פרשת וישלח
מאת מארי' ישי חג'בי הי"ו:
בספר בראשית פרשת "וישלח" כתיב: "ויאבק איש" ועל זה פרשו חז"ל "שרו של עשו היה"– וכך גם דעת ר' חמא בר' חנינא בספר בראשית רבה ע"ז, ג: "שרו של עשו היה, הוא דהווה אמר לה, בספר בראשית פרשת וישלח ל"ג – י' : "כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלקים ותרצני"
ומפסוק זה "ראיתי פניך כראת פני אלקים.." עולה כי מלאך היה.
אם כן נשאלת השאלה, מה הטעם שבא מלאך להלחם ביעקב אבינו ע"ה? ועוד נשאלת השאלה , איזה מלאך זה ומה שליחותו?
אלא שהתשובה נמצאת בספר דניאל, בחזון דניאל פרק י' כתיב: "שר מלכות פרס" ומספר דניאל למדים חז"ל על מלאכי האומות, היינו *"שר של אומה", ועניין זה מופיע בדברי חז"ל בכמה מקומות, עוד כתיב *בספר דניאל פרק י' פסוק כ': "שר יון", ומכאן למדים חז"ל שכוחה של כל אומה ואומה מגולם *ב"שר מלאך" הממונה על אותה אומה ומייצגה.
כך גם בפרשת "וישלח" המלאך הנלחם ביעקב אבינו ע"ה לפנות בוקר הוא "שרו של עשו", ואין מדובר בשרו של עשו דווקא, אלא במלאך המייצג את האומה העתידה לצאת מעשו, וזהו "מלאכו של עשו".
יעקב אבינו ע"ה ידע שאם חס וחלילה יפסיד "לשרו של עשו" עלולים בני בניו חלילה להפסיד אף הם לבני בניו של אותו רשע,
ולכן "ויאבק עמו" יעקב אבינו ע"ה נאבק עמו ללא מורא ופחד עד עלות השחר, ולא בכדי, אלא שידע יעקב אבינו ע"ה שעליו לנצח את מלאכו של עשיו – בכדי שבני בניו באחרית הימים ינצחו את בני בניו של עשו המיוצג על ידי מלאך זה.
ומדוע נאבקו עד עלות השחר? אלא שיש להסביר עניין זה כך. "עלות השחר" זהו זמן הגאולה לעתיד לבוא.
ראה שרו של עשו כי איננו יכול ליעקב אבינו ע"ה, כפי שכתוב: "וירא כי לא יכל לו"
כך לא יוכלו אומות העולם להשמיד את זכר ישראל מהעולם,
ואף אם יכאיבו ח"ו לישראל כפי שהמלאך נקע את ירך יעקב – לא יוכלו למחות את שם ישראל מהעולם.
"עד עלות השחר" עד לזמן הגאולה שאז תהא רווחה והצלה לישראל באופן שלם.
כך גם כתוב בירושלמי, ברכות, פ"א – ה"א: "ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל בשחר וראו איילת השחר שבקע אורה, אמר ר' חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא .. כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת".
כך גם בפרשת "וישלח" כשרואה מלאכו של עשו שאינו מנצח את יעקב אבינו ע"ה וכבר עולה עמוד השחר, מבקש המלאך מיעקב אבינו ע"ה: "שלחני כי עלה השחר", אך יעקב מחזיק במלאך ואומר "לא אשלחך כי אם ברכתני"
ונשאלת השאלה באיזו ברכה חפץ יעקב אבינו ע"ה?
אלא שיש להבין שיעקב אבינו תובע "משרו של עשו" שיכיר בברכות שברכו יצחק אבינו ע"ה, שהרי בגלל ברכות אלו עשיו אחיו שוטמו ורוצה להזיקו ח"ו.
יודע יעקב אבינו ע"ה שברגע ששרו של עשו יברכו ויכיר בברכות שברך יצחק אבינו ע"ה את יעקב אבינו ע"ה – *יתערער כוחו של עשיו* הבא לקראתו להורגו ולא יוכל לו, ובוודאי שמבני בניו לא יוכלו לעצור את גאולתן של ישראל *ב"עלות השחר"* בזמן הגאולה השלימה.
לפיכך לאחר שהמלאך ברכו לא חשש עוד יעקב אבינו ע"ה מפני עשיו אחיו, ולא מצינו בכתוב עניין של מורא ופחד, ככתוב: "וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש"
ולא מוזכר עניין של מורא ופחד שהרי כבר ברכו המלאך.
אך בתחילה לפני שנאבק במלאך – היה צר לו.
כדכתיב בספר בראשית פרשת וישלח – ח – ט: "ויירא יעקב מאד ויצר לו.."
ובמה ברך המלאך את יעקב אבינו ע"ה? "ויאמר לא יעקב יאמר עד שמך" – ובברכה זו ביטל את טענתו של עשיו אחיו,
שהרי עשו אמר: "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים.. ועתה לקח ברכתי",
ששטם אותו מתוך שמו ("יעקב ויעקבני").
ועוד ברך המלאך: "כי אם ישראל, כי שריתה עם אלקים ועם אנשים ותוכל" – ורש"י מפרש: לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה וברמיה כי אם בשררה ובגילוי פנים".
המלאך מברך: "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל"
וחז"ל בבראשית רבה ע"ח – ג' מפרשים: נתגוששת עם העליונים ויכולתה להם, ועם התחתונים ויכולתה להם.
עם העליונים – זה המלאך. ר' חמא בר' חנינא אמר: שרו של עשו היה..
עם התחתונים ויכולת להם – זה עשו ואלופיו.
חזק וברוך