תבן ותבואה מפני אורחים וביטול בהמ"ד אם צריך למקומן. ודוקא דבר הראוי כגון תרומה טהורה, דמאי, מעשר ראשון שניטלה תרומתו, מעשר שני והקדש שנפדו, תורמוס יבש שהוא מאכל לעיזים (י"ג לעניים). אין מפנין טבל, מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, מע"ש והקדש שלא נפדו, חרדל. לוף – לת"ק אין מפנין שאין ראוי חי אפילו לבהמה, לרשב"ג מותר שהוא מאכל עורבין. (ואין מפנין תרומה טמאה).

חבילי קש, עצים או זרדים, התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן, לא התקינם אסור.

כמה מפנין? לשון המשנה 'ארבע וחמש' קופות. לרב חסדא – אוצר שיש בו חמש מפנין רק ארבע, שאסור לגמור את האוצר שמא יראה גומות ויבוא להשוותם. ומאוצר גדול, מפנה חמש ולא יותר, משום טירחא. לשמואל מפנה כמה שצריך (ו'ארבע וחמש' לשון בני אדם הוא).

לשון המשנה 'לא (יפנה) את האוצר'. לרב חסדא – אוצר שלא התחיל להסתפק ממנו למאכלו או לבהמתו, אסור לפנותו משום מוקצה, וכרבי יהודה. לשמואל – לא יגמור את האוצר שמא ישוה גומות, אבל מותר לפנות אוצר מתחילה, וכרבי שמעון דלית ליה מוקצה.

***************

שבת קודש י"ט תמוז תש"פ

מסכת שבת דף קכ"ז

דף קכ"ז ע"א

לרבי יהודה אין מתחילין לפנות אוצר של תבואה משום מוקצה, אבל עושה בו שביל ומפנה ברגליו דרך הליכתו, שאין זה טלטול. שיעור התבואה שאסור להתחיל ולהסתפק ממנו – לתך (חצי כור, ט"ו סאה).

לשיטת רב חסדא (קכו:) שאין מפנין יותר מארבע או חמש קופות, נסתפקו אם מותר לפנות שיעור של חמש קופות בכלים קטנים שהרי ממעט במשוי, או שהוא אסור משום שמרבה בהילוך.

שיעור ארבע או חמש קופות הוא לפי האורחין. (שלכל אורח מפנין כשיעור זה. שו"ע סי' של"ג ס"ג). ונסתפקו אם אדם אחד יכול לפנות את כולם, או שכל אחד מפנה לעצמו.

גדולה הכנסת אורחים – לרבי יוחנן כהשכמת בית המדרש, לרב דימי יותר מהשכמת בית המדרש, לרב יותר מהקבלת פני השכינה.

מידת בשר ודם אין קטן אומר לגדול המתן עד שאבוא אצלך, אבל אצל הקב"ה מצינו שאמר לו אברהם 'אל נא תעבור מעל עבדך'.

דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב: א. כיבוד אב ואם, ב. גמילות חסדים, ג. הבאת שלום בין אדם לחבירו, ד. תלמוד תורה כנגד כולם. רבי יוחנן הוסיף דברים הכלולים בהם: הכנסת אורחים ביקור חולים ועיון תפילה בכלל 'גמילות חסדים' (שעל המתפלל נאמר 'גומל נפשו איש חסד'), השכמת בית המדרש והמגדל בניו לת"ת בכלל 'תלמוד תורה', הדן את חבירו לכף זכות בכלל 'הבאת שלום'.

דף קכ"ז ע"ב

הדן את חבירו לכף זכות דנים אותו לזכות. והביאו בגמרא שלש עובדות עד היכן יש לדון לכף זכות, אחד שנשכר אצל בעה"ב שלש שנים ואמר לו שאין לו לשלם, חסיד שפדה ריבה אחת, ורבי יהושע שהיה אצל מטרוניתא.

מפנין תרומה טהורה שביד ישראל כיון שראויה לכהן. מפנין דמאי אע"פ שאסורה באכילה, שאם ירצה מפקיר נכסיו ונעשה עני ומאכילין לעניים דמאי.

מפנין מעשר ראשון שהקדימו בשיבלים אם ניטלה ממנו תרומת מעשר, ואע"פ שהופרש קודם תרומה גדולה. אבל אם הקדימו בכרי שכבר חלה עליו חובת תרומה, צריך להפריש ממנה תרומה גדולה. מפנין מעשר שני שנפדה אע"פ שלא הוסיף חומש, שאין החומש מעכב.

מפנין תורמוס יבש, אבל לא את הלח שהוא מר ואינו ראוי לאכילה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס